התהפוכות של שבטה

שלוש כנסיות מרשימות, בריכות אגירה עצומות, אורוות סוסים, מחסנים ומתקנים חקלאיים - סיור בחפירות הארכיאולוגיות בשבטה הדרומית מגלה רובד של תקופות, ואף לא נבטי אחד

כ- 40 ק”מ מדרום לבאר-שבע שוכנת שבטה, בחטיבה הגיאוגרפית של הנגב המערבי ובסמוך לפתחת ניצנה ולגבול המדיני הנוכחי עם מצרים. הישוב במקום נוסד כנראה בתקופה הרומית והגיע לשיא פריחתו בתקופה הביזנטית, במאות ה-5 וה-6 לספירה. הישוב השתרע על מתחם בן כ-90 דונם. השם הקדום “שבטה” מוזכר בפפירוסים של ניצנה שמתוארכים למאות ה-6 וה-7. השם הערבי “סביטה” משמר את השם הקדום הופיע בתקופה האסלאמית הקדומה – אז התקיים במקום ישוב קטן. שבטה ננטשה סופית כנראה במאות 8-9 לספירה.

ביום גשום וקר (מצפון לקו באר שבע) עם רוחות צולפות בפנים, התכנסנו כ-30 עמיתים למפגש מלמד וחווייתי עם מארחנו החופר במקום ממש בימים אלו – ד”ר יותם טפר, איש רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה. שותפו לפרויקט החפירות, שנמשך כמה עונות, הוא פרופ’ גיא בר עוז מאונ’ חיפה. בעונה זאת החפירה ממוקדת ברבועים הפזורים ברחבי האתר כחלק מתוכנית הפיתוח התיירותי של שבטה שבמימון רט”ג. הסיור הוגבל ביודעין לחפירות הנוכחיות בלבד, בעוד שהאתר מזמן למבקר שרידים נוספים רבים מאד: סמטאות ורחובות בין קירות בתים (ברובם משוחזרים בחלקם העליון), שלוש כנסיות מרשימות, בריכות אגירת מים עצומות בקנה מידה קדום, אורוות סוסים, מחסנים ומתקנים חקלאיים ועוד.

יותם פותח בשני כיווני מחשבה והסבר: בשבטה לא נמצאו בכל שטחי החפירה שרידים ארכיטקטוניים המיוחסים לתרבות הנבטית. הוא נאלץ להדוף שוב ושוב הערות ושאלות של המשתתפים שחוזרים ומעלים את ההקשר הנבטי בנגב ובייחוד לאורך דרכי המסחר ודרך הבשמים בראשן. יותם גם ממוטט את המונח השגור – ערי הנבטים. לא נבטים ולא ערים. שבטה היא כפר. בשבטה ואולי בישובים נוספים בנגב מתקפה זו – לא היו כנראה נבטים. חובת ההוכחה היא בממצאים ממשיים, והם כאמור ברוב המקרים לא נמצאו.
בשיאה אכלסה שבטה כ-170 בתי אב. היא לא מצויה על דרך קדומה ובוודאי לא דרך ראשית ששימשה להעברת סחורות אל חוף הים התיכון. לכן יותם מדגיש את הקונטקסט החקלאי המפותח בו נעוצה שבטה ואת מיקומה על קצה הארץ הנושבת אל מול מדבר סיני. בגבולותיה, מחוץ לקו הקיצון של בתיה של שבטה, מתקנים חקלאיים המלמדים על תעשיית יין (ביזנטית נוצרית כמובן) ושמן. בקעת קרחה הסמוכה ואגן נחל זיתן הם שטחי שדותיה וכרמיה.
תעלומת הבריכות
בשל הסביבה הקשוחה יחסית בתנאיה הסביבתיים והאקלימיים, עולה הנושא השני, והוא הצורך במדיניות שלטון מרכזי ובעל יכולות ביצועיות-מנהליות וכלכליות ליישובן של קצוות אזורי ריבונותו, לשם חיזוק השליטה שם באורח מופגן. כאן בשבטה ניכרים סימנים ברורים לכך: שלוש כנסיות גדולות ומפוארות ביחס למיקומן “הנידח” ורחבות ציבוריות נרחבות ומרשימות בצפון הישוב, בסמיכות לכנסייה המרכזית ובעיקר בכניסה לצפונית. כמו כן פיתוח מערכות מים לתמיכה בקיום האוכלוסייה במקום, אך בעיקר להשקיית החקלאות כולל להשקיית גן ירק ליד הכנסייה הצפונית (אולי של נזירים ביזנטיים שישבו במתחם שכולל גם את הכנסייה). החקלאות בסביבה הייתה אינטנסיבית ברובה וכללה כרמי יין וזית, ושדות דגנים ועוד. לא יצאנו מחוץ לשבטה אך צוין שהמרחב החקלאי כולל התאמה של הסביבה לייעודו ולהגדלת יעילותו ונצילותו ע ל ידי סכרים, תלוליות לריכוז או לכיוון נגר עילי ועוד. בשל השטח הגדול עולה שהמאמץ הזה הוא בהכרח מרכזי ובתמיכה אימפריאליסטית.
ואכן, בסיור בתוך המתחם המיושב והבנוי הושם דגש חזק על ענין המים – שכיחותם, הובלתם ואיגומם: התרשמנו מאד מגודל הבריכות בלב הישוב, בנוסף היה כל בניין מצויד בבור מים פרטי. כן ראינו שתי תעלות מים, שהזינו את הכנסייה הדרומית ומתקניה וכן את המסגד שלידה. במעבר הנפתח אל השדות שמצפון-מזרח לישוב ראינו כניסה של תעלות מים מובהקות שהוליכו אל מרכז הישוב, וממזרח לכנסיה הצפונית הוצגו לנו אתר חלוקת מים: מגוף המכוון את אספקת המים לכיוון הכנסייה וכן אל דרום היישוב. כמו כן צפינו אל תוואי ברור לעין של תעלת איסוף נגר עילי שהתפתלה לאורך מספר ק”מ מכיוון כתף שבטה ולצד נחל זיתן והזינה מי גשמים אל המגוף האמור שבכניסה העורפית לישוב. מחוץ לאפסיס שבו הבפטיסטריום של הכנסייה הצפונית. למרגלות קיר תמך משופע מאסיבי, נתגלתה מערכת מורכבת של הולכת מים וחלוקתם לאחר שנאספו אל בריכה מקומית. כאן מקומו המשוער של גן נוי או ירק שהזכרנו לעיל. יותם נשמע מצר על כך שטרם עלה בידי החופרים לחשוף את מערכת הזנת המים לבריכות הגדולות המרכזיות שהזכרנו קודם. כיצד התמלאו? עדיין תעלומה.

מהנוצרים ועד לאסלאם
יותם עמד על תופעה ברורה מאד של נטישה נוצרית מסודרת: איסוף ופינוי רכוש דניידי (יש מיעוט של ממצא בתוך הבתים) ואיטום באבני גזית של הכניסה לבתים. המוסלמים הסתפקו בפחות מכלולי מגורים. הם השתמשו בחלק מהבתים הנוצריים הנטושים כאתרי השלכה של אשפה ביתית – נמצאו בהם ערימות אשפה שרופות. הוקם מסגד שבדומה לנהוג בתקופה המוסלמית הקדומה לא כלל צריח. הוא הוצמד לכנסיה הדרומית, אך לא פגע במתארה.
הסיור הסתיים בתוך מתחם הכנסייה הצפונית בה נותרו אפסידות (גומחות) מרשימות בגודלן ובגובהן. וכן שרידי פסיפס צבעוני. באפסיס (הגומחה) הדרומי מביניהן, מעל למתקן הטבילה, הציגה לנו אמה מעין-פנר, חוקרת אמנות קדומה מאוניברסיטת חיפה, את אחד מציורי הקיר שנשתמרו בחלקם ובו נראה ראשו של ישו כצעיר עטור בלורית שיער שופע המביט כלפי מטה על השוהים במקום. עניין תיאורו הפלסטי מעורר כמובן גל התעניינות גדול בעולם כולו ובמיוחד הנוצרי; יותם כבר רגיל בכך – כמי שחשף את בית התפילה הנוצרי הקדום בעולם שנחפר בכפר עותנאי (כלא מגידו), הרחק הרחק מכאן בשולי עמק יזרעאל.

תודה ליותם טפר על הסברים מאלפים ועל ידע שופע שברצון התחלק בו איתנו ועל הנימוס והעדינות שהפגין בנדיבות כלפי חופרים אחרים שחפרו משך השנים במרחב הישובים הביזנטיים בנגב.

תודה גם לעמיתנו אבישי בלומנקרנץ על ארגון ותפעול האירוע שיזם עמית אררט

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות