שמונה ימים וחשמונאים

טיול ג'יפים בעקבות גיבורי החג האמתיים, לימי החנוכה – וגם לימים אחרים

“בימים ההם עמד מתיתיהו בן יוחנן… מבני יויריב מירושלים והוא יושב במודיעים”, כך מתחיל ספר חשמונאים א’ (ב, א) את תיאור מרד החשמונאים. אך היכן היא מודיעים, או מודיעין, של החשמונאים? מספר הצעות זיהוי יש למקום. המקובלת ביותר היא זו שמזהה את מודיעין עם הכפר אל מידיה הנמצא מעבר לגדר ההפרדה. מאז שפרץ “השלום של אוסלו” אין גישה לכפר, אך בדרכי בג’יפים ניתן להתקרב אליו ולצפות בו. בואו ונצא אם כך לדרך בעקבות החשמונאים.
נקודת המוצא שלנו היא הישוב חשמונאים – כבר שמות הישובים מכניסים אותנו לאווירה של חנוכה: מודיעין, מודיעין עלית, מבוא מודיעים, מכבים, חשמונאים, מתיתיהו ולפיד – כולם נגזרים מסיפור החשמונאים.
כאמור, נקודת המוצא שלנו היא צומת בכניסה לישוב חשמונאים, אליו נגיע בעזרת הWaze-. משם ניסע דרומה על כביש 446 לכוון צומת שילת כחצי קילומטר, לאט, נשים לב שהכביש חוצה נחל, בתחתית הנחל נ”צ 202660/648000 (קאורדינטות חדשות) – נפנה ימינה לשביל ג’יפים מסומן שחור: הדרך עוברת לאורכו של נחל מודיעין, פה ושם חוצה את הנחל שבמרבית השנה הוא יבש, רק לאחר גשמים יהיו בו שלוליות. משמאל חורשות קק”ל יפות (ולמרבה הצער מלוכלכות), מימין צחיח, הנחל עובר ממש על הקו הירוק של 67′ וניתן להבחין היטב בין השטח הישראלי לבין השטח הירדני לשעבר על פי הנטיעות.
הדרך עוברת ליד מתקן לטיהור שפכים, חלק מהשפכים זולגים מהמתקן ויוצרים שלוליות מטרידות… נעבור מהר הלאה.
הדרך חוצה את נחל מודיעין במעבר בעייתי לג’יפים נמוכים; ג’יפים גבוהים ונהגים מיומנים יחצו את הנחל בקלות. קילומטר וחצי לאחר שנכנסנו לשביל השחור נראה משמאל את מצוקי שילת, 30 מ’ של גוש סלע מאונך אידאלי לגלישת סנפלינג, מספר חברות מציעות פעילות גלישה למתחילים ולמתקדמים ויש להניח שכאשר תטיילו בחנוכה תפגשו את גולשים בחוויתם.
מימין עצי זית עתיקים ואנחנו ממשיכים עם סימון השבילים השחור. בנ”צ 200350/648500 פונה דרך כבושה ימינה לכיוון גדר ההפרדה הקרובה אלינו. הדרך מובילה לשער בגדר המיועד לכוחות הביטחון, אנחנו נמשיך ישר עם הסימון השחור.
בנ”צ 200050/648500 מסעף המכונה “מסעף הנסיך הקטן”: נעזוב את הסימון השחור ונפנה ימינה ל”יער הנסיך הקטן”, שם נחמד שהעניקה קק”ל לחורשה זאת. אנני יודע מדוע החליטה קק”ל לקרוא למקום על שם ספרו המפורסם של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט־אכזופרי, אך נסכים שהרעיון נחמד.
הדרך מטפסת בעליה מתונה מעל נחל מודיעין ובחלונות שבין העצים נראה את הבתים של הכפר אל מדיא, המשמר את השם העברי מודיעין. מימין לכפר גבעה גבוהה, “ראס אל מדיא”, היא מודיעין של החשמונאים.
מקור הזיהוי כאן הוא ספר האונומסטיקון של אוזביוס: אוזביוס היה הבישוף של קיסריה במאה הרביעית והוא חיבר רשימה של יישובים ומקומות גאוגרפיים המוזכרים בתנ”ך ובספרים חיצונים, וזיהה אותם עם יישובים ומקומות בשטח כפי שהיו בתקופתו, ככל הנראה על סמך מקורות היסטוריים שהיו לפניו ועל סמך סיוריו בארץ וביקור באתרים. כך מהווה האונומסטיקון של אוסביוס מקור אמין המתעד את שימור השמות בארץ ישראל במאה הרביעית.
וכך כותב הוא בספרו על מודיעין: “כפר אצל לוד, משם היו המכבים, אשר גם את מצבתם מראים עד היום” – על פי זיהוי זה של אוזביוס, זיהו חלק מן החוקרים כאן בתל א-ראס חורבת אל מדיה שגם משמרת את השם מודיעין. גם הנוסע הנוצרי ויקטור גרן שביקר כאן ב-1870 מזהה כאן את אותה העיר.
קצת מאכזב לדעת שבמציאות הפוליטית של היום נחסמה בפנינו הגישה לכפרם של החשמונאים, ובלית ברירה אנחנו ממשיכים הלאה לנ”צ 199800/649050 – למסעף, שם נפנה שמאלה ולאחר כ-250 מ’ נגיע לדרך כורכר המתאימה לכל רכב המסומנת בסימון שבילים אדום.
נפנה דרומה (שמאלה) ולאחר כ-500 מ’ ימינה אל מגרש חניה גדול, נ.צ. 648452 / 199656, שם נחנה את הרכב, בחנוכה נפגוש שם מטיילים רבים, ניגש אל הגבעה מימין המכונה “קברות המכבים”.
תיאור הקברים מופיע בחשמונאים א’: “שמעון בנה על קבר אביו ואחיו וירימהו למראה באבן גזית מאחור ומפנים, ויקם עליו שבע פירמידות זו לעומת זו לאביו ולאמו ולארבעת אחיו, ולהן עשה חשבונות, הציב מסביב עמודים גדולים ועשה על העמודים מערכת כלי זין לשם עולם וליד המערכת אניות חקוקות לראוה לכל הבאים בים”.
הקברים כאן זוהו ב-1909 בידי תלמידי הגימנסיה הרצליה כקברי המכבים, מכיון שהמקום נקרא בפי ערביי האזור קובור אל יהוד – קברי היהודים. אך כיום ברור כי זיהוי זה מוטעה, כיוון שהקברים אינם מתקופת החשמונאים אלא ביזאנטיים וכן בגלל שלא ניתן לראות את המקום מהים. אי לכך נמשיך בדרכנו בחיפוש קברות המכבים.
נחזור לדרך המסומנת אדום איתה הגענו, נפנה צפונה (שמאלה) על פי הסימון האדום: בקטע זה הדרך כבושה באספלט ואתה ניסע כ-500 מ’ עד שנראה מימין קבר שיך, 20 מ’ מצפון לו שרידי חפירות ארכיאולוגיות, נ”צ. 649184 / 199584 זו היא חורבת הגרדי, גרדי הוא שמו היווני של יוחנן בן מתיתיהו החשמונאי.
במקום נערכו חפירות ארכיאולוגית וכן צילומים תת-קרקעים בשנת 2009. מסקנות החופרים היו (גיליון 123 לשנת 2011 של “חדשות בעתיקות”) שהממצאים מעידים על קיומו של מבנה גדול מאוד בשטח של שישה דונם, שרידיו יכולים להעיד כי לפנינו בית קבר הבנוי בפאר רב על פי מיטב המסורת היהודית ההלניסטית: ממדי האתר, תוכניתו, מיקומו, טיב בנייתו והפרטים האדריכליים המשולבים בו עונים בנקל על תיאורי הקבר המופיעים בספר המקבים ואצל יוסף בן מתתיהו.
וכאן, לאחר שאולי פתרנו את חידת מקום מגוריהם וקבורתם של החשמונאים, נחזור על עקבותינו בדרך המסומנת אדום אל כביש 443 והביתה – להדלקת נרות חנוכה לציון ניצחונם הגדול של החשמונאים.

טיול ג’יפים מודרך למשפחות ייערך ביום שלישי כ”ו כסלו, נר שני של חנוכה. פרטים אצל הכותב.

שבתאי שירן – “מורה דרך בטעם יהודי” 052-3246827 , חפשו בגוגל “מורשת הגליל”

אולי יעניין אתכם:

חייל ומשורר

חייל ומשורר

חייל ומשורר טיול קצר בשישי / שבתאי שירן, מורשת הגליל חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. בגיל 18, בשנת 1925, עלה אברהם שטרן

קרא עוד »

שפיים ונהנים

שפיים ונהנים מאת: איציק רחמים מנצלים את ההפוגה שבין הגשמים לרכיבה אל דיונות שפיים-געש נראה שכל מערכות הגשם לאחרונה מתקבצות לסופי השבוע. טוב לחקלאים, למשק

קרא עוד »

מתגלגלים אחרת

מתגלגלים אחרת מאת: קרן חמיאל ב”עידן אופן” שבקיבוץ רבדים משכילים לייצר מגוון חוויות לקהל רחב במיוחד     נפתח בגילוי נאות: מרוב הפעמים שכבר הייתי

קרא עוד »
נגישות