IMG_5704

כותרת ראשית

הפיק וצילם: עמית אררט, יו"ר 'עמיתים לטיולים' 

בהדרכת הדוקטורנט במכון לארכיאולוגיה אוני’ עברית אסף בן חיים / קריאיטיב ואופרציה: עמית אררט / כתיבה וצילום: ירון בוצר  


ההרודיון דרך העיטור האדריכלי: מה מספרים לנו עלי הכותרת על המנהיג בעל הארמון? 
 

בארץ רווית היסטוריה מדהימה כשלנו, אילו יכלו האבנים לדבר ודאי היינו שומעים סיפורים שלא ייאמנו. ואולי פשוט צריך אדם היודע לכרות אוזן ולהקשיב לשיחת האבנים? 

אולם הכניסה לגן לאומי הרודיון 

אל סיורנו הסוקר את ההיסטוריה של ההרודיון, ושל תקופת בית שני דרך הזווית האדריכלית, אנו נאספים אל אולם הכניסה של הגן הלאומי הרודיון, כאשר את פנינו מקבל נוף מרהיב של ספר המדבר העטוף כולו בגלימה חורפית ירוקה וחגיגית ומזג אויר נעים המאפשר להשיל את מעילי החורף הכבדים ולצאת לסיור בסודרים קלים ונוחים. 
ההרודיון הוא בעצם מבצר עגול ששימש כארמון קיט בידי הורדוס ולכן עוטר במיטב הפאר של אותם ימים. עם התקרב ימי הורדוס למות בחר זה למלא עפר סביב המבצר העגול, ליצור מונומנט חרוטי הבולט בצורתו החריגה בנוף עד ימינו, ולבנות אחוזת קבר מפוארת מאין כמוה על מדרון ההר המערבי בה לבסוף נקבר. 

ארכיאולוגיה היא יותר מקטלוג עתיקות: היא מדע העוסק בהבנת אנשים וחברות אדם, וכאן יש לנו הזדמנות יוצאת דופן להיכנס לתוך ראשו והשקפתו של איש אחד על תעוזתו, מעופו ושיגעון הגדלות שלו, ששכן בצומת היסטורי חשוב ומעניין מאין כמוהו, ימי שיא הפאר של בית שני. 

 

פרוזדור המדרגות המקושתות 

 אנו עולים במדרגות בטון מתקופת רשות הגנים, הבנויות על תוואי גרם מדרגות קדום אל תחת קשתות אבן מעוגלות גבוהות ויפות המצלות את תוואי העלייה ויוצרות מן פרוזדור נאה ומרשים. 

ארמון ההר בנוי במדויק לפי צירי רוחות השמיים, גרם המדרגות שאנו עולים עליו נכנס לפרוזדור סגור שנתמך בקשתות מפוארות ובהחלט אז וגם היום מרשים את העולים לארמון ההר. 

טיפוס נוסף במעלה גרם המדרגות מוביל אותנו לחלק צר יותר, אשר מצדיו נישאים הקירות לגובה רב יותר ומחופים בקשתות, ולרגלינו את מדרגות הבטון מחליף ריצוף אבן עתיק, ממש חוויה על זמנית של שיטוט בארמון הורדוס. 

האווירה המלכותית משפיעה גם על אסף, העולה על פודיום קטן ומרביץ בנו שיעור אדריכלות. 

גן הארמון 

אנו נכנסים בצעד מלכותי אל תוך ארמון ההר, מרחב מעוגל בקוטר של כ-50 מטרים המוקף בחומה כפולה בגובה של כעשרה מטרים. מצד מזרח ניצב מגדל עגול מסיבי ומשלושת רוחות השמיים האחרות חצאי מגדלים הבולטים כלפי חוץ, והכל בנוי אבני גזית מסותתות היטב. 
במרחב המזרחי של הארמון שכנה חצר נוי מוקפת עמודים, ונתגלו כאן שרידי אדמת טרה רוסה שהובאה במיוחד כדי למלא את שטח הגן. ארכיאולוגיה היא מדע מדהים המקיף תחומים רבים, וכאן בוטנאים בדקו את שרידי האדמה וגילו אבקנים עתיקים שחושפים את טבע הגן – עצי ברוש ואורן שביניהם צמחי תבלין כגון מרווה ופרחים רבים, בעיקר בצבע תכול-סגול. 

 

מנוחה בטרקלין 

באמת הגיע הזמן לנוח ואנו פוסעים אל חדר רחב ידיים בצדו הדרום מערבי של הארמון. 

קיר הכניסה המקורי נשמר מצד מזרח, ובו פתח רחב ידיים ושני חלונות משני צדדיו, כך שאור רב שטף את החדר וגם התאפשרה תצפית יפה אל הגן והאכסדרה הדרומית. 
הצבע האפור שעל האדמה כאן מסגיר כי הריצוף המקורי הונח על בטון רומי, ושרידי ריצוף מסגירים כי היה כאן ריצוף אופוס סקטילה יוקרתי בצבעי שחורלבן. מתחת לספסלים נמצאו בסיסי עמודים שטוחים עם בליטות במקומות בהם היו העמודים, ומכאן שעמודים הקיפו את הטרקלין סביב, וככל הנראה ציורי קיר עיטרו את הקירות. 

ארכיאולוג טוב כמו שראינו צריך ידע רחב בנושאים רבים, אך ארכיאולוג מעולה מצטייד גם במעט מזל. בהרודיון נמצאו כותרות המגולפות רק מצידן האחד ואשר התמיהו את החוקרים: אך חשיפה ממוזלת של שבר כותרת שכזו כאן בטרקלין, אשר גולפה רק ברבע מהיקפה, הבהירה את הקושיה. 
מסתבר כי הורדוס בנוסף לכל שיגעונותיו היה גם חסכן… וצד הכותרות אשר פנה אל הקיר לא גולף ממילא איש אינו רואה אותן, כשרבע הכותרת מקורה בבירור בפינת הטרקלין. 

 

הולכים על החומה 

שפיכת העפר סביב הארמון לפני אלפיים שנה יצרה טיילת יפה הסובבת את מבנה המבצר וצופה אל הנוף המדהים סביב, ברור שיצאנו להליכה קלילה בטיילת, באדיבות הורדוס. 
העלייה מעל גובה החומות חושפת היטב את המבנה המעוגל של המבצר, החומות הכפולות וארבעת המגדלים. תצפית מודרכת אל העיר התחתית של ההרודיון מגלה כמובן את הבריכה הרבועה העצומה ששימשה את המשפחה המלכותית ואת שדרות העמודים המקיפות אותה, אך גם דרך עינו המיומנת של מדריכנו אנו מגלים כי במרכז הברכה שכן פביליון, וספסלים לאורכה. את הבריכה מילאה אמת מים שהסתעפה מבריכות שלמה ואמות המים הגדולות שהובילו מים להר הבית ממעיינות גוש עציון. 

התיאטרון 

אנו יורדים לבטן ההר דרך מנהרות מימי בר כוכבא, מגיחים אל אור השמש ועושים פעמינו אל התיאטרון אשר על פניו חלפנו בתחילת סיורנו. מדובר בתיאטרון קטן יחסית בצורת חצי גורן ובו מספר שורות מושבים זו מעל זו, כאשר בקומה העליונה שורת עמודים ומאחוריהם תא צפיה פרטי שעל קירותיו שרדו ציורים מקוריים (היום הוא משמש כקולנוע נהדר בו ניתן לצפות בסרטי הסבר על האתר). התיאטרון ניצב סמוך למדרגות וצופה אל הנוף המופלא שמול ההרודיון. 

עם כיסוי ההר כהכנה לאחוזת הקבר נהרס התיאטרון וכוסה בעפר, עד להגעת הארכיאולוגים בני ימינו ששחזרו את המקום. 

קבר הורדוס 

וממש בסוף הסיור, אנו מגיעים לסוף הסיפור של הורדוס – אחוזת הקבר. 

עלייה קלה במדרגות מובילה אותנו אל מבנה הקבר ממנו שרד רק חלק מהבסיס, אך שחזור מוקטן שהוצב לידו מגלה את הפאר העצום של המבנה: מבנה הקבר בנוי על טראסה מיושרת שנחצבה במדרון ההר, האבן כאן היא אבן גיר משובחת האבנים מהוקצעות היטב, חיבורן מדויק מאוד ונתגלו כאן כליבות עופרת שחיזקו את חיבור האבנים. 

 

עמוסי ידע, חוויות ונפעמים מעוצמת ועומק ההדרכה אנו מודים למדריכנו, ושבים אל בתינו לאחר נגיעה בלתי אמצעית ומפעימה בימי בית שני.  

נגישות