242788457_10159445698039144_8524953657067337041_n

מלכות החרמון

הפקה: ‘עמיתים לטיולים’ בשיתוף קשת יהונתן / הדרכה: אסף סלע, רכז תחום טבע בקשת יהונתן / אישור מיוחד: צה”ל / כתיבה: ירון בוצר / צילום: יהודה שר שלום, ירון בוצר 

מה כבר ביקשנו? 

קצת טבע פראי, נופים פרושים עד האופק, מזג אוויר קריר בשלהי הקיץ, ובכלל להביט אל העננים בגובה העיניים. 

ואכן קיבלנו מעל ומעבר! 

אל החניון התחתון של החרמון אנו מגיעים בדרך המתפתלת בין הרי גיר מרשימים, צבועים חום משלפי שיבולי הקיץ ומנוקדים באלונים ירוקי עד. עם הגעתנו אל החניון אנו מתקבלים במכת צינה מפתיעה לעונה זו של שלהי הקיץ, ומבט של עיני עגל מהפרות הרועות בין שערי אתר החרמון ותוהות מי מפריע את מנוחתן. 

מוזר לראות את קופות אתר החרמון, אשר בימות החורף המושלגים עמוסות בעם ישראל על טפו, נטושות משהו, אך פסגות ההרים מהן גולשים ערפילים צופני מסתורין מתאימים לאווירת החורף הנצחית של האתר ואנו פוסעים בעקבות מדריכנו אסף סלע, רכז תחום טבע בקשת יהונתן, אל בין הערפילים צופני הסודות. 

אסף יוצא ממגרש החניה של האתר אל השטח הפראי וחולק עימנו את סיפור הדרך בה נפסע. אנו נמצאים כ1,500 מטר מעל פני הים, והיום נתמקד בטבע, בגיאולוגיה ובגיאוגרפיה של אזור ייחודי זה. 

ברכת מן  

אנו יורדים בין פסגות הרי הגיר החומות-לבנות ובין אלונים המנקדים את הנוף בירוק, כאשר השמש מדי פעם בוקעת את תכסית הערפל ושולחת אלינו ליטוף חמים, וריח עז המזכיר כי הפרות כבר פסעו כאן לפנינו. 

תוך מספר דקות אנו מגיעים אל בקעת מן רחבת הידיים בה בולטת ברכת מן המעוגלת. הברכה יבשה בעונה זו אך שומרת היטב על צורתה העגולה בשכבות של בוץ סדוק בדרגות התייבשות שונות. מדריכנו שולף את ספר התנ”ך, החשוב כל כך לטיולים בארץ, ומקריא את הפסוקים הדנים בשמותיו השונים של ההר עליו אנו ניצבים בספר הספרים, חרמון, שיאון, שריון וגם ראש אמנה. 

אסף חולק רעיון יפה שעלה במחקר ולפיו כל עם נתן להר ייחודי זה שם התואם את זווית ראייתו: יושבי הר גלעד ראו בו שיא מעל שרשרת הרי גלעד וכינוהו שיאון, ממערב נראה ההר כמו שיריון רם, מדמשק המקבלת מימיה מנגר ההר מצטייר ההר כראש אמנה, ותושבי האזור הכנענים הרואים בו הר מקודש שעל פסגתו הנוגעת בגובה של 2814 מטר יושב אל וסביבה מקדשים היוצרים חרם, נתנו לו את השם חרמון. 

חלקו הישראלי של ההר תוחם רק 7% משטחו3% נוספים בלבנון, והשאר בסוריה. מן החרמון הישראלי משתרעות שלוש שלוחות לכיוון דרום מערב: שלוחת כתף החרמון, שלוחת שריון עליה אנו מסיירים היום, ושלוחת שיאון הידועה גם בשם שלוחת הר דב ומנציחה את שמו של סרן דב רודברג שנפל על משמרתו שם. 

בין השלוחות מטבע הדברים עוברים שני נחלים, גובתא ושיאון. וכדי שיהיה לנו טיול מגוון, מעל שלוחת שריון בולטות מספר פסגות: ערער, כחל וסנאים. 

ברכת מן הינה בריכה מלאכותיתהחרמון עתיר משקעים, אך דל מאוד במקורות מים, ולצורך גידול בקר נבנתה בריכה זו בזמן קדום ככל הנראה, והיא מתמלאת מנגר הזורם בבקעת מן. 

 

הערוץ הלח 

 

אנו ממשיכים במורד העמק על פני כרי דשא מצהיבים ואל הפתעה: כביש סלול מתוחזק היטב המאיץ צעדינו בין נופי הקסם סביב. 

רוח נעימה מלווה את צעדינו על הכביש המתפתל עת הנוף נהיה דרמטי יותר ויותר, ערוץ נחל קניוני הגולש אל נחל שיאון, מדרונותיו מכוסים יערות אלונים סבוכים, והכל מול השמיים המתכסים בעננים שחורים קודרים. 

אסף עוצר בפיתול הדרך הצופה היטב אל היער ואומר כי בחרמון יש ייחוד בוטני רב, עקב היותו ההר הגבוה בארץ. מרגלותיו בגובה 300 מטר בעמק החולה ושיאו של החרמון הישראלי בגובה של יותר מ-2,200 מטרים. 

הסיור לאורך קווי הגובה חושף חגורות של בוטניקה, חורש ים תיכוני הנהנה מהמשקעים הרבים כאן עד לגובה של 1,200 מטר. מעל לגובה זה ועד 1,900 מטר יער הספר ההררי בו עצים מחטניים, סוגי אלון שונים ביניהם האלון השסוע הנדיר ומעליה חגורה עליונה שקיבלה את השם החגורה הכרקוצית‘, בה נעדרים העצים והשיחים. 

המשך דרכנו יעבור בשטח ייחודי מאוד שקיבל את השם החגורה הלחה‘. כאן נוצר מחדר מגמטי שהתבלה לקרקע סופחת מים, האוגרת היטב את המשקעים הרבים, וזהו המקום היחיד בארץ בו צומח האלון השסוע, שעליו גדולים יחסית ונדמים כשסועים ומכאן שמו. 

עד שחרור החרמון במלחמת ששת הימים סבל המקום מכריתת יתר, והסקרים הראשונים לאחר השחרור תיארו מדבר בו גדמי עצים הנאבקים על קיומם, אסף מצביע בהשתאות אל היער האדיר הפרוש מכל עבר ואומר כי מדהים לראות כיצד השתקם האזור בתקופה קצרה של מעט יותר מ-50 שנה. 

לאחר ההקדמה המרתקת, כמובן שאנו עוזבים את השביל הסלול לטובת שביל מטיילים העובר בתוך הערוץ הלח שעל מדרונו של הר כחלהערוץ אכן חושף מיד יער עבות ומעלינו חופת עלים ייחודיים של האלון השסוע, ופרט אחד בעל גזע עבות ומרשים, כמו גם סתווניות ורודות הנחבאות להן בין עצי היער. 

אסף מומחה הבוטניקה עוצר ליד אלון תולע ואוחז בידו פרי אדום גדול הגדל על העץ הזר לבלוט האלון המוכר. פרי זה הינו בעצם עפץ – תגובה הגנתית של העץ לעקיצת צרעה המטילה ביציה בתוך הבלוט, מן יבלת בהשאלה מעולם המושגים האנושי. בתוך עפץ זה מופרשים חומרים מקבוצת התנינים אשר שימשו בעבר כחומר גלם חשוב בתעשיית הצבע, והכל מאה אחוז טבעי. 

סלע קיומנו 

המסלול כולו בירידה חדה, ואני מעביר את מקלות ההליכה להילוך ראשון, בעוד אנו עוברים בתוך חלקות מחטניים התופסות מדי פעם את מקומם של עצי האלון. 

תוך שאנו מקיפים את הר כחל ממערבו נופי בראשית מכים מכל עבר, ובהם גם נופי מוצבי צה”ל הפרושים על הר דב מולנו העולים לחדשות מדי פעם בהקשרים יותר קשים. לאחר שירדנו בגובה מסתבר כי הר כחל מלבד נופים מסוגל לספק גם עליה מרשימה ואנו נענים לאתגר. הנוף מחמם את הלב, והעליה את הגוף ומהר מאוד המעילים מהבוקר הקריר נארזים בתוך תרמילי הטיול. 

אסף המכיר את האזור היטב נעצר בנקודה מלאת קסם הצופה היטב אל נחל שיאון, הר דב ושולי עמק החולה ודן בסלע קיומנו – הגיאולוגיה של המקוםתוך שהוא נעזר בלוח מחיק אסף חושף את התהליכים הגיאולוגיים שעיצבו את אזורנו בכלל ואת אזור החרמון בפרט, במן סרט מתח מרתק בו הכוכב הוא למעשה מדריכנו עתיר הידע המציג בחן רב את התהליכים. 

נחל שיאון הוא נחל ישר המעיד על גיאולוגיה צעירה יחסית בה לא הספיק הנחל להתחתר היטב בנוף ליצירת עיקולים, ומנגד קרקע החרמון הינה גיר קשה הדורש זמן רב ליצירת קניון עמוק כזה של נחל שיאון. בנוסף הערוצונים הנשפכים אל שיאון כיוונם הפוך לכיוון הזרימה, ולסיום הסלעים כאן הינם מהעתיקים שנמצאו בארץ, חידה גיאולוגית הדורשת הסבר. 

התיאוריה הגיאולוגית מיישבת תצפיות מבלבלות אלו בטענה כי הטופוגרפיה המרשימה של אזור זה היא קווי שבר גיאולוגיים ולא שחיקה הנוצרת מזרימת הנחלים. נחל שיאון הינו למעשה קו שבר גיאולוגי, והערוצים הנשפכים אליו מהרמות סביבו הם שברי משנה שנוצרו עקב הלחצים הכבדים הפועלים על המסלע. 

ראשית התהליך בים קדום בו הורבדו שכבות סלע גירניות שנוצרו משלדי יצורים שסיימו את חייהם, ובהם גם מאובנים רבים המספקים תעסוקה לחוקרים ולמטיילים הבוחנים היטב את סלעי הגיר. על פני כדור הארץ נעים לוחות סלע עצומים, ביניהם הלוח המסיע את יבשת אפריקה צפונה מול אירופה וגורם לעליית שרשרת הרים, בהם האלפים והרי המרכז. 

אנו ממשיכים בעלייה חדה לאורך מדרונו של הר כחל תוך תצפית אל הקערה הבולטת של עמק החולה, על הר דב ואתר ברית בין הבתרים, ועד אצבע הגליל אשר חומת הגבול תוחמת אותה היטב ונראית בברור מגובה זה. 

זחילה דרך פתח מערה קטן לא רחוק מנקודת הגובה של מסלולנו מגלה לאור פנסי הלד מערה רחבת ידיים ורבת הסתעפויות בה עורקים של מלח העופרת גלנה בעל הגוון התכלכל מעט. מינרל זה נכרה על ידי עם קדום שישב כאן בשם היטורים, ושווק באזור לבנון של היום לצורך הכנת חומר האיפור כחל. חומר זה מלבד צבע תכול סביב עיני נשות הלבנט הקדום גם נתן להר זה את שמו. 

לאחר שסקרנו את נבכי המערה, ומספר נשים לקחו דוגמיות חינם מהכחל, שוב משלבים הילוך ראשון במקלות ההליכה ויוצאים בירידה תלולה מטה אל נחל סנאים הנמצא באוכף בין הר כחל להר סנאים. 

סנאים ומקדשים 

רחש הרוח בין עצי היער יוצר דמיון שווא של זרימת מים המאיץ צעדינו אל ערוץ נחל סנאים – היבש לאכזבתנו, אך מדריכנו מוצא נחמה בוטנית יפה בדמות אלון הרפאים, אלון אשר נכרת בעבר ומתוך גדמו השתקמו גזעים קטנים רבים היוצרים מעגל רחב היקף שעליו מצל נופו הענף של העץ המשתקם, בהחלט נקודת חן בוטנית מרתקת. 

הר סנאים מולנו נקרא על שם הסנאי הזהוב שיש טענות כי נראה באזור לפני עשרות שנים, אך היום הותיר רק את שמו על ההר. הירידה אל מרגלות הר סנאים מתוגמלת בעליה אל ראש ההר המספק תצפית מרהיבה אל יישובי צפון רמת הגולן ושולי עמק החולה, והפתעה ארכיאולוגית, שרידי מקדש יטורי ענק בראש ההר. 

לא צריך להיות חוקר מקצועי כדי לזהות בין השרידים הפזורים מכל עבר רצפת גיר מהוקצעת היטב שכיסתה בעבר שטח של כעשרה על חמישה מטרים, אגן ענק למים בקוטר של כמטר המשמש עתה כמושב כבוד לאחד העמיתים, שברי כותרות ועמודים, ואף כתובת ארוכה ביוונית. 

כדי להבין מי הם היטורים פותח אסף את ספר התנ”ך וקורא את הפסוקים בהן נזכר יטור כאחד מבני ישמעאל. העם אשר יצא מבן זה של ישמעאל ישב ככל הנראה באזור ערב, ועם התמוטטות הממלכה הסלווקית שיפר עמדות והקים ממלכה משלו באזור דרום לבנון שגלשה אל הגליל העליון ואל הגולןיוספוס פלביוס מתאר בספריו כיצד החשמונאים הביסו את העם היטורי בגליל וכפו עליו להתגייר. 

הירידה מההר והמשך הדרך חולפת על פני ברכת חפור, בריכה מרשימה באורך של עשרות מטרים וברוחב לא קטן בהרבה מזה, בנויה אבני גזית מהוקצעות היטב. הברכה אשר בנייתה מיוחסת ליטורים מיודעינו שמורה היטב, אך לא מתוחזקת ואוגמת בתוכה בעיקר בוץ. אסף מוסיף כי פרופסור שמעון דר בהסתמכו על סגנון הסיתות מתארך ברכה זו לתקופה הרומית, אחרי זמנם של היטורים; בכל מקרה אתר ראוי לציון ולביקור. 

אנו חולפים מעל מצודת קלעת נמרוד הניבטת אלינו מזווית לא שגרתית ואל נווה אטיב יעדנו, תוך מבט אחרון אל הר החרמון המרשים, מלא הצפונות ונקודות החן. 

 

עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים. 

הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90 

נגישות