המקורות של בית שאן

לא רק עיר נוכרית, זרה ואלילית: מחברים את שרידי העתיקות של בית שאן אל דברי המדרש של חז"ל

בבית שאן של ילדותי נראה אך טבעי שבנייני מידות מהתקופה הערבית ישכנו בין שיכוני עולים ושרידי עמודים מהתקופה הרומית. עובדות וסיפורים רבים מיצבו את העיר כעיר נוכרית אלילית אשר יהודים במשך הדורות נמנעו מלדור בה. אך מקורות היסטוריים רבים, בהם כתבי חז”ל, מלמדים על קהילה יהודית אשר דרה ואף שגשגה בתנאים קשים אלו.
למסענו בעקבות הקהילה היהודית של בית שאן כפי שהיא מצטיירת בכתבי חכמינו חברנו אל המומחה לאזור בית שאן והעמקים, מורה הדרך שמשון ברזני, לסיור ייחודי ומעמיק המחבר בין דפי המדרש לתגליות הארכיאולוגיות שנחשפו במקום.
שמשון פותח את הסיור בסקירת ההתיישבות היהודית בעיר, אשר ננחלה רק בתקופת דוד המלך, ממשיך אל מסע יהודה המכבי לאחר ניצחונו שיוצא לעזרת יהודי הארץ. המאות נסקרות ביעף ואנו שומעים את תיאורו של פלביוס כיצד בימי המרד הגדול נלחמו יהודי בית שאן נגד אחיהם, מה שלא הציל אותם מגורל רע ומר עם כישלון המרד.


האמפי תאטרון של בית שאן הרומית
אל מול מבנה האמפי תיאטרון השמור אנו למדים כי בתוך העיר זרמו, עד להסדרתם בידי חברת מקורות, 3 נחלים בעלי עוצמת שפיעה השנייה רק למקורות הירקון; כמות מים אשר יחד עם האקלים החמים יצרו סביבה חקלאית פורה מאין כמוה, עליה נכתב – “גן עדן, אמר ריש לקיש, אם בארץ ישראל הוא – בית שאן פתחו”.
מדריכנו עוצר מעל כתובת יוונית החרוטה באבן גיר לבנה מהמאה השישית, המתארת את גדולתה של העיר בזמנה ומובילה את הדיון חזרה אל זירת התיאטרון ואל דברי רבי שמעון בן פזי המבאר מתי מותר להגיע לתיאטרון – כדי לצעוק נגד הוצאה להורג, וכדי להתיר עגונה.
שמשון מזכיר את דמותו של האמורא ריש לקיש המזוהה עם דיוני הלכות הסובבים את בית שאן, תלמיד חכם בעל כוח בלתי רגיל אשר כפר והדרדר להיות ראש כנופיה וגלדיאטור- כנראה נלחם בזירה זו – טרם הוחזר בתשובה על ידי רבי יוחנן.


גן לאומי בית שאן
טיילת יפהפייה מוליכה אותנו אל הגן הלאומי ובו – אל מול העיר הרומית המתפרשת תחתינו על שלל מבניה, ושורות העמודים המפוארים ששוקמו בידי החופרים – אנו מגלים מפי שמשון כי בית שאן של התקופה הרומית הייתה כרך ענק של כ-40 אלף איש, שנייה רק לקיסריה בארץ, עמוסה בתי מרחץ, מזרקות, בריכות נוי ומקדשים פגאניים.
רעידת אדמה אימתנית אשר פקדה את האזור לאחר הכיבוש המוסלמי (749 לספירתם) החריבה את העיר לחלוטין והרסה את אמות המים. הנחלים אשר שבו לזרום ללא מפריע כיסו את שרידי העיר בסחף עד להגעת רשות הגנים הלאומיים.


התיאטרון הרומי
מדריכנו מוביל אותנו אל מצבור אפריזים – אלמנט אדריכלי יווני שמוקם בראש המבנה. כאן נמצאים כ-60 כאלו, הריכוז הגדול בעולם, עליהם מגולפות דמויות מהמיתולוגיה היוונית המעידות על אופיה האלילי של העיר בתקופה הרומית והמאמץ העצום שהושקע סביב עבודת הכוכבים.
מעבר מקורה החוצה את מתחם הבזלת מוביל אותנו אל שורות המושבים המקיפות בחצי גורן במה רחבת ידיים, שבצדה שוקמו עמודי שיש מפוארים שמוצאם מרחבי אגן הים התיכון: אפורים מטורקיה, אדומים מאסואן וכמובן הלבנים משיש קררה איטלקי.
מבנה זה אשר יכול להכיל כ-8,000 צופים סיפק זווית צפיה נוחה אל הבמה מכל מקומות הישיבה, בדומה לקולנוע של ימינו, ולמען הצופים החשובים ביותר אשר ישבו בשורה הראשונה למרגלות הבמה נחצבו משענות גב נוחות באבן הגיר.
אופנת הטרגדיות שהיו פופולריות בתקופה היוונית התחלפה עם הגעת הרומאים לשלטון בקומדיות ובסטנד-אפ, ואף ידוע לנו על פנטומימאי מפורסם בשם פילאדס בן המאה החמישית שככל הנראה החל את דרכו על במה זו.


בית המרחץ המערבי
משטח מרוצף היטב מסתיר מאחורי שורת עמודים עצומים את מבואת בית המרחץ המערבי של העיר, המשתרע על שטח של 8 דונם (!). שמשון קורא מהמדרש את הסיפור על רבן שמעון בן גמליאל אשר ישב בבית מרחץ בעכו המוקדש לאלילה אפרודיטי, וכששאלוהו כיצד הוא יושב במקום כזה השיב – אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי.
ממשיכים לחדרים הגובלים במבואה, לכל אחד מקירותיהם נסמכת מיטת אבן בעלת כר אבן אלכסוני. סיור לאורך רצפות הפסיפס שנחשפו לעומק שכבותיהם מדגים כיצד השתנו אופנות העיצוב עם המאות, ומיד אנו מוצאים עצמנו אל מול… השירותים הציבוריים של המקום: מים נקיים שזרמו לאורך אמה קטנה שימשו לניקיון אינטימי.
הסיור בבית המרחץ אשר רצפותיו קרסו מזמן חושף את הטכנולוגיה אשר שימשה לחימום תת רצפתי של המקום, ומתוך כתבים עתיקים אנו למדים כי גם צינורות חרס אשר שולבו בקירות שימשו לשליטה על הטמפרטורה.


הקארדו
אנו ממשיכים אל רחוב הקארדו החוצה את העיר מצפון לדרום: אל נוכח שורות העמודים הנטועות בשולי הרחוב ואל מול אבני הבסיס אשר בהן נחצבו פני אלים יווניים שונים. מורנו מצטט בהתרגשות מדברי חז”ל הדנים באילו חנויות מותר לקנות תוך שהם מביאים דוגמא ממעשה אשר היה בבית שאן, מן הסתם בחנויות ששכנו ממש ברחוב זה. אף הדין העוסק בטיהור יין של נוכרי בעיר של גויים דן במעשה שהיה בבית שאן.
סמוך לקארדו, רחבה שהוסבה מתיאטרון קטן לבית בושת – דרך להכשלת יהודים שאתרע מזלם להגיע לעיר נוכרית.
שמשון מוליך אותנו אל חלק מוכר פחות של הגן הלאומי בו אנו חוזים בחוליה ממערכת מים אשר הובילה מי שתייה, שזרמו דרך פה חלול של דמות אלילית – מערכת אשר בכוונה תחילה נבנתה סמוכה לקרקע על מנת לאלץ את הצמאים לכרוע לפניה.


תל בית שאן
שביל נח מוליך אל ראשו של תל בית שאן, עיר שיוסדה בתקופה הכלכוליתית. בהצביעו אל תל אצטבא הסמוך מגלה שמשון סדרת מערות הפעורות על צלע התל, מערות אשר שימשו למגורי יהודים בבית שאן. אנו למדים על שרידי בתי הכנסת שנחשפו במקום.


בית המושל המצרי
פסגת התל מספקת הצצה אל שרידי בית המושל המצרי שהוקם בתקופת המקרא, המספק מלבד נוף מרהיב גם מקומות ישיבה נוחים בין שרידי הקירות שנחשפו.
שמשון מתעמק בגילויים אשר נחשפו על ידי ארכיאולוגים אמריקאיים שחפרו כאן בשנות ה-20 של המאה הקודמת בחפשם ממצאים מקראיים. בדרכם מטה אל השכבות שזמנן מקביל לתקופת יציאת מצרים ועד ההתנחלות, הם “גילחו” עשרה מטרים מראש התל ובהם כנסיה ביזנטית עגולה והעיר הרומית העילית – האקרופוליס. בבית המושל המצרי נחשפו בין השאר שתי אסטלות המיוחסות לפרעונים שמשלו בתקופה סמוכה לזו של יציאת מצרים. תרגום הראשונה בהן מגלה התפארויות על הישגיו הרבים וקטע קטן המתרברב במסע מלחמה להבטחת שליטתו בעמק בית שאן.
ממצאים כתובים אלו מלמדים כי האימפריה המצרית ייחסה חשיבות רבה לשליטה בבית שאן, עיר החולשת על דרך הים החשובה, אשר שוחררה רק בתקופת דוד – כמו שמעידה מצודה מתקופת הממלכה המאוחדת שנחשפה מטרים ספורים מאתנו.
אל מול נוף השופע של העמק החקלאי והרי גלעד אנו שבים אל ימי שאול ואל נפילתו בקרב עם פלשתים על הגלבוע וביזוי גופתו על חומת העיר ,ואל מעשה הגבורה בו חילצו אנשי יבש גלעד את גופתו וגופות בניו מחומת העיר והביאו אותן אל קבר ישראל.
לסיום התצפית אל המשבצות החקלאיות מטה אנו שבים אל המדרש המגלה כי שטח של בית סאה בארץ מניב חמישה ריבוא כור, אך אותו שטח בבית שאן הפורה מניב שבעים כור – פי 14!


הגשר הקטוע
דרכנו חולפת על פני שורות העמודים של רחוב הקארדו, המתחלפות להן בשורות עצי דקל. בזהירות אנו משתלבים במחלף ויורדים דרך חורשת אקליפטוסים צפופה אל שרידי הגשר אשר חיבר את העיר מעל לנחל חרוד, אל שער דמשק ששרידיו מתפוררים להם מצדו הצפוני של הגשר, ש היה בזמנו הגבוה ביותר במזרח התיכון ולצדו עדיין ניתן למצוא מבנים מקוריים אשר כנראה שימשו כתחנת מכס.
תחת עץ דומים רחב צמרת קורא שמשון את המדרש העוסק ברבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון אשר דנו בשאלה אם בנו הרומים שווקים, גשרים ומרחצאות למען הציבור או למען עצמם, ותוהה בקול האם לא ייתכן ששלושת הרבנים אשר ישבו בטבריה ראו את העיר בית שאן על הגשר הענק בכניסה לעיר. אולי בהשראת מקום זה נכתב המדרש?
אנו שבים על עקבותינו ופונים אל הרחוב הניצב – הדקומנוס, תוך שאנו חולפים על פני שרידי מקדשים ומבני ציבור ונהנים ממדרשים המשתבחים עם המאות.


בימת התיאטרון הרומי
את סיורנו אנו חותמים למרגלות בימת התיאטרון עליה צפינו מלמעלה לפני שעות אחדות. אנו מגלים כי בית שאן נודעה בתקופה הרומית בבדי הפשתן שלה, וכן צו הקפאת מחירים ששרד מהתקופה הרומית – כבר אז ניסו להילחם באינפלציה באמצעות צווים: פשתן ‘בית שאני’ נמכר במחיר הגבוה פי חמישה מזה אשר יוצר בארבל!
וכמובן ללא מדרש לא יצאנו ידי חובתנו- שמשון קורא בקול את השוואתו של רבי יוחנן בין כלי הפשתן של בית שאן לבגדי האדם הראשון שתוארו ככותנות של אור.
את סיורנו אנו מסיימים בחזרה לבית שאן, קהילה מתחדשת אשר גילינו כי שורשיה נטועים עמוק בסיפורי חכמינו.
‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90

_________________________________

‘עמיתים לטיולים’ קיסריה לאור מקורות חז”ל
הסיור יתקיים בע”ה ביום שישי כ’ טבת תשע”ט (28.12.18)
בשעות 09:00-13:00 בהדרכת איתן עומר – נפגשים בכניסה לגן הלאומי

מפליא לגלות שלעיר זו היסטוריה יהודית מרשימה. היה לה תפקיד מכריע בימי המרד הגדול, ואף בימי מרד בר כוכבא מקומה לא נפקד. חיו בה תנאים ואמוראים, מימראות ופסיקות לא מעטות יצאו מבתי מדרשותיה, ובימיו של החכם איש קיסריה ר’ אבהו פעלו לצידו ‘רבנן דקיסרין’ – אסכולת חכמים שהתלמוד מעת לעת מתחשב בדבריה בדיונים הלכתיים רבים.
הסיור יתמקד בזווית היהודית של קיסריה. לצד הביקור בין שרידי בית הכנסת העתיק, ‘כנסתא דמרדותא’, נחזור לאתריה המוכרים יותר וגם אלו שפחות – ונחפש בהם את נקודת המבט היהודית. ננסה להבין את הקונפליקט העמוק בהם חיו היהודים בעיר כה אלילית, ולחבר אותו להתמודדויות התרבותיות של ימינו.

לתפעול הסיור – 45 ₪, להרשמה: שלחו SMS לעמית 052-7906090

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות