ניגונים וקדושה בצפת | טיול בשבוע / כתב וצילם: קובי פינקלר

ניגונים וקדושה בצפת

אווירה, ריחות, סגולות והרבה קדושה יש בצפת, אחת מארבע ערי הקודש. להם נוספים בתי הכנסת וניגון הפסטיבלים ממזרח וממערב

כדרכם של יהודים, נפתח בשאלה: מי מכם מכיר את רבי אליעזר אזכרי? כן האיש האדיר הזה שחיבר את ‘ספר חרדים’ ואת המזמור ‘ידיד נפש’.

כל אחת מאלפי המצבות העומדות בצפיפות על המדרונות הסלעיים שמדרום לעיר העתיקה של צפת, מספרת פרק קטן בהיסטוריה של העיר ושל תושביה במשך מאות בשנים. רק הליכה בשבילי בית העלמין הצרים וטיפוס במדרגות שבו מאפשרים למבקר לחוות אותו באמת. הכתובות מספרות על חכמים ומקובלים שחיו בעיר, שהבולט ביניהם היה האר”י – רבי יצחק לוריא. טמונים כאן  קורבנות רעידות האדמה שפקדו את העיר במאה ה-17 ובמאה ה-18, אבל גם תושבים שחיו בתקופות מאוחרות יותר לא נשכחו. 

לא פלא שבין סמטאותיה חיבר רבי שלמה אלקבץ את הפיוט “לכה דודי”. לעמוד  ביום חול או בערב שבת בין השמשות, להקשיב לרחש עלי העצים כשהרוח מפזזת ביניהם אומרים שירה למול הר מירון הטובל בירוק ובגווני הזהב של השמש השוקעת במרחקים, ולשמוע את ניגוני הלדינו  ממזרח וכליזמר ממערב  -זוהי הרגשה עילאית של קדושה. זו לא רק חוויה משפחתית תיירותית, לערוך סיור קבוצתי או סתם להגיע כדי לשמוע על גדולי ישראל שפעלו וחיו כאן.

כה רבים הם בתי הכנסת, כה מגוונים הם שאי אפשר לפרטם. לכו לפחות בשלוש תפילות לשלושה בתי כנסת ואולי אפילו לארבעה.

אז ראשית יש לו  לראש העיר שוקי אוחנה, גילוי. שלושה מבתי הכנסת שינו צורה. בירב ע”ש ר’ יעקב בירב הספרדי הפך לנוסח קרליבך האשכנזי, חסידות ויזניץ’ פינתה מוקמה לטובת תוניס והשם נשאר ובית הכנסת של האדמו”ר מאבריטש שחזה את רעידת האדמה הוא בנוסח עדות המזרח.

יש קדושה בצפת. בתי כנסת נראים בכל פינה, אמנים יוצרים ופועלים סביב הקודש ובכל אתר נשמעת שירה חסידית. ההרגשה היא שאתה הולך בתוך הקודש שאפף את העיר לפני כ-500 שנה.

 

הר כנען

מגובה 940 מטרים, בפסגת הר כנען, ניבטים בתיה של צפת – זו הצופה לכל עבר. הוסיפו לפסגות צפת עוד כ-100 מטרים בהר כנען, ותקבלו אוויר הרים צלול, מרחבי נוף אין סופיים, מזג אויר מושלם ובמשפט אחד – אוויר פסגות של ארץ ישראל.

בשנת 1891 מקים הברון הירש את חברת יק”א (חברה יהודית להתיישבות), כשבא לעזרת המושבה ראש פינה. ב-1896 הלך לעולמו והשאיר לאשתו הברונית קלרה הון רב .בשנת 1898 פנתה משפחה ערבית עשירה מלבנון והציעה למכור לה את אדמות הר כנען, החל ממורדות כפר ביריה ומורדות כפר עמוקה עד לג’עוני (לימים ראש פינה). הברונית החליטה לבצע את הרכישה, אך לא זכתה לראות את השלמת העסקה (היא נפטרה שנה לאחר בעלה). חברת יק”א השלימה את הרכישה. 

 

מפנסיון מינץ לאוצר הסת”ם

אחד המבנים בו שוכן היום מרכז המבקרים של אוצרות הסת”ם, היה עד לא מכבר פנסיון מינץ. מבנה אבן מהודר, בין שתי קומות שאפילו דוד בן גוריון ומשפחתו התארחו בו, לצד שועי ישראל. כי פעם, בהיעדר המזגן, האוויר של צפת נתן הכל.לצידו של המרכז, מרכז מבקרים אוצר הסת”ם, שהינו יחיד מסוגו בעולם הלוקח בדרך חווייתית, מרתקת ומלאת ערכים למסע מרתק אל מקורות התרבות והמסורת היהודית.
החוויה באוצר הסת”ם כוללת מיצב חוויתי על חושי שבו, על מסך ענקי 180 מעלות, עוברים לאורך ההיסטוריה של תחילת הכתיבה וההיסטוריה של האותיות העבריות הקדומות החל מבריאת העולם ועד ימינו, ביקור במפעל העורות וצפייה בייצור גווילי עור המשמשים כקלף עליו נכתבים מוצרי הסת”ם. ממשיכים בפגישה עם סופר סתם וירטואלי, אשר מספר על עבודתו, קדושתה ומורכבותה, ולסיום צופים בקליפ מוזיקלי המציג את חוויות החיים היהודיים.

 

פארק ומעיין “עין התכלת” בצפת

בלכתך מצפת מצד צפון ללכת אל כפר עין זיתון… ויש שם שתי דרכים: האחת הימני הולך לעין זיתון, “…והנה באמצע שתי הדרכים האלו יש שם בקעה גדולה של אילני זיתים ונחל מים שוטף…” כך כתב ב”שער הגלגולים” רבי חיים ויטאל בשנת 1575 בקירוב. כבר בפאתי העיר נכנס לתוך קדושת הימים שעברו ל”פארק עמק התכלת” שאותו חוצה נחל ביריה.

בתקופת התלמוד הייתה ביריה עיירה יהודית ומקום מושבם של חכמים נודעים. מאוחר יותר פעל בביריה רבי יוסף קארו, ובה השלים בביריה בשנת השט”ו את ספרו “אורח חיים”, שהוא חלק מיצירתו הגדולה “שולחן ערוך.”

הפארק משתרע על כ-580 דונם במבואות הצפוניים של צפת, ובו מעיינות ובוסתנים לנוכח נוף הר מירון הנשקף כמעט מכל פינה.לצד השביל הכשירה קק”ל פינות ישיבה מוצלות, הצופות מקרוב בצמחיית הנחל העשירה – משוכות פטל ועצי ערבה ותאנה. הליכה קצרה תביא אותנו אל פרגולה המצלה על מרפסת תצפית שצופה מערבה אל רמת יהויריב, מושב מירון ופסגותיהם הנישאות (מימין לשמאל) של הר אדיר, הר חירם והר מירון. בפארק שבין שביליו רועים איילים, יעלים ודישונים הכשירה קק”ל בשיתוף עם עיריית צפת שבילים, שוקמו המעיינות, יצרו בריכות מים וטיפחו את הבוסתנים. הכל משולט, המקום נגיש ואווירת הטבע מורגשת כאן בכל פינה. סגור בשבת.

נחזור לרכבים ומשם לעיר העתיקה. זו השתנתה לבלי הכיר בשנים האחרונות: ראש העיר,  שוקי אוחנה, מספר לנו כי בשנים האחרונות נוספו לעיר מלונות בוטיק מסוגים שונים ומגוונים. הוסיפו לכך את כל בתי העסק הנלווים להם, כמו מסעדות, בתי קפה, אמנים וגנים ותקבל מהפיכה של ממש. די להיכנס בכניסה לעיר ליד תחנת האוטובוסים ל”גן הבנים”: מקום נפלא עם יצירות אמנות לצד מפלי מים, לזכרם של תלמידי העיר שנפלו בפעולות איבה ובהם הטבח בילדי מעלות.

בחודש הבא (9-11.8) ייפתח בצפת פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בהשתתפות עשרות אמנים והרכבים בולטים, בהם גם בניה ברבי, עקיבא, נתן גושן, אמיר דדון, תיסלם, עידן חביב ועוד רשימה ארוכה של אמנים.

ובצפת המתחדשת, מחד פסטיבל הלדינו לתרבות המזרח ומאידך תרבות הכליזמרים לתרבות המערב והכל משולב בה בעיר בששת ימי נפלאות הבריאה. 

והיכן אוכלים? מעורב צפתי אמיתי בכשרות מהדרין

בפאתי העיר, בקניון שערי העיר, הקים שאולי מונד את גריל התחנה – מסעדת בשרים כשרה  למהדרין. בשרים משובחים על גחלים, המבורגר בקר איכותי, סלטים מעולים ומעורב צפתי מיוחד. הגדוד השלישי 45, קניון שערי העיר צפת. טעים מאד, מהודר וזול. 

 

נגישות