עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?!

ח’רבת קליעה – מצודת הבמה: טיול למקום חבוי מן העין ואפוף מסתורין במורדות הכרמל

הדרכה וכתיבה: ישראל פורת / הפקה: מרכז סיור ולימוד ‘בשבילנו’ / שיווק וצילום: עמית אררט

בבוקר נאה, השכמנו העמיתים לצאת מהשמיכות המפנקות ויצאנו לפינוק נדיר באזור לא מוכר על הר הכרמל. אל ‘ההר הירוק תמיד’ – התאספנו בפאתי הכפר הדרוזי עוספיא אשר בהר הכרמל. את סיורנו פתחנו בהיכרות מחודשת עם מרכז ‘בשבילנו’ שהטיול יצא ביוזמתו, מרכז טיולים היושב במושבה זיכרון יעקב ומתמחה בכרמל ובסביבתו.

היום נפסע בדרך היורדת אל מקום המזוהה עם המעמד של אליהו ונביאי הבעל בהר הכרמל – אמירה אשר מרימה כמה גבות בקרב העמיתים. הרי כולנו גדלנו על אתר ה’מוחרקה’ – בתרגום לעברית – ‘מקום השריפה’, שהוא המקום בו התרחש מעמד אליהו ונביאי הבעל. אך ישראל מבטיח לנו בחיוך הסבר בהמשך הדרך. רגע לפני שאנו מתחילים ללכת ניתנת לנו אזהרת מסע קטנה – שם השכונה בה אנחנו נמצאים הוא ‘זוחלוק’, פירושו בעברית ‘מחליק’ – השכונה המחליקה. במילים אחרות, הדרך למטה תהיה מאתגרת ועלינו ללכת בזהירות, וכמובן ליהנות מהנוף השופע.

הדרך כנהוג בהר הכרמל נוחה, יפה ופתוחה לנוף. לפחות בתחילתה. תוך דקות ספורות סימון השבילים מוביל אל סבך השיחים, אם הוא לא היה כל כך ברור היה קשה להאמין שזאת הדרך. אנו מאבדים את הנוף הפתוח לטובת נחל צר, שופע בצמחייה, סלעים ועלים יבשים על האדמה הנותנים רושם של יער מהאגדות. הדרך חלקלקה ויש לחשב כל צעד כדי להימנע מהחלקה חס וחלילה. השביל מאתגר ולעתים אנו גולשים במפלים קטנים ומתחמקים מענפים נמוכים. לאווירה הדרמטית התווסף גם מפגש עם גולגולת גדולה של בעל חיים לא מזוהה שקרצה לנו מבין העלים. רק חסרה לנו מצ’טה ומוזיקה מסרטי אינדיאנה ג’ונס והתפאורה הייתה מושלמת.

אל מצודת הבמה

לאחר הליכה של כשעה עצרנו לנוח ולשמוע הסברים על המצודה אליה אנו שמים את פעמינו. דיברנו על היופי והייחוד של הכרמל בתיאורים המשתקפים מפסוקי התנ”ך. בספר הספרים מתואר כי לפני 2,500 שנה גדלה כאן פרא צמחיית סבך אשר פושעים, שודדים ונמלטים למיניהם מצאו בה מחסה. במקום בו ישבנו הספיק רק להסתכל סביבנו (ולהרגיש את השריטות בגופנו מהצמחים הקוצניים) כדי לראות ולהתחבר אל התיאור התנ”כי. נראה שלא יותר מדי השתנה מאז.

דנו מדוע לפי הפסוקים אנו צריכים לחפש מקום אחר למעמד הכרמל, והבנו שלא כל כך סביר שעם שלם עלה וירד (ושוב עלו כמה אנשים) אל אתר המוחרקה שבגובה 400 מטר. בטח לא בזמן קצר של אחר צהריים שמשיים מאוד. לפיכך, יצאו כמה חוקרים בטענה שמדובר באתר נמוך יותר. חורבת המצודה קיבלה פופולריות רבה בקרב החוקרים בתור אתר מתאים.

לאחר הבטחה שהדרך תהיה מסבירת פנים יותר, המשכנו לצעוד במגמת ירידה. מבלי לשים לב, הנוף שוב נפתח ומיד ראינו את מחוז חפצנו, מעין שטח מוגבה על מצוק בגובה כמה מטרים המזדקר לו ברקע של הנוף המרשים – מצודת הבמה הניצבת מולנו במלא תפארתה.

נותר רק לעבור עוד כברת דרך קצרה כדי להגיע עד למצודה, דרך בה חלפנו על פני טראסות חקלאיות והבנו שאנו נעים בתוך השטח החקלאי של היישוב ששכן כאן אי אז.

פוסחים על שתי הסעיפים

עם הגיענו אל מצודת הבמה, את פנינו קיבל בור מים עצוב שחווה שוד עתיקות, ובסמוך אליו שרידי מבנים ובתים מפורקים כמעט עד היסוד, וכן שרידי קירות שסבבו את החלק הגבוהה והמצוקי. לנוכח פני השטח הבנו שהיישוב החקלאי שהיה כאן שם את מבטחו בהתבצרות במצודה החזקה במקרה חירום.

מעקף קל והשתוחחות מתחת לאלונים ענקי ממדים ואנו עולים אל הבמה הסלעית. הנוף היה עוצר נשימה, משב הרוח מחיה נפש והישיבה בשמש שוטפת אותנו ברוגע נעים.

פתאום נשמעה צעקה רמה –

“עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?!”

הצעקה נזרקה אל עבר העמק הנפרש מתחתינו, ואל הגבעות שמולנו היוצרות מקומות צפייה כמו בתיאטרון גדול. האם באמת שמעו מהצד השני? קשה לדעת, עם כל הרעש מכביש חוצה ישראל שעובר תחתינו.

למרות זאת ההבנה שהמקום לא כל כך גבוה מהמישור אשר תחתינו, קרוב אל נחל קישון ומאפשר לראות את המתרחש בהר מלמטה, הן הבסיס לטענות אותם חוקרים הרואים במקום זה את מעמד הכרמל. טענות אלו  מתחזקות על ידי חשיפת חרסים המתאימים לאותה תקופה. בנוסף, אם בוחנים את שם האתר בשפה הערבית מגלים דבר מעניין – “חורבת קלעת מינבר” – “מינבר” זוהי במה. אבל לא סתם במה, אלא במה שעליה עומד האימאם המוסלמי בעת דרשתו במסגד. אולי יש לנו עוד רמז למעמד הכרמל?

ישראל תופס את “הבמה” ומספר על החוקר הגרמני פון מולינן שחקר את המצודה לפני מעל למאה שנה וכתב עליה. הוא מתאר קרב שהתרחש כאן בין הדרוזים לבין איברהים פחה המצרי בעת מסע כיבושו בארץ. הדרוזים תקפו את הצבא המצרי והם, מצידם, ירו פגזים. הפגז הראשון החטיא את המצודה; בתגובה הריעו הלוחמים הדרוזים קריאות שמחה. ברם, הפגז הבא פגע הרבה יותר קרוב והדרוזים שלנו הבינו שזה להיות או לחדול – ונסו חזרה אל כפרם במעלה ההר.

הבריכה

הדיון מרתק, ואנו ממשיכים אל עוד סיפור מעניין – מקור יחידי שמספר על אביר צרפתי שהגיע אל ארץ ישראל במאה ה-17 לעזור למסדר הכרמליתי הנוצרי היושב על הכרמל. כאשר יצא לסייר באזור הובל אל המצודה, שם פגש ביהודים אשר ישבו בה, התפללו, למדו וקראו בתנ”ך את סיפור אליהו. בנוסף לכך הם חרטו את שמם בבריכה גדולה שנמצאת מתחת לאתר. מרוב סקרנות כמובן שירדנו אל הבריכה והתחלנו בחיפושים אחר אותן כתובות, למרות ששיני הזמן פגעו בטיח הבריכה שהתקלף. אך באזור מסוים כן נמצאו סימני חריטה הנראים כמו כתב ואותיות בלתי מובנות. לצערנו, הזמן דחק והיינו צריכים להמשיך. צילמנו, העמסנו את התרמילים על גבנו והמשכנו בדרכנו.

עולים ברמה

הדרך חזרה מעלה אמנם היתה קלה מהירידה, אך עדיין היתה מאתגרת. לעלות 200 מטר אינו דבר של מה בכך. צעד מצטרף לצעד, הנשימה נעשית יותר כבדה ודחופה והיד עוברת בתדירות יותר דחופה על המצח לסלק את הזיעה, אך לבסוף מנצחת רוח האדם את האתגר הפיזי.

לקראת סוף העליה עצרנו, על מנת להסדיר את נשימה, בתירוץ שעלינו לסכם את מה שראינו.

לרגע תהינו למה בעצם דווקא הר הכרמל נבחר על ידי אליהו? יש מקומות נוחים יותר ונגישים יותר.

התשובה צפונה, בנוף הצופה אל רצועת החוף. בחוף התגוררו הפיניקים יורדי הים, הלא אלו הצידונים שאליליהם היו הבעל והאשרה. אליהו שואל את העם ומצביע לכיוון ממלכת הצידונים, וחזרה על ממלכת ישראל אשר נמצאת בעברו השני של הכרמל, השומרון ובכלל שדרת ההר המרכזי בה התיישב עם ישראל עם התנחלותו – “על איזה סעיף אתם נמצאים?” תבחרו, הבעל או האלוקים?

שיקול הבחירה בכרמל קשור גם בכך שהאליל הבעל תפקידו להביא גשמים ולהצמיח את העולם. לא סתם שגור בפינו המשפט ‘ההר הירוק כל ימות השנה’, שירו של יורם טהרלב; לאורך כל הדורות ראו כך את ההר, ועל כן קידשו אותו.

הר זה היה הבית של הבעל והאשרה, המגרש הביתי שלהם. וכאן אליהו רצה להוכיח לעם שאין בבעל ממש.

וחזרה לשאלת המיקום הספציפי של המעמד: השווינו בין המקומות המוצעים כאופציות לאתר בו התרחש מעמד אליהו ונביאי הבעל. הבנו שלמרות כל הדברים המעניינים שראינו וששמענו, עדיין קשה לבוא ולצאת עם מסקנות חד-משמעיות – ועדיין הספק רב על הוודאי. כנראה שנצטרך לחכות בסבלנות עד שיגיע אליהו ויגלה לנו את הסוד, מה שנקרא תיק”ו – תשבי יתרץ קושיות ובעיות.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים. הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90

נגישות