IMG_6431

אל (ה)עמק השווה

טיול בשבוע / כתב וצילם: קובי פינקלר 

הדרכה: מורה הדרך שמשון ברזני / קריאטיב ואופרציה: עמית אררט / כתב וצילם – ירון בוצר 

טיול רכוב בין פניני עמק יזרעאל, בין תקופות שגשוג והגנה 

 בהפשטה, ניתן לייחס קווים היסטוריים לנקודת המגע בין טבע האדם לתצורה הגיאולוגית של העמק. 

אדמת הסחף הדשנה של העמקים ושפע המים הניגרים אליהם מן הרמות סביב מושכים חלוצים, המקימים בתורם יישובים חקלאיים משגשגים. היישובים הגדלים והאדמה המפולסת מביאים ליצירת דרכים נוחות, ועימן שפע כלכלי. בעת מצוקה צבאות זרים מוצאים דרכים אלו חיוניות למסעות הכיבוש שלהם, והחוואים השלווים נאלצים לאחוז ביד אחת במחרשה וביד שניה ברובה. 

 

אל הסיור בעמק יזרעאל, בין תקופות שגשוג והגנה, אנו יוצאים בהובלת מדריך ייחודי מלא ידע והבנה של השטח וההיסטוריה שלו, מורה הדרך הנפלא שמשון ברזני. 

 

אנדרטת הקיבוצים 

 

אל נקודת ההתחלה של סיורנו אנו מגיעים בנסיעה מלאת הוד דרך יערות מנשה הפורחים והשלווים, המובילה למרגלות אנדרטת הקיבוצים הצופה אל עמק יזרעאל המרהיב הנפרש תחתינו. השטח סביב מנוקד בשלל גווני פריחה אביבית, כה וכה משוטטים בני בקר וביניהן אנפות. 

 

שביל סלול מוביל את הבאים בין אבני הנצחה המתארות את בניית מפעל ההתיישבות הקיבוצי, בטרם קמה המדינה בה בעת עם בניית כוח המגן של העם העברי, בו נטלו חלק חשוב ומרכזי הקיבוצים. האנדרטה עצמה בנויה ממספר קירות הנצחה עליהם חקוקים שמות של למעלה מ-3,000 (!) נופלי התנועה הקיבוצית במערכות ישראל, לידם מגדל תצפית ודגל המולדת. 

 

מראש המגדל נפרש נוף היקפי של עמק יזרעאל המחולק לתשבץ חלקות חקלאיות רבועות, בשלל גווני ירוק וחום. מולנו מצפון בולטים מעל העמק הרי נצרת, התבור בעל צורת הכיפה האופיינית, וגבעת המורה שהעיר עפולה מתרפקת אל מרגלותיה. בשולי העמק הדרומיים בולטים הגגות האדומים של קיבוץ משמר העמק שהוקם לפני מאה שנים (חברי הקיבוץ קבעו את יום לידת התינוקת הראשונה בגרעין ההתיישבות כיום ההקמה), ושאת סיפור עמידתו במלחמת הקוממיות נשמע היום. 

 

מדריכנו נעמד מול הנוף השופע ופותח בסקירה של האתר בו אנו נמצאים. אנדרטת הקיבוצים הוקמה בנקודה אסטרטגית זו על תל געשי המכונה תל הגעש הגדול בשל הקרבה לג’וערה – בסיס ההדרכה של ההגנה, התצפית על עמק יזרעאל – ערש ההתיישבות הקיבוצית, ובשל קרב משמר העמק בו עמד קיבוץ משמר העמק בגבורה מול התקפה רצחנית של כוחות עדיפים, כמו גם פעולה משולבת ראשונה ומוצלחת של כוחות המגן שהיוו את הבסיס לכינון צבא ההגנה לישראל.  

 

קרבות משמר העמק 

 

שמשון פורש ידיו אל העמק היפה ומזכיר כי ב-1948 הסביבה כולה רוויה כפרים ערביים השולטים על משמר העמק, רובם עוינים. קיבוץ משמר העמק אז הוא קיבוץ קטן ומבודד בשולי העמק, בו עברה כבר אז הדרך החשובה שהובילה לחיפה.עמק גדול ושטוח זה שימש שדה קרב מדורי דורות: גדעון הכה כאן את המדיינים, ברק בן אבינועם ניצח את סיסרא, שאול המלך לחם בפלשתים, נפוליאון הביס כאן את הממלוכים ועת יגיע זמן אחרית הימים במגידו ייערך הקרב בין גוג ומגוג. 

 

בחלקה הראשון של מלחמת הקוממיות, לפני הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב הסדירים, הכוח העיקרי אשר פלש לארצנו היה צבא ההצלה של קאוקג’י שמנה כ-5,000 מתנדבים ושכירי חרב. קרב חשוב בו ספג מפלה ניצחת נערך כאן במשמר העמק באפריל 48‘.  

קאוקג’י ראה בקיבוץ משמר העמק הקטן המוקף כפרים ערביים טרף קל, וקרש קפיצה אל העיר חיפה אשר הדרך אליה עברה בעמק יזרעאל. בה בעת, ללא ידיעתו של הפולש, החליטה ההגנה בעקבות נפילת שיירות רבות להפסיק להגן באופן פסיבי ולצאת לתוכנית ד’ לשחרור שטחי המולדתכך שבאותם ימים בהם פלש קאוקג’י נערך מבצע נחשון בדרך העולה אל הבירה. 

 

הכוח הערבי הפולש נערך בכפר הערבי מנסי (היום מדרך עוז) כשהוא מונה חטיבה בת כ-1,500 לוחמים הנושאים נשק חדיש ומאיים: סוללות תותחים אשר הוצבו במנסי, ומרגמות שהוצבו על עמדה שולטת כקילומטר וחצי מדרום למשמר העמק – הר הגעש הקטן. 

 

למרבה המזל, רועי צאן של הקיבוץ מאתרים את תנועת האויב ומעבירים התראה המאפשרת לכוחות המגן להיערך, להחזיר את כל העובדים הנמצאים מחוץ למשק ולהוריד למקלטים את הנשים והטף.  

ההתקפה על הקיבוץ נפתחת ב-4.4.48 בהרעשה כבדה של תותחים ומרגמות, ולפנות ערב נערך ניסיון פריצה מלווה משוריינים אותו הדפו בגבורה כמאה גברים חברי המשק, מגיני הקיבוץ, ממש על גדרות המשק באמצעות רימונים ואש מרגמות. 

 

ראשי ההגנה מבינים את גודל האירוע ועוד באותו לילה מגיע גדוד גולני מחוות כפר ילדים בגבעת המורה לתגבר את המגינים. רבים מהמפקדים בקרבות משמר העמק יעצבו לימים את דמותה של מערכת הביטחון, וישפיעו על תולדות מערכות ישראל, בהם מ”פ גולני מאיר עמית, מפקד גדוד הפלמ”ח דן לנר, מ”פ א’ – אסף שמחוני, מ”פ ב’ – אלכס בניה, מ”פ ג’ – יצחק חופי, מ”פ ד’ – שייקה גביש. כמפקד מחלקה בכוח המסתער, שירת בקרב זה רפי איתן.  

 

ביומיים הבאים נערך משא ומתן בין קאוקג’י הרוצה להעביר כוחות לעזרת הערבים הסופגים מפלות במבצע נחשון, ומפונים הילדים מהקיבוץ. בינתיים מתכנס כח תחת פיקוד יצחק שדה בג’וערה, גדוד פלמ”ח, גדוד של חטיבת כרמלי מחיפה, ותגבור מחטיבת אלכסנדרוני. 

 

בליל ה-8.4 כוחותינו יוצאים להתקפת נגד תוך תפיסת הכפרים הערבים באזור, אך לאחר התקפה מוצלחת כוחותינו מותשים, ומחוסר כוחות תגבור נאלצים לסגת ולהפקיר את העמק שוב לכוחות האויב. בינתיים מבקש קאוקג’י מהדרוזים לצאת למתקפה כדי למשוך כוחות, בקשה אשר תוך מספר ימים תתחיל את קרב רמת יוחנן, בו יבינו הדרוזים כי הם בצד הלא נכון של ההיסטוריה ויכרתו ברית היסטורית עם ישראל. 

כוחותינו מתארגנים ובליל 11.4 מתחילה מתקפת נגד מאורגנת היטב, אשר תוך מספר ימים משחררת את העמק כולו ומניסה את כוח הפלישה מזרחה אל בסיסו בג’נין כשזנבו בין רגליו. 

 

מערת פלמ”ח 

 

אנו יוצאים בדרך עפר משובשת העוברת במעבה היער ושמורה ליודעי ח”ן בלבד, אשר הנהיגה בה חווייתית ומאיצה מעט את פעימות הלב, אך אנו שמים מבטחנו בשמשון המבטיח כי היא עבירה בהחלט גם לרכבים רכים. מבטיח ומקיים – הנסיעה עוברת בשלום ובקלות, ומובילה אותנו אל קיבוץ משמר העמק ואל מערת פלמ”ח החבויה בשוליו.  

רחבה יפה בלב היער בה מוצבים מוצגים המזכירים את תקופת הפלמ”ח מקבלת את פנינו. אל הרחבה מובילות מדרגות בנויות אבני גיר צבועות אזוב ירוק. אל מול גרם מדרגות נוסף היורד אל מעבה האדמה ואל מערת פלמ”ח, מגלה שמשון כי עם פרוץ הקרבות לכאן פונו הילדים, ולאחר מכן פונו לקיבוץ מרחביה שם שוכנו עד תום הקרבות. 

הירידה אל המערה מגלה מערה חצובה אל אבן הגיר הלבנה, יפה, מוארת ומאווררת היטב, ובה ממתינים לנו כיסאות פלסטיק נוחים ומסך קולנוע בו מוקרן סרט הסוקר את ההיסטוריה המעניינת של האתר. הסרט פותח בנעימות פלמ”ח אותן רבים מזמזמים יחד עם פס הקול ועובר לשנת 1942, בה האויב הנאצי עומד בשערי הארץ, והיישוב מתכונן לפלישה. 

הפלמ”ח מקים מחלקה גרמנית אשר תפקידה להכשיר לוחמים שיסתוו כגרמנים ויסתננו אל מעבר לקווי האויב למטרות חבלה ומודיעין. כאן ביערות משמר העמק ובמערת הפלמ”ח, שהייתה הבסיס ליחידה זו, תרגלו שימוש בנשק גרמני, למדו שפה ותרבות גרמנית, ואף גידלו כלבי זאב גרמני… 

המערה הוסתרה היטב בין עצי היער כיאה לפעילות סודית זו. 

עם תבוסת רומל, את הפלמחניקים ממזרח גרמניה החליפו יוצאי עדות המזרח, וכאן היתה התארגנות של פלוגת מסתערבים חלוצית. 

 

עין עדעד 

 

אנו נוסעים למושב היוגב וממשיכים בדרך עפר בוצית המסתעפת מעברו המזרחי. הנסיעה בבוץ מאתגרת מעט, אך לאחר כקילומטר הבוץ מעמיק והרכב מתחיל לשייט בבוץ הרך ומאלץ לעגון סמוך לכרם שקדים רחב ידיים ומלבלב. 

אנו ממשיכים בצעדה רגלית על הדרך הבוצית לעין עד-עד החבוי בקצה כרם השקדים, אחד ממקורות הקישון. המעיין עצמו נמצא תחת בית משאבות, אך יד אוהבת הכשירה את המקום ומצדו המערבי של בית המשאבות ממתינה לנו בריכת שכשוך רדודה, תחומה באבני שפה יפות. אך ההפתעה הגדולה ממתינה מעט ממזרח לבית המשאבות: אגם ענקי באורך של כמאה מטרים, מוקף צמחיית נחלים ומימיו השוקטים מנצנצים בצבע טורקיז יפהפה. גם כאן אותה יד אוהבת הותירה רציפי תצפית קטנים, ספות עור רכות למנוחה וגרם מדרגות נח המאפשר ירידה נוחה אל המים. 

בין הפנינים גילינו גם בריכת אזמרגד שקשה לעמוד בפני קסמה. מסתבר כי המים נעימים יחסית לעונה, המקום נקי להפליא, ואני נהנה מרחצה מרגיעה ונעימה בפיסת גן העדן של עדעד. 

 

חורבת ליד 

 

נקי ומצוחצח, הגיע הזמן לחזור אל הבוץ… 

מדריכנו מוביל אותנו מערבה אל שדה חרדל ענק הפורח בצהוב מסנוור ומתנשא עד לגובה הכתפיים. 

אנו פוסעים בשולי השדה הצהוב, צופים במראה נדיר של בז התופס טרפו ממש לנגד עינינו, ונהנים משפע הפריחה העונתית. שמשון איש השטח המדהים מגלה אילו צמחים טובים לליקוט, ואני משלים את ארוחת הבוקר אותה החמצתי בכריך אורגני של גבעולי חלמית מתובלים בגבעולי חרדל. 

 

טיפוס קל על כתף הגבעה מוביל אותנו אל חורבת ליד, בה ניתן לראות מעט אבני גוויל הזוכרות במעומעם קווי קירות קדומים, חרסים רבים המתגוללים בשטח, ואת נוף העמק שהשתמר היטב. 

כאן שכן כפר ערבי בשם חורבת ליד ובסמוך לו מאהל השבט אל-עוואדין. מיקומו של הכפר אפשר לו לחלוש על נחל היוגב ושפכו אל הקישון, על קו הנפט הבריטי אשר לפני קום המדינה הוביל נפט מעיראק לחיפה ועבר בעמק יזרעאל, ועל קו רכבת העמק אשר עבר בסמוך לכאן. 

 

בימי המרד העברי אשר פרץ ב-1936 השתתפו כפרי אזור עמק יזרעאל בחגיגה, ונהגו לפגוע בבטן הרכה של השלטון הבריטי – קו צינור הנפט, בפיגועים כנגד קו הרכבת. הבריטים בתגובה מביאים לארץ את אורד וינגייט, ‘הידיד’, מפקד בריטי וידיד אמת לרעיון הציוני. מדריכנו אף מציג תמונה של מפקדי המחלקות הבריטים אשר ענדו לצווארם בגאווה במשך שירותם משקפות אותן קיבלו כתשורה מחיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל. 

וינגייט מקים את פלוגות הלילה ומגייס גם לוחמים עבריים מיישובי העמק לכוחותיו שמטרתם לגבות מחיר מכנופיות המרצחים אשר השתוללו בעמק. 

 

בפעולתו הלילית הראשונה בכפר כאוכב אל-הווא, מחסל וינגייט כנופיה של עשרה פורעים, אך בקרב נוסף בדבורייה עקב חוסר תיאום נהרגים שני לוחמים מאש דו-צדדית ומכאן ואילך בוחר וינגייט לנהל את ההתקפות על הפורעים עם הזריחה, כדי להשיג תאום טוב יותר בין הכוחות. 

 

אחד הקרבות הידועים של פלוגות הלילה התנהל כאן, בחורבת ליד. בקרב זה נהרגו 14 מחבלים, ללא אף פצוע או הרוג לכוחות פלוגות הלילה. נתפס נשק רב, נעצרו חשודים, הוחרם כסף ואף נתפס חומר מודיעיני שאפשר להמשיך ולחשוף כנופיות נוספות. 

 

כלניות במנחת מגידו 

 

נסיעה קצרה מביאה אותנו אל מנחת מגידו, בו נמצא אחד מריכוזי הפריחה המרהיבים בארץ, וכמובן גם עם ישראל על טפו. סביב פורחות אלפי כלניות צבעוניות בשלום זו מול זו, אדומות, סגולות, לבנות וורודות. 

את החגיגה מלווים ריכוזי פריחה של תלתן תריסני לבן, טופח כתום וסביונים, המסיימים סיור רווי חוויות זה בין פניני העמק בטון צבעוני במיוחד.  

 

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים. 

הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90 

נגישות