עמיתים לטיולים
ויסעו ויחנו: יומיים במערב הנגב

בריטים, טורקים, צרפתים, ישראלים ומצרים נפגשים במרחב הדרומי השלו – לצד רכבת עתיקה וציורי סלע קדומים: חלק ראשון בטיול נודד שסופו מי ישורנו

הדרכה: מורת הדרך – נצה גאן / כתיבה וצילום: ירון בוצר / הפקה ותיפעול: עמית אררט

גם בארצנו הקטנטונת ישנם חבלי ארץ אשר ריחוקם מן הדרכים הראשיות גורם לביקורים ולסיורים בהם להיות נדירים. אבל ברגע שמפנים את הזמן הדרוש ומגיעים לחוות את אותם חבלי ארץ קשה לדמיין כיצד עד כה לא ביקרנו בהם…

ועוד בביקור בן יומיים – יום ולילה ויום – שחלקו הראשון מובא כאן. 

חניון בארותיים

הדרך אל נקודת ההתחלה של סיורנו, חניון בארותיים, עוברת במרחבי מערב הנגב העצומים, מול שטחי מדבר הנראים במבט ראשון חד-גוניים ונעדרי נקודות ציון.

אך בחינה של הנוף העובר מולנו מגלה חלוציות ויזמות המפריחים את השממה – מרחבים נטועים הכובשים פיסות ירוקות רחבות ידיים מהמדבר החום, תחנות כוח סולאריות מרשימות שהידועה בהן היא זו המנצלת אלפי מראות המחממות בעזרת אור החמה את פסגתו של מגדל שמש, אשר חומו העז מספיק כדי להפעיל גנרטור רב עוצמה, ואף אתר תיירות מקסים בו הוכשרה גבעת חול למטרת גלישת חולות, והמוני הרכבים הממתינים למרגלותיה מעידים על הצלחת המיזם.

המשך הדרך מערבה מגלה כי קולות מלחמת העולם הראשונה עדיין מהדהדים בין חולות הנגב, ואנו חולפים על פני מספר אתרים שהשתמרו מקו הרכבת אותו ניסו הטורקים להקים במהלך אותה מלחמה. קו הרכבת כמעט ולא היה פעיל, אך סוללת העפר והגשר היפה אותו הקימו אותם טורקים מעל נחל בארותיים עדיין קיימים ומהווים חלק מעניין מציר הגישה ליעדנו ואל היישוב השלו עזוז, המתנשא על גבעה סמוכה.

לאחר הנסיעה הארוכה בין שלל גווני החום של המדבר, בולט חניון בארותיים בכתם ירוק של חורש טבעי, ממש נווה מדבר כהלכתו. חניונים מכוסי משטחי עלים רכים שנותרו מהחורף ממתינים לרכבינו ואוהלינו, ותוך זמן קצר אנו מתארגנים ומתקבצים סביב מורת הדרך עתירת הקסם והידע – נצה גאן. והיום הקסם כפול, שכן עמיתנו מורה הדרך רון חרמוני-להט יחבור אלינו למסלול היום הראשון.

צופים בעזוז אל ההיסטוריה

נגישות