מסע אל תום ההלך

מסיימים את דרכם הרגלית של ל"ה הלוחמים בגוש עציון, אותה לא השלימו מעולם

בלילה שבין חמישי לשישי אור לז’ שבט התכנסו העמיתים במעבר הל”ה. היה זה באותו לילה בשבוע, 69 שנים ולילותיים, לאחר נפילת 35 הלוחמים במעלה ‘גבעת הקרב’ שלמולנו.
אנו פותחים את המפגש בתיאור האירוע ומספרים על קרב ג’ בשבט תש”ח בגוש עציון ועל הניסיון הראשון של הכוח ללכת רגלית מירושלים. ממשיכים ביציאה מהר טוב בלילה הבא, באזהרותיו של רפאל בן ארויה ובהחלטיות של דני מס לצאת אל הגוש הנצור על אף השעה המאוחרת. מלווים את המחלקה המונה 38 לוחמים בקילומטרים הראשונים של הדרך וחוזים בישראל גפני נוקע את הרגל ונעזר בשניים מחבריו לחזור חזרה. תוהים עם תושבי הגוש וכוחות ההגנה במחוז ירושלים על היעלמות המחלקה. מזדעזעים עמם עת באה בשורת האיוב על נפילתו של כל הכוח בין ג’בע לצוריף, ומתחלחלים עד עמקי הנשמה במצב הגופות שהובאו לקבורה בכפר עציון.
בשלב זה אנו מסמנים את יעד המסע: להשלים את הדרך של הל”ה אותה לא הצליחו להשלים. להרגיש ברגליים את המרחק אותו נשאר להם ללכת ולצרוב בנשמה את התחושה שאנו אלו שנמשיך לשאת את לפיד הרעות ואהבת העם והארץ.
אנו מציינים כי הרבה אלמנטים בנוף השתנו לבלי היכר במהלך 69 שנה – הכפרים, היישובים, השדות, הייעור הטבעי, המחצבה, המחסום וגם המרכיב האנושי. אחד הדברים הבודדים שלא השתנה הוא מזג האוויר. אין מה לעשות, באמצע החורף קר בגוש עציון עד כדי כמה מעלות מתחת לאפס. בהתאם לכך ניתנות הנחיות למניעת מכות קור ומתמנים שני מאספים לוודא שכל הכוח שלנו אכן יגיע ליעדו.
רגע לפני שאנו פוצחים בהליכה מבקש אורן מס את רשות הדיבור. אורן הוא אחיינו של דני מס, מפקד הכוח בתש”ח והוא טוען שבתוך התיק שלו נמצאת הפתעה מרגשת. הוא מוציא מן התיק ספר עב כרס בצבע צהוב דהוי כרוך בחוט בד אדום. הוא מנופף בספר ומספר לנו שהוא הוציא אותו מעזבונו של דני מס ע”ה. אני מחזיק את הספר ומתרשם כי הדפים עשויים מחומר קל משום שהוא אינו שוקל כפי שהיה מצופה מספר עב-כרס. אורן מבקש את הספר חזרה ואז מגלה את הסוד הגדול. הוא פותח את הספר דף אחרי דף ברפרוף כשלפתע מתגלה שכל תוכו של הספר ‘אכול’. מישהו גזר את תוכם של הדפים הפנימיים בצורת מלבן. זהו הסליק של דני מס. כאן הוא החביא בשעתו רימון מפני השלטונות הבריטיים. מדהים! אני ממשש את האקדח התחוב בחגורתי. כמה טוב שאנו יכולים להסתובב עם נשק להגנה עצמית בלא חשש.
יוצאים לדרך, עוברים את מעקה הבטיחות בדרומו של הכביש ולאחר הליכה קצרה מזרחה מתחברים אל דרך טובה. בעצירה הקלה שבדרך אנו מתארים בקצרה ורואים בעיניים את שלוש רצועות האורך הגיאוגרפיות שבאזורנו – השפלה, מדרגת הביניים ומרומי הר חברון. מסבירים שקו הכפרים הערביים – ג’בע, צוריף, חאראס, בית אולא וכו’ נמצא במדרגת הביניים. זהו הקו המסוכן אותו הל”ה היו צריכים לעבור אך לא הצליחו.
ממשיכים בהליכה נוחה כשבאזור סיבוב ג’בע אנו עוזבים את הדרך הפונה דרומה וממשיכים בשביל עזים העולה מזרחה. כמה פסיעות בינות לזיתים והנה אנו כבר על הדרך החסומה המובילה מג’בע לצוריף. בזריזות אנו חוצים את הדרך וממשיכים דרום-מזרחה בירידה יחסית תלולה אל ערוץ נחל משואות. מקיפים את הגבעה שמולנו שבראשה נמצאת ח’ אבו א-טווין מצפון. אט-אט הולך ומתגלה מאחוריה היישוב בת-עין
בשטח הדחוס בסירה קוצנית ובסלעים לא גדולים אנו מפלסים את דרכנו אל הדרך הנוחה איתה נעלה את הקטע האחרון. בהגיענו אל הדרך ותוך כדי הסדרת הנשימה ולגימת מים אנו שומעים את סוף פרשיית הל”ה: על הרב גורן שמלקט את עצמות הנופלים ועל ר’ אריה לוין שעורך את גורל הגר”א הסודי.
ממשיכים עם הדרך העולה מזרחה. לאחר כמה דקות ספורות אנו חולפים בצד עין ליבנה המטופח. עצירה קלה וממשיכים קדימה במעלה התלול דקות ארוכות. ישראל, המטייל הצעיר ביותר, בן ה-7, מוביל אותנו בסופו של המעלה אל עין חובילה. כאן קופצים שני עמיתים בקור של מינוס כמה מעלות לטבילה מרעננת במי המעיין הקפואים והמטהרים. מכאן מאמץ קל – והנה אנו במשואות יצחק הישנה.
3 שעות של הליכה. זה כל מה שהפריד בין לוחמי הל”ה הנחושים לבין גוש עציון?!
משפחת אבן-דנאן היקרה שגרה ב-‘משואות הישנה’ ומקיימת כאן חווה חינוכית מדליקה לנו את המדורה. אנו מחממים את הלב בתה וקפה חם בתוספת כיבוד קל. חשים בבירור כי לנשמתנו נוסף חום מיוחד הערב, חום שמתקבל רק בהליכה בין משעולי הארץ הטובה והיפה הזו המקפלת בתוכה כל כך הרבה תפארת אדם וגבורת תום ועושר נפשי.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל
ל-araratamit7@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

הם היו חמישה

הם היו חמישה מאת: יואב יאיר עולים בהרי ירושלים, מהזרימה החורפית בנחל מוצא ועד גיבורי קיבוץ מעלה החמישה וקיבוץ קריית ענבים לפני שאתמקד בכתבה על

קרא עוד »

ירושלים של גגות וחצרות

ירושלים של גגות וחצרות מאת: יואב ערמוני תמונות מסיור של חורף בעיר העתיקה בירושלים רחוב מוריסטאן חצר ההוספיס הלותראני מתחם מגדל דוד חצר המרכז הלותראני

קרא עוד »

מתגלגלים מימי דוד המלך

מתגלגלים מימי דוד המלך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל כשהסגווי מוליך אותנו מטיילת ארמון הנציב ומראה העיר העתיקה ועד נופי מדבר בצל הגשם “חיה” מוזרה

קרא עוד »
נגישות