עמיתים לטיולים | טיול בשבוע / מדריך: שמעון כהן / הפקה: עמית אררט / כתיבה: ירון בוצר

משוך בגזר

מסע בעקבות הכתובות העתיקות של תל גזר, מושא תשוקתם של חוקרים וארכיאולוגים רבים – והפתעה מתוקה בסופו

בהובלת מלך ידיעת הארץ, הידוע ממטולה ועד אילת, מדריכנו מלך ידיעת הארץ שמעון כהן, מתכנסים עשרות עמיתים אשר הגיעו לסיור בכיכר המרכזית של היישוב כרמי יוסף. משם אנו פוסעים במורד הגבעה אל השטח המלא גווני פריחה, אי אז בימי סוף החורף: תורמוסים כחולים, כלניות אדומות, רקפות ורודות, מרבדי תלתן תריסני לבנים, סביונים צהובים ואף עץ חרוב עתיק המוסיף טעם שוקולדי מתוק לחגיגה.

דרכנו חולפת על פני בתי היישוב היפים המתרפקים אל צלע הגבעה, חלקם בגשרים יפים וחלקם במדרגות נאות, וכולם צופים אל הנוף המרהיב של העמק המשתרע מטה. חרדל לבן חריף, וחמצוץ עסיסי מוסיפים קשת טעמים לקשת גווני הפריחה ואני משתרך לאיטי אחרי טור העמיתים הפוסע אל יער המגינים בעודי מלחך את צידי השביל…

אנו ממשיכים לצעוד בינות עצי היער ועל פני מרבדים סגולים מרהיבים של תלתן הפוך, אל אבן גיר הטמונה באדמת היער ועליה חקוקה כתובת. מעט מים הנשפכים בידי מדריכנו על האבן מדגישים את סימני החרט הקדמון ומגלים כתב יד, ילדותי משהו בו כתוב בעברית מודרנית ‘תחם גזר’ בצד הפונה אל תל גזר, ואילו מהצד ההפוך שם יווני באותיות יווניות הנקרא ‘אלקיו’.

שמעון מניף מפה אשר בה מצוינות 13 כתובות גזר שנתגלו ואשר תוחמות שטח אליפטי היוצא מתל גזר לכיוון דרום מזרח, כתובות אלו מוספרו לפי תאריך חשיפתן. כתובת זו היא החמישית במספר.

כתובות עתיקות הנחשפות מעת לעת נדירות יחסית ומסעירות את עולם הארכיאולוגיה, שכן מדובר ממש בקול קורא בן אלפי שנים המקשר אותנו אל אבותינו ואכן כתובות גזר נחקרו תקופה ארוכה בידי חוקרים רבים.

עצם המילים תחום גזר העלה מיד את ההשערה כי אולי מדובר בתחום שבת של העיר גזר לאחר ששוחררה בידי שמעון החשמונאי. אך מרחקי הכתובות אינן תואמות את תחום השבת בן אלפיים האמה מגזר, ובכלל הכתובות נמצאות במרחקים לא אחידים מהתל.

שמעון שופע ידע כמעיין המתגבר, וממשיך לפרט את השערת החוקרים כי מדובר בנחלות, אלקיו אשר שמו חקוק על האבן תחתינו הינו אולי חלקיה, וכתובות נוספות מציינות ביוונית אישים אחרים בשם אלקסיו וארכלאוס.

ניסיון לתארך את הכתובות גם הוא נתקל בקושי, והחוקרים חלוקים בתיארוך מהתקופה החשמונאית ועד הרומית, התקופות הקדומות של התפתחות הכתב העברי של בית שני (הנהוג עד ימינו).

כיום התיארוך המקובל הינו 140 לפנה”ס, לאחר שחרור גזר בידי שמעון החשמונאי, והצבת בנו יוחנן הורקנוס כמושל גזר.

השערה יפה נוספת בקשר לנחלות אלו הועלתה על ידי פרופ. בן ציון רוזנפלד הטוען כי שלושת בעלי השמות היוונים תואמים שמות הידועים לנו מצאצאי הורדוס, ולכן סובר כי מדובר בנחלות מלכותיות, והתיארוך בהתאם – לימי הורדוס.

 

בעקבות הכתובות

אנו שבים אל היער היפה, תוך התרשמות מהניווט המדויק של מדריכנו בין עצי היער המובילה היישר אל כתובת 12, החצובה על אבן טרשים רבועה המתנשאת מעט מעל סביבתה.

שמעון מצטט את רוני רייך שחקר רבות את הכתובות, המסכים כי מדובר בסימון נחלאות, אך מדגיש כי עד לשחרור גזר על ידי החשמונאים היה האתר בשליטה נוכרית יוונית.

רוני אשר בדק בשטח מערות שסימן מקאליסטר בזמנו זיהה מערות אלו כמקוואות, המעידות על חזרת הנוכחות היהודית לכאן באותה תקופה.

כשם שהיו בארץ אזורים אשר הוחרגו מהמצוות התלויות בארץ עקב שליטה של נוכרים (בית שאן לדוגמא), רוני מעריך כי כאן קרה תהליך הפוך, וכי תחום אשר הושב על ידי החשמונאים לשליטה יהודית קוימו בו שוב מצוות אלו, וכתובות התחום נועדו לסמן חלקה זו אשר עובדה על ידי אנשי גזר היהודית ובה הוחלו שוב מצוות התלויות בארץ!

לחיזוק מסקנה זו עולה כי הכתובות כולן נראות דומות וכי שלטון מרכזי יזם את חריטתן, תוך יצירת חלקה בת 4,000 דונם בה שבו לקיים מצוות חשובות אלו, וסביבה חלקות בבעלות גויים.

אנו ממשיכים בינות עצי היער, בודקים את כתובת 8, הרחוקה ביותר מגזר – 2,500 מטר, ומאתרים גם מספר פרטים של דבורנית דינסמור ודבורנית הקטיפה היפה, אשר פרחיה דומים לדבורה בעלת מרקם קטיפתי סגול ורך.

 

כתובות אחרונות

עוד לא סיימנו לאתר את כל הכתובות, ודרכנו עוברת בין חורשות עצי חרוב וריכוזי פריחה של כלניות אשר יש לציין כי עלי הכותרת שלהן כמעט ולא נגועים. נראה כי משום מה החרקים כאן לא מכרסמים את עלי התפרחת של הכלניות כמו במקומות רבים בארץ, ופרחיהם נשארים שלמים ויפים וממתינים לצלמים…

כתובת 13 נמצאה על ידי חברי משלחת חפירה אמריקאית בשנת 2012, ואילו כתובת 12 מאותרת על ידי שמעון עמוק בלב השטח, חריטת הכתובת לא ברורה וחלקית, ולכן אולי נמצאה מאוחר יחסית. באמת יש להעריך את התמדתו של רוני רייך אשר תרם במאמר לחיפוש ולאיתור כתובת זו לפני כשני עשורים (הכתובת נמצאה על ידי אחרים בעקבות המאמר).

כתובת ארבע ממתינה ואנו שמים פעמינו אליה (ברור, דרך פריחה יפה של ציפורנית מצרית ורודה, ודמומית אדומה זעירה).

השוואה של הצילום המקורי של החוקר קלרמון גנו לכתובת החלקית מעלה ספק האם מדובר באותה כתובת או שמא מצאנו כתובת נוספת, אך לאחר דיון ארוך ועיון מעמיק בתמונה הישנה, שקע עמוק בסלע הגיר התואם את התמונה מגלה כי אנו אכן במיקומה של הכתובת אותה איתר גנו לפני זמן רב כל כך.

אנו שמים פעמינו במעלה תל גזר, שם התל מעלה בי רעב, ואני שולף שקית שקדים מהתרמיל, מתבל במעט חרדל הצומח פרא סביב, ונהנה ממעדן נהדר, איזה כיף!

הסיור באתרי תל גזר מעמיק בידע ואל מרחבי ההיסטוריה ועובר אתרים רבים הפזורים בראש התל, שער שלמה, העיר הכנענית ומערכת המים המרשימה שלה, מקדש המצבות ולסיום לוח גזר.

כמעט סיימנו, רק דבר אחד חסר להשלמת הסיור המופלא בתל גזר…

ד”ר מיכל ויליאן מבינה לליבי, נערכה מראש, ושולפת מתרמילה עוגת גזר נהדרת אותה היא חולקת ביננו לקינוח מתוק של סיור עמוס חוויות, מורשת ונופים.

נגישות