משבטים את ההלכה

מדענים במעבדות מצליחים כיום לייצר "בשר" משובט שיחסוך שחיטה. האם זה עתיד לשנות את הלכות בשר וחלב?

בשבוע שעבר דנו בסכין השחיטה. צריכת הבשר בעולם עולה והטבע אינו יכול לספק את כל הביקוש. כוונת התורה בצוותה על השחיטה לא הייתה ל “תעשיית בשר”, אלא למעט באכילתו. לפני כעשר שנים הצליחו מדענים הולנדים לייצר ‘בשר’ מתאי גזע של רקמת שריר צוואר בהמה בצורה מלאכותית. טעמה של קציצת מעבדה זהה לחלוטין לטעמו של בשר רגיל! תגלית שעומדת להפוך לתעשייה תיצור מהפכת מזון ותמעט בגזי חממה. המדור ינסה לענות על השאלות ההלכתיות העולות בזה: האם בתאי גזע מבהמה חיה יש איסור איבר מן החי?
ר’ יהונתן אייבשיץ (כרתי ופלתי, פא) מסביר שאיסור זה אינו תלוי בחלות שם ‘בשר’. ראייתו היא מכך שחז”ל נזקקו ללימוד מיוחד להתיר ביצים. הרמב”ם (מאכלות אסורות ה) סובר שהאיסור קיים רק באיברים שיש בהם עצמות וכך פסקו האחרונים (חקרי לב יו”ד א, לב; עמק הלכה יו”ד, ב). שאלה נוספת נוגעת לאיסור בשר בחלב. שאלה זו נבחנת על רקע דיוני הפוסקים בהיתר ג”לטין המופק מטהורה בחלב. ר’ אהרן קוטלר זצ”ל, מגדולי הדור הקודם בארה”ב, סבר שכיוון שלג’לטין אין טעם מותר לאכלו עם חלב וטעם היוצא מלחלוחית העצמות אינו אסור בחלב. כך סבר גם ר’ משה פיינשטיין (אג”מ יו”ד א, לז): “כיוון שנתייבש לא נשאר בו טעם לאסור החלב”.
אולם, אסור לשכוח: חז”ל אסרו מראית עין, וכל מקום שנאסר משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור (שבת קמו) – ואף באיסור בשר בחלב יש איסור מראית עין, לכן אסרו לבשל בשר בהמה בחלב שקדים (יו”ד פז). הגר”ע יוסף זצ”ל פקפק בדבר (יחווה דעת ג, נט) וטען שאין לנו להוסיף גזרות מדעתנו ולכן התיר חלב סינתטי צמחי מיד לאחר ארוחה בשרית. מסקנה זו מוליכה לקביעה כי מותר לאכול בשר משובט בחלב משני טעמים: אין לנו לחדש גזרות מדעתנו, וכיוון שאינו נחשב ‘בשר’ גמור ורק נקרא ‘בשר’ כשם מושאל.
לעניות דעתי יש לדחות מסקנה זו. גם אם נאמר שהמוצר אינו ‘בשר’ אבל הוא בוודאי ‘מוצר בשרי’, וככזה אסור לאכלו עם חלב. ונקודה נוספת מהותית יותר תלויה במבט של רוחב על דרכי ההלכה בכלל: לא פעם אנשים מתפלאים כאשר שומעים שאינני מחבב את ירקות העלים מ “גידול ללא תולעים”. מדוע? הרי זהו מוצר מהודר יותר? התשובה לדעתי פשוטה: הדבר גורם לתורה שתישכח מישראל! כיום מעטים האנשים שיודעים כיצד להכשיר ירק מתולעים (במערך הכשרות של צהר כל המשגיחים והמשגיחות שלנו עוברים הכשרה אישית בנושא!), ואם יגיע חלילה זמן בו לא יהיה ירק ‘נקי מתולעים’, הרי שרבה תהיה המכשלה.
הלכות בשר בחלב הן המאפיין המרכזי של המטבח היהודי ותופשות את החלק הארי של הלכות כשרות. המשמעות של קביעת הבשר המשובט כפרווה בעייתית בגלל הצורך להבחין כל הזמן בין ‘בשר אמיתי’ למשובט, ובכך נפתח פתח לטעויות חמורות. בנוסף לכך: האם באמת נוכל להפוך מערכת הלכתית שלמה ללא רלוונטית רק בגלל המהלכים הלמדניים שהצגנו לעיל? אני אישית מסופק בכך.
קביעת חז”ל כי עוף אסור בחלב לכאורה מרחיקת לכת הרבה יותר מאשר האמירה כי קציצה משובטת שנוצרה על ידי תאי גזע היא בשרית. הסיבה המהותית לכך היא שהמעבדה בעצם לא עושה דבר או שינוי מהותי, היא רק יוצרת ‘תנאים נוחים’ יותר להתפתחות הטבעית של תאים. הלוואי וייצור בשר משובט יתפתח לייצור תעשייתי ובכך נוכל למעט בשחיטה. אולם הבשר הזה יהיה ‘בשרי’ לכל דבר.
הכותב משמש ראש מערך הכשרות של צהר ומומחה לכשרות תעשייתית

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות