הכניסה אסורה!

מהם הגבולות בין חוויה תרבותית ובין איסור עבודה זרה בביקור באתרים בחו"ל?

כאשר שאלתי את מו”ר זצ”ל הגר”א ליכטנשטיין על ההיתר לטיול בחו”ל ענה: “חז”ל התירו לאדם לעזוב את ארץ ישראל לצורך ‘ביזנס’. בשביל ‘לעשות כסף’ מותר, ובשביל לראות אוצרות טבע, תרבות והיסטוריה אסור?”.
נדמה שכל מי שרגיל בטיולים ומסעות יודה שאי אפשר להיות בפירנצה בלי להיות ב-galleria dell’Accademia, לוותר על הבריטיש מוזיאון בלונדון או הגוגנהיים בניו יורק. ימי החנוכה הם הזדמנות לדון גם בנקודות היכולות להוות מחסום הלכתי בפני הרצון להתוודע לתרבות אחרת. לא פעם אני נשאל אודות כניסה למקדשים, כנסיות ומסגדים.
הבה וננסה לעשות סדר בדברים. ראשית נברר את יסודות האיסור. בטעם איסור כניסה לבית עבודה זרה מצאנו ארבע שיטות בפוסקים: א. איסור עקרוני של התרחקות מע”ז (שבילי דוד סי’ קנד) ב. חשש מהליכה אחר ע”ז (רש”י עירובין, יח: ) ג. הנאה מע”ז (רמב”ם יא, ב) ד. חשש מראית עין שעובד ע”ז (שו”ת הרא”ש יט, יז).
לכל אחד מהטעמים השלכות הלכתיות במצבים שונים: למשל חשש מראית עין אינו קיים במקום או בזמן שאין חשד כזה, או הגדרות שונות של הנאה מע”ז. כאשר נרצה לרדת לרמה המעשית של השאלה עלינו להגדיר מי מהדתות נחשבת כע”ז? במשך הדורות נחלקו הפוסקים האם הנוצרים הקתולים נחשבים עובדי ע”ז (עי’ רמ”א או”ח קנו, א). רוב הפוסקים הכריעו לחומרא (נודע ביהודה תניינא יו”ד קמח; חכמת אדם פד) והלכה פשוטה היא שאין שום היתר להיכנס לכנסיה קתולית (אג”מ יו”ד ג, קכט). מה לגבי כנסיה פרוטסטנטית? בשו”ת שואל ומשיב (ח”ג, עב) התיר להפוך כנסייה כזו לבית כנסת ולכן היו שרצו להתיר להיכנס לכנסיה שכזו. אולם גם כאן רוב מוחלט של הפוסקים אסרו (דברי יציב יו”ד, מ; ציץ אליעזר יד, צא).
כאשר אנו מגיעים לעולם המוסלמי הדברים פשוטים יותר. הרמב”ם (מאכלות אסורות יא, ז) הכריע כי המוסלמים אינם עובדי ע”ז ולכן אין איסור להיכנס למסגד (שו”ת עשה לך רב א, נט).
האיסור החמור ביותר קיים לגבי המקדשים במזרח הרחוק הנחשבים ע”ז לכל דבר, ולאלו אין שום היתר להיכנס. בדרך כלל, כאשר מדובר על מקום מובהק של עבודה זרה לא מתעורר ספק וגם התחושה הפנימית המסתייגת מע”ז נרתעת מכך. השאלות מתעוררות במקריים הגבוליים והאפורים. השאלה עליה הנדרשת היא מה נחשב מקום ע”ז אליו הכניסה אסורה? כל מקום המשמש לפולחן ותפילה על המתחמים שלו כלול באיסור (ציץ אליעזר יד, צא) ובכלל זה עצים מקודשים למיניהם. מותר להיכנס לגן שליד כנסיה כיוון שהגן נוי למבנה ולא לע”ז עצמה. ישנה מחלוקת לגבי אגפים של בית ע”ז שאינם משמשים לפולחן (משנה הלכות ו, קלט) ולכן ביקור בוותיקן עצמו שנוי במחלוקת. יחד עם זאת, אם תשלום הכניסה הוא לכנסייה כנראה שיש בדבר איסור (יו”ד קמג, ג). ההתלבטות קיימת במיוחד לגבי מקומות שבעיקרם פחות מקומות פולחן ויותר אתרי תיירות ולא משמשים עוד כאתרי פולחן. הגרח”ד הלוי (עשה לך רב ד, נג) נטה להתיר, אך ר’ משה פיינשטיין (אג”מ ד, מ) נטה לאסור בפרט כאשר תשלום הכניסה עלול לסייע בפועל לעובדי ע”ז בפולחנם.
מה לגבי מוזיאונים? על לבן למדנו במדרש כי פינה את הבית מע”ז עבור אליעזר, אולם לא מצינו איסור הלכתי לשהות במקום בו יש פסלים של ע”ז, בפרט אם הם נמצאים שם לנוי ומחקר ולכן מותר לבקר במוזיאונים (הרב דויד סתיו שליט”א ונראה שכך יש לדייק מדברי הש”ך קמב לג). לדעתי: ביקור בשוק האוכל תמיד יערוך לנו היכרות ססגונית יותר עם התרבות המקומית.

הכותב הוא ראש מערך הכשרות ‘צהר פיקוח מזון’ ומומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות