מה עניין כרכום להר סיני

מציורים עתיקים של תיבה בת עשרה חללים ועד עדויות ברורות למזבח: האם הר כרכום הדרומי והבלתי נגיש הוא אכן הר סיני המקראי?

המקדש הפלאוליתי
המנורה
משאית הספארי

את סיכום הסיור להר כרכום בחרתי לפתוח בתיאורו של שמואל בורשטיין מתוך דף הפייסבוק שלו, מובאה המתארת בצורה חיה ומרגשת את ההתרגשות והציפיה אשר קננה בלבם של רבים מהעמיתים לקראת הסיור יוצא הדופן אל הר כרכום:
“כבר כמה וכמה שנים שהר כרכום נמצא אצלי בראש רשימת ה-wish list לביקור. המסתורין והוד הקדומים שאופף את ההר, הממצאים הארכיאולוגיים המרובים והמדהימים, הנגישות הקשה, היותו שטח צבאי סגור רוב ימות השנה עשו אותו ל’סלע האדום’ הבלתי מושג שלי. ושוב, הודות לעוד מפעל אדיר של עמית אררט המשאלה הפכה למציאות, לי ועוד 120(!) איש ואישה שזכו לטיול משובח.
כמו עוד כמה אתרים ארכיאולוגים חשובים בארץ, חשיבותו של האתר לא הייתה ידועה לפני סוף שנות ה-80. המזבח בהר עיבל, כתובת דוד בתל דן, חורבת קייאפה – כולם לא היו ידועים לפני שנות ה-90, תגליות לא צפויות אלה, מעמידות במבוכה את תומכי התיאוריה המינימליסטית חסרי האמונה שקיצרו וקצצו באמת ההיסטורית המוצגת בתנ”ך.
“גם השם הסתמי כרכום שניתן להר על ידי ועדת השמות בשנות ה-50 – מפספס את המשמעות הפנטסטית של ההר. שמו הערבי ‘עידידה’ (כמו עיד אל פיטר) – חגיגה, מועד. זהו הר מועד! הר שבו נפגשים עם השכינה האלוקית.
“בג’בל מוסא, שעל פי הנוצרים ובעקבותיהם גם המוסלמים נקבע הרעיון שהוא הר סיני, ביקרתי כמה פעמים בשנות ה-70. הוא הרבה יותר פוטוגני וספקטקולרי ועשיר בגיאולוגיה של סלעי גרניט מרשימים. אבל בהר כרכום יש הרבה יותר תוכן ומשמעות.
“המדריך רון חרמוני-להט הלך עם התנ”ך והקריא לנו פסוקים שמתארים את הממצאים שלנגד עינינו – מצבה עם 12 אבנים ולידה מזבח, ציורים של אייל עם קרניים, מנורה, איור של לוחות הברית עם 10 קוביות (עשרת הדיברות?), נחשים ועקרבים, ואפילו סנה יש בהר.
“הר כרכום נסקר ונחפר בידי משלחות בראשותו של פרופ’ עמנואל ענתי, והוצג כאופציה הגיונית להר סיני המקראי. פרופ’ ענתי מאמין שזהו ההר, שעל פסגתו קיבל משה את עשרת הדיברות ואת תורת ישראל ולמרגלותיו הפכו השבטים למשפחותיהם לעם אחד”.
אל סיורנו אנו יוצאים בנסיעת לילה באוטובוס אל הנגב תוך שאנו חולפים על פני אורותיהם של יישובי הנגב וחוות הבודדים, המזכירים כי כאן מגשימים את חזון יישוב השממה, בואכה חניון הלילה של בורות לוץ הסמוך למצפה רמון.
לאורו הכסוף של הירח הכמעט מלא של חול המועד סוכות קמה לה בן רגע עיר אוהלים הנמוגה לאחר שינה קלה עם הזריחה, לטובת תפילת שחרית ונטילת הלולב.
התיאום הלוגיסטי פועל בצורה מושלמת ועם תום התפילה חוברים אלינו רכבי הספארי לנסיעה דרומה לאורכו של כביש 10, הרי הוא כביש הגבול עם מצרים שנפתח על ידי כוחות הביטחון לתנועה אזרחית לכבוד החג.
תוך שאנו מתמוגגים מהנוף הפחות מוכר של מערב הר הנגב, אנו זוכים לפתע מהר שגיא לתופעת טבע מדהימה: שכבת עננים סמיכה המכסה חלק נרחב מהעמק בדרומנו ותחומה מצפונה על ידי יד נעלמה. מתוך העננים בולטים להם ראשי ההרים המשוננים ליצירת חוויה מרהיבה שכמו מלמדת על יום גדוש פלאות המצפה לנו.
אל דרך העפר המשובשת המובילה אל הר כרכום אנו יוצאים במשאיות הספארי כאשר את השיירה מוביל אברום ארליך על אופניו. למרות עזרת רוכב האופניים במציאת הנתיב הנכון בשטח, רכבי הספארי מתאמצים להתגבר על שלל בורות, ערוצי נחלים ומהמורות ואנו זוכים לחוויה מטלטלת הממחישה כיצד מרגישים הלולבים בחג.

“וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל” – שמות כ”ד
אל מסע החקר אנו יוצאים רגלית מחניון הר כרכום, המוקף מצדדיו הדרומי ועד הצפון מזרחי ברכס של הר כרכום השולט עליו ויוצר שטח כינוס רחב הצופה אל במת ההר המתנשאת כ-150 מטר מעליו.
לאחר תדריך בטיחות והבהרה כי ההר כולו אתר ארכיאולוגי שאין לפגוע באבן מאבניו, נוטל רון את ספר התנ”ך ומוביל אותנו דרומה אל מול 12 אבנים רבועות המסודרות בשני טורים מקבילים. אף על פי שהאבנים אינן מהמרשימות או הגדולות, צורתן וסידורן בולט מיד בנוף הסובב, ובעוד אנו בוחנים בעניין את האתר קורא מדריכנו מספר התנ”ך הפתוח את הפסוקים הדנים בבניין המזבח והמצבות על ידי משה לאחר מעמד הר סיני.
רון תוהה בקול רם היכן המזבח המתואר לצד המצבות בעוד הוא פוסע מספר צעדים דרומה, ומיד אנו מוצאים עצמנו מסובים סביב שרידים ברורים של משטח עגול רחב ידיים המתוחם בשתי שורות אבנים ובתוכו חלוקה פנימית, כנראה לחלק מקודש יותר שבמרכזו אבן בולטת. “האם מדובר במזבח משה?”, שואל שוב רון בדרמטיות.
עקב ריחוקו הגיאוגרפי של המקום, עד ביצוע סקר הר הנגב ב-1954 לא הגיעו לכאן חוקרים כלל, ורק בשנות ה-80 התברר ייחודו של המקום והוחל בחקר מעמיק ובחפירות ארכיאולוגיות. בשטח של 30 קמ”ר אותם מכסה ההר ובשטח כולל של 200 קמ”ר סביבו התגלו עד כה כ-1,300 אתרים (!).
הקבוצה עולה במעלה חלקו הדרומי של ההר, המתנשא כ-800 מטר מעל פני הים וכ-150 מטר מעל סביבתו. העלייה הנוחה אך מתישה חושפת את נוף הקדומים סביב, ומגלה כי ההר מרשים יותר מאשר נראה במבט ראשון מהחניון מטה. על במת ההר (חלקה השטוח כבמה של פסגת ההר) עוצר רון, ובעוד אנו משיבים את נשימתנו נעזר במפת דרום הנגב הנפרשת על ידי אחד העמיתים לגובה על מנת למקם אותנו במרחב.
ההר, הממוקם במערב הנגב וגובל במדבר סיני, מתנשא ובולט בסביבתו הנמוכה יחסית למרות גובהו המוחלט הצנוע. אך כדי לברר את זיהויו כהר סיני עלינו להבין ראשית את מסלול יציאת מצרים: רון מתעמק בתאוריות השונות לגבי נתיבם של בני ישראל לאורך חלקו הצפוני של מדבר סיני, העשיר בשליו ובמקורות מחיה אך חסר ים לחצותו, דרך חלקו הדרומי של מדבר סיני והר סנטה קטרינה המרשים, שמזוהה על ידי מסורות נוצריות כהר סיני – אך חסר שטח כינוס ומקורות מים ומחיה לעם הרב. רון ממשיך בתאוריות הגורסות כי בני ישראל יצאו לחלוטין מתחום שלטון המצרים שהגיע עד ללב ארץ ישראל, ולכן החרמון הינו מועמד מתאים, ומסיים בחיוך בתאוריה כי יציאת מצרים התרחשה דווקא מערבה באיגוף עמוק דרך מרוקו ולכן ארכה 40 שנה.
הצעות נוספות שהועלו ממקמות את ההר בג’בל הילאל אשר בצפון סיני, או בג’בל טאריף הסמוך לאילת אשר תרגום שמו ההוא “הר השם”.

“וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי” – שמות ל”ג
מעט מזרחה על במת ההר בולטות שתי פסגות הר כרכום בגובה 50 מטר מעל במתו. למרגלותיהן אנו למדים על שיטות התיארוך הנהוגות במחקר הארכיאולוגי וכי בהר נתגלו שרידים רבים שגילם בקירוב 4,000 שנה, וכן שמונה אתרים מתקופת הברזל (התנחלות – מלוכה). אחד מאתרים אלו נבדק ונמצא כאתר בו חי כנראה איש בודד במשך מספר חודשים, ותוך כדי שהוא קורא את הפסוקים המתאימים שואל רון האם זה יכול להיות אליהו הנביא בבורחו מפני איזבל אל הר האלוהים חורב?. אנו מטפסים אל הפסגה הדרומית לחזות מקרוב במערה קטנה אך חריגה בנוף, המיוחסת לנקרת הצור בה הושם משה בעבור השכינה מולו.
תצפית מודרכת אל מישור ההר הנפרש לו ממזרח מגלה קבר עתיק מתקופת הברונזה (טומולוס) הבולט בקצה המזרחי של ההר. רון מגלה כי בקבר זה לא נמצא מנוח, אלא אבן בצורת סהר המיוחסת לפולחן האלילי של אל הירח סין שרווח באזור ועל שמו נקרא מדבר סין (במקרא זהו אזור נפרד ממדבר סיני). ממצא חשוב זה מאשר כי הר כרכום נחשב בתקופה הקדומה להר מקודש ותורם אף הוא לתזה אותה אנו חוקרים במסענו.
הליכה קלה מזרחה מביאה אותנו לתצפית על בקעת חרוז ונחל פארן הפורסים נוף קדומים מרהיב, ואילו על קצה ההר אנו מגלים מתחם ובו אבני צור ואבני גיר מכוסות פאטינה שחורה, הבולט למרחוק בנוף הבהיר הסובב. האתר מזוהה כמקדש מתקופת האבן – המקדש הפלאוליתי, ובו ניצבים מספר עמודי מצבה הבנויים מאבנים צרובות שמש שהועמדו בצורה כמעט בלתי אפשרית זו על זו, למרות שנקודה זו אינה מתקשרת לנושא סיורנו מדובר באתר רב עניין המצדיק התעכבות קלה.
רון מלמד כי מקדש זה נבנה כשהוא פונה מזרחה, ככל הנראה לצורך פולחן אלילי של השמש, ונבנה מאבנים בעלות גוון כהה אשר צורתן מזכירה את צורת האדם. דרכים עתיקות העולות מהמישור מטה לכיווננו מגלות כי אתר פולחני זה היה יעד מרכזי לעלייה לרגל לאנשים ששכנו בעמק מטה או הגיעו הרחק ממזרח.
אחד העמיתים שהתרווח לו על אבן שחומה רחבה, חושף בקומו שלל ציורי סלע שנחרטו על משטח האבן בידי ציירים קדמונים, על ידי שריטת משטח האבן המושחר לחשיפת חלקה הבהיר יותר. ציורי האבן מוליכים אותנו חזרה אל מרכז במת ההר וצפונה אל גל אבנים שחומות העטורות באיורי חיות סביבם. תוך שאנו מנסים לפענח את כוונת האומן הקדמון נוטל רון את תפקיד אוצר המוזיאון ומבאר כי בנגב נספרו יותר מרבע מיליון (!) ציורי סלע, מהם 45,000 בהר כרכום לבדו.
מחקר מעמיק של התפתחות ציורי הסלע לפי גילם מגלה כי העתיקים בהם מציגים חיות וסצנות ציד, לאחריהם התווסף הכלב לצדו של האדם (!), ומאוחר יותר אף לוקח הכלב חלק פעיל בציד. בהמשך נוספו ציורי מרעה וחץ וקשת, לאחריהם ריקודים ודמויות אדם בתנוחות פולחניות, ולבסוף מרכבות וכתב.

“אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ” – דברים א
אנו ממשיכים בסיורנו בין שלל תמונות תערוכת הקדמונים בואכה אבן שחורה רחבה בחלקו הצפוני של ההר אשר בסמוך לה עוצר רון וממשיך לגלות מצפונותיו.
אנו למדים על דרך המובילה מכאן אל קדש ברנע ולאורכה עשר בארות מים במרחקים המתאימים לתיאור מסע אבותינו מהר חורב לקדש ברנע בספר דברים. רון ממשיך ומתאר מבנים ששרידיהם חולשים על הדרכים העולות אל ההר, ושאולי שימשו עמדות שמירה למניעת התקרבות אסורה אל ההר. לפתע מצביע רון על איור חריג בין המוני איורי בעלי החיים, של טבלה בת עשרה חללים המזכירה באופן יוצא דופן סכמה של לוחות הברית המלבניים הצמודים זה אל זה, ובראשם זוג טבלאות מעוגלות.
מדריכנו מנצל את השתאות העמיתים ומוביל אותנו אל שפת המצוק, מקום ממנו בימי החורף בהם השמש נמוכה ניתן לראות תופעת טבע של השתקפות אורה דרך סדק בסלע על המצוק ממול – שיש אשר מייחסים אותו לסנה הבוער (לא סביר לטעמי, אך בכל זאת תופעת טבע ראויה לציון).
תוך כדי הירידה אל רכבי הספארי הממתינים לנו מטה אנו חולפים על פני ציור סלע ברור של מנורה בעלת שבעה קנים ישרים בנוסח הרמב”ם, אשר קוויה נוספים להגשמת חלומנו רב השנים לביקור וחקירת מקום מרתק זה.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל
ל-araratamit7@gmail.com

אחת משלושת משאיות הספארי
ארון הברית

אולי יעניין אתכם:

נחל חזורי: זורמים עם האתגר

נחל חזורי: זורמים עם האתגר מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il מסלול מאתגר למיטיבי-דלג שאינם חוששים להירטב חל חזורי-נחל גובתא-בניאס הוא מסלול למיטיבי לכת בדרום החרמון,

קרא עוד »

האגם בנחל אורן

האגם בנחל אורן מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il במצוקים הירוקים של הכרמל, מנוחה עם מים וירוק בעיניים בנחל אורן, לאחר הגשמים, נוצר לו אגם עונתי

קרא עוד »
נגישות