"אז אגמור בשיר מזמור..."

מאת: נעם באט, מדריכה בבי"ס שדה סוסיא

מדוע דווקא בחנוכה אנו שרים את השיר שמילותיו יכלו להתאים כמעט לכל חג אחר?

ביום ראשון בערב נעמוד כולנו מול אור הנרות, נענה "אמן" במנגינה המקובלת ונשיר יחד "מעוז צור ישועתי" – אבל האם באמת נעצור רגע לפני הסופגניות ונשים לב מה אנחנו שרים?
הפיוט "מעוז צור ישועתי" נכתב במאה ה-13 בגרמניה, בתקופת מסעות הצלב. שם המחבר, מרדכי, נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים של הפיוט.
אם נעקוב אחר מילות השיר נקבל רצף היסטורי של תולדות עם ישראל, החל משעבוד מצרים דרך חורבן בית המקדש, נס פורים וסיפור חנוכה. בכל המקרים יש תבנית שכמעט חוזרת על עצמה – עם ישראל נמצא בסכנה קיומית וה' בהשגחתו מציל אותם. הפיוט נפתח בהודיה כללית לה' ובתפילה שנזכה להודות לו בבית המקדש.
בבית השני מתוארת גלות מצרים, עבודת הפרך, היציאה ממצרים וקריעת ים סוף.
אם ניסע ברכבת ההיסטוריה של העם היהודי, נגיע עכשיו למעמד הר סיני ול-40 שנות נדודים במדבר, הכניסה לארץ, תקופת השופטים, תקופת המלוכה, בימי שלמה המלך נבנה בית המקדש הראשון שהיה קיים עד שנת 586 לפנה"ס. בימי צדקיהו מלך יהודה מגיע נבוכדנצר מלך בלל ומחריב את בית המקדש. בבית השלישי מחבר הפיוט מספר לנו על חורבן הבית ועל גלות בבל שבאה אחריו – גם פה המשורר מזכיר את הגאולה שמגיעה אחרי 70 שנות גלות: "לקץ שבעים נושעתי".
אנחנו ממשיכים ברכבת שלנו – גלות בבל, אחרי 70 שנה הצהרת כורש שקורא לעם ישראל לשוב לארצו ולבנות בה את מקדשו. באותה תקופה בפרס מתרחש סיפור פורים שמתואר על ידי המשורר בבית הרביעי. המן רוצה לתלות את מרדכי, אלא שלה' תוכניות אחרות ובסוף קורא ההפך הגמור.
אחרי התקופה הפרסית בשנת 332 לפנה"ס כובש אלכסנדר מוקדון את כל העולם המוכר ומתחיל עידן חדש – התקופה ההלניסטית. יוון מביאה אתה רעיונות תרבותיים שמשפיעים על העולם בכלל ועל ארץ ישראל בפרט. בתוך כל זה קמה משפחה מהכפר מודיעים שמחליטה שהיא לא נכנעת לאותה תרבות ומרד החשמונאים פורץ, מרד על הזהות היהודית-תרבותית של עם ישראל. בבית החמישי מסופר על המרד, על טימוא המקדש בידי היוונים, על הניצחון המפתיע של החשמונאים ועל נס פך השמן.
אנחנו ממשיכים ברצף ההיסטורי – אחרי העצמאות המדינית שהייתה לנו בימי מלכות בית חשמונאי מגיעה רומא, וכמו יוון הכיבושים שלה מתבטאים לא רק בכיבוש שטחים אלא גם בהשפעה תרבותית. בשנת 70 לספירה מחריבים הרומאים את בית המקדש השני. בהמשך האימפריה הרומית מתנצרת והנצרות משתלטת על העולם. בתקופת שלטון הנוצרים, היהודים באירופה ובעולם בכלל חווים התעללויות והתנכלויות. באותה תקופה בתוך ימי החושך האלה כותב מרדכי את הפיוט הנ"ל.
הוא מבקש מה' ישועה, מתבונן אחורה להיסטוריה של עמנו ורואה שעברנו תקופות קשות, כמעט ונכחדנו, אבל הוא גם רואה שתמיד ה' היה בעזרנו ומתוך הראייה הזו הוא מבקש שגם בתקופה הנוכחית ה' יציל אותנו מידי אויבנו.
אז למה אנחנו שרים את הפיוט הזה דווקא בחנוכה? לכאורה יכולנו לשיר אותו בכל חג או זמן אחר.
התשובה הפשוטה היא שאנחנו יהודים, ומסורת זו מסורת.
אבל אולי לא סתם חנוכה הוא החג בו נוהגים לשיר את מעוז צור ישועתי. אנחנו שרים על נצחיותו של עם ישראל: מרד החשמונאים מיצג בצורה הטובה ביותר את האב טיפוס היהודי-היסטורי, עם אחר מאיים על קיומנו כיהודים ואנו, שנלחמים את מלחמת ה', זוכים לסיוע שמימי ומנצחים.
כשנשיר "מעוז צור" לאור הנרות ונשים לב למילים נראה שאימפריות גדולות שלטו בעולם, אימפריות שהיה נדמה שאין בלתי מנוצחות, שהתנכלו לעם ישראל וכמעט הכחידו אותו. אלא שהיום אנחנו פה, חוגגים את נס חג החנוכה ואיפה מצרים? איפה פרס? איפה יוון? איפה רומא? כשאנחנו מסתכלים על הפיוט אנחנו רואים את גדולתו של ה' שמושיע אותנו מיד אויבינו ומתחברים לנצח ישראל.
חג שמח!

מרכז סיור ולימוד סוסיא מזמינים אתכם להצטרף למחנה הקיץ 'מעיינות בהר' לבנות כיתה ז'-ח'.
לפרטים: 1599-507-517

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה "התאנה חנטה פגיה"

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות