עולים על הסוס(יא)

טיול בספר המדבר לאחר גשמי ברכה, מהעיר העתיקה סוסיא שבדרום הר חברון ועד לחורבת קריות

ערפילי הבוקר המתפזרים מגלים להם את תוואי הדרך המתפתלת בין חלקות מדבר מוריקות לאחר גשמי הברכה של חודש כסלו, וכרמי זיתים שתבעו חלוצי דרום הר חברון חזרה מן השממה אל היישוב התוסס סוסיא, לסיור נוסף אותו מוביל זאב שפירא זו השנה ה-16 ברציפות במרחבי הר חברון.

רוג’ום אל חמירי
את סיורנו אנו פותחים בשכונת הרוג’ום של סוסיא, אשר מלבד נוף מרהיב אל חברון, הגן הלאומי סוסיא ומרחבי ספר המדבר מתהדרת גם במבנה ארכיאולוגי יוצא דופן המתקרא רוג’ום אל חמירי (גל אבנים בערבית).
המבנה הנראה במבט ראשון כפירמידה שראשה קרס מתגלה בבחינה מדוקדקת יותר כמצודה בעלת קירות חלקלקה – קירות משופעים וחלקים להדיפת תקיפה) אשר חלקה הפנימי מחולק למספר חדרים). זאב איש השטח מבעיר פנס לד ומוביל אותנו דרך גרם מדרגות חצובות אל מתחת למבנה לסיור בווילה תת קרקעית אשר מקווה קטן החצוב בשוליה מגלה את זהות תושביה הקדומים.
פנסי הלד מפזרים את האפלה וחושפים ספלול אשר שימש אי אז ככלי עזר לעקרת בית יהודיה (אולי כאן הכינה לביבות לקראת החנוכה?). וכן גומחות בקיר ששימשו להנחת נרות ואילו עתה מבריקות באחת מהן עיניה של מניפנית (קרובת משפחה של שממית הבית) אשר החרדנו ממנוחתה.
אנו שבים אל האור ומטפסים בעקבות מדריכנו אל רום המבנה להמשך הסקירה אל מול הנוף המרהיב. זאב המתמקם באלגנטיות על אחד ממשקופי החדרים העתיקים מזכיר כי יהושע הקים כאן בספר המדבר תשע ערי כוהנים, וככל כנראה אחת הסיבות לכך הייתה ליצור רצף אמוני חזק אל מול השפעותיהם המדיחות של אנשי המדבר. זאב מתמקד במבנה עליו אנו עומדים ומגלה כי בעבר נחשב מבנה ביזנטי אשר שימש כחלק מקו הלימס של האימפריה להגנה ולגביית מס מנוודי המדבר, אך בעקבות חפירה יסודית של הארכיאולוג שמעון ריקלין התגלו חרסים המוכיחים כי זהו מבנה חשמונאי.
זאב ממשיך ומספר בהתרגשות כי מבנה זה ורבים דומים לו אשר נחשפו באזור מלמדים כי החשמונאים, מלבד פועלם לטיהור בית המקדש וחיזוק העם היהודי, עסקו גם בחלוציות לשמה והקימו עשרות מצדיות כאלו להגנה על מובלעות התיישבות חקלאיות באזור זה הסובל עד ימינו מהתנכלות של נוודי המדבר.

סוסיא
זאב מוביל אותנו דרך הישוב היפהפה סוסיא ותוך שהוא מתאר את התפתחות ההתיישבות היהודית בדרום הר חברון אנו חולפים על פני בית הספר האזורי ,חממות רחבות ידיים התובעות חזרה מהמדבר את אשר לאדם ומגיעים אל בית הכנסת המרכזי של היישוב בו התארחנו הבוקר לתפילת שחרית.
זאב חושף את האלמנטים האדריכליים של בית הכנסת היפה המתכתבים עם אלו של בית הכנסת העתיק של סוסיא התלמודית: שדרת עמודים גדולה התומכת את המבנה אך ניצבת מחוץ לכניסה כדי להבדיל אותה מכנסיות נוצריות הנתמכות בעמודים בפנימן, אלמנט המאתגר את הבנאים ומצריך הקמת קירות חזקים במיוחד. פתח המבנה פונה מזרחה ככתוב בתוספתא” אין פותחים בתי כנסיות אלא למזרח, שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח”- אלמנט נפוץ מאוד בבתי הכנסת של הר חברון, והגג המשולש היונק את עיצובו מגג בית הכנסת הקדום של סוסיא.

ספר המדבר
דרכנו מושכת דרומה אל ספר המדבר הנענה לממטרי החורף בירוק שופע, חולפת על פני כרמי יין הנמים להם בעונה הקרה ומטפסת בנוחות דרך יובל של נחל אשתמוע אל הרכס.
מדריכנו נעצר אל מול בור מים הקרוי על שם ראש המועצה לשעבר צביקי. המקום המנוקד בסתווניות היורה סגולות הוכשר על ידי המועצה לשמש כפינת נופש וגם כפינה להבנת אופי ההתיישבות הקדומה בספר המדבר.
באזור זה, החסר כל כך מקורות מים טבעיים, בור המים הוא הכרח שבלעדיו לא ניתן לשרוד כאן, סיור קצר מגלה את מבנה הבור החצוב אל סלע הגיר הרך ומרובד בסיד למניעת איבוד המים, ואת חוליית הבור שהיא מבנה אבן המכסה אותו ואשר תעלה קטנה מובילה מי נגר אליו וממנו אל בור המים.
סמוך לבור אנו מסיירים במערת מגורים האופיינית למקום אשר בוניה ניצלו את הגאולוגיה הטבעית וחצבו בשכבת הגיר הרך, כאשר מעלה משמשת שכבת נארי (גיר קשיח) כגג טבעי למבנה.
זאב מסב את תשומת לבנו ליערה איטלקית, אשר זהו תחום תפוצתה הדרומי ביותר בארץ ואולי אף בעולם, וכן לסכרים אשר נבנו אי אז בנתיב הנחל ומעליהם נצברה אדמת סחף פוריה בצורה מישורית ונוחה לעיבוד. ולמי שתהה מה גידלו כאן עליה, מתגלה מלבד נוף שופע גם גת החצובה למרבה הנוחות אל סלע הגיר ומסגירה את כרמי הגפנים ששלטו בנוף הנחל עת ישבו כאן אבותינו.

מערת הגריזית
מדריכנו מוביל אל מערת מגורים יוצאת דופן החצובה תחת שרידי מתחם עתיק ממנו שרדה בעיקר הגדר התוחמת. עם ההסתגלות לאפלולית מתגלה לעינינו ריכוז יוצא דופן של שרכים ירוקים המכסים פינה במערה, אשר מקבלת את מימיה כנראה ממי גשם שחדרו מהכניסה למערה.
זאב חובש את כובע הבוטנאי ומלמד כי שרכים דורשים סביבה מוצלת, לחות ואדמה תחוחה כמו שקיימים במערה זו וכי הם נוהגים להתרבות באמצעות אלפי נבגים הצומחים על עליהם ונישאים עם הרוח, שיטת הפצה מדהימה המצליחה לגשר בין המרחקים הגדולים בהן אותרו השרכים בכמה ממערות האזור.
מלבד השרך שערות שולמית הנפוץ בעיקר על קירות אנו מגלים בגינה קטנה זו גם את הגריזית הנדירה הצומחת רק על הקרקע, צמח אשר אותר לראשונה בהר גריזים ומכאן שמו.

חוות טליה
דרכנו עולה בתלילות אך בנוחות תוך שתחתינו נחשף העמק ובקו האופק חברון המתחרה בעננים בלובנה המבהיק בואכה חוות טליה – מעוף הנשר.
בנקודה אסטרטגית זו הצופה סביב אל בקעת ערד, חברון ושלל יישובי דרום ההר מקבל אותנו בלבביות ידידיה טליה, בן למשפחה חדורת ציונות שעלתה מדרום אפריקה אשר 12 בניה מיישבים את הארץ בכל אזורי יהודה ושומרון.
ידידיה מרגש את האורחים בנאום ציוני נלהב ומתאר כי כיצד למרות הקושי בהפרחת הר הטרשים ובהתמודדות היומיומית אל מול התנכלות גורמים עוינים וגניבות חקלאיות אשר השלטונות מגלים חוסר אונים לעומתם, אנשי הגבעה מציבים שמירה לאורך כל היממה כדי להגן על עדרי הצאן אותם הם מטפחים כאן באהבה.

אל המדבר
אנו נפרדים מהאיש הצעיר והמרשים וממשיכים אל הרכס לתצפית מודרכת אל המדבר מדרומנו.
זאב מתנצל בשם הראות הלקויה, אך אנו בכל זאת זוכים למבט ממעוף הנשר אל בקעת ערד ונחלי חבר, ערוגות וצאלים ואף מצליחים להבחין בצלליות בתיה של ערד דרך האובך.
ירידה מאתגרת על צלע ההר שניכר בה כי איש לא טייל פה מזה זמן רב מגלה לעיננו את מלכת המדבר הבולטת לה בכתמי צהוב – החלמונית, אשר מסתור הרוח של ההר מן הסתם אפשר לה להמשיך ולפרוח הרבה מעבר לעונתה ולצבוע את טיולנו בגוון נוסף. בסיום המורד מקבלות את פנינו סתווניות טוביה לבנות וורודות הצובעות את דרכנו אל חורבת קריות.

חורבת קריות
חורבת קריות, שלא כשמה שמורה להפליא ומגלה מבנים רבים העומדים על תלם כמו מחכים לדייריהם שיצאו לשוח, עיר תת-קרקעית אשר מערות המגורים החצובות בה מקושרות זו לזו וכן שרידים מעניינים רבים נוספים, אך סיור מעמיק בנקודת החן הזו ייאלץ להמתין לעת אחרת.
לקבלת מידע על טיולי הר חברון: קבוצת וואטסאפ 052-9277798 זאב שפירא 052-8903705

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-araratamit7@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות