בנתיבי המים ויער חולדה

ממפעל הובלת המים לירושלים ועד ליער על שם חוזה המדינה

והפעם, באווירה מעט פחות אורבנית באזור קבוץ חולדה, אתר מקורות, יער חולדה ומצפור טל. הבאים מתל אביב או ירושלים ייסעו בכביש מס’ 1 ויפנו במחלף לטרון לכיוון אשקלון (כביש מס’ 3), יעברו את צומת נחשון, ולאחר כק”מ אחד יפנו בצומת חולדה לכיוון רחובות (כביש מס’ 411). אחרי מספר ק”מ בודדים נפנה דרומה בדרך צדדית לאתר מקורות, “לדיזל מקורות ע”ש שמואל קנטור”, ששימש המהנדס הראשי של חברת המים הלאומית מקורות שנים רבות. האתר מציג בפנינו את מפעל הובלת המים לירושלים לאורך שנות הקמתה של מדינת ישראל לצד התפתחותה של מערכת המים והגידול בצריכת המים והשיפור בתשתיות המים לאורך 70 שנות קיומה של המדינה ובתקופת המנדט.
ניכנס למוזיאון מקורות במקום, בתיאום מראש, ונעמוד על השינויים שחלו לאורך זמן בהובלת המים בירושלים לאור ההתפתחות ההנדסית.
סביב האתר ישנה הנצחה חיה לזכרם של שני טייסי חיל האוויר – רב סרן יאיר רחמלביץ, סגן מפקד בטייסת, ושגיא רכס, נווט בטייסת, שנספו באזור בתאונת מטוס. המשפחה וגורמים נוספים חברו יחד להנציח את זכרם של השניים: בגן עצים פורח ובאנדרטה צנועה העשויה אבן גיר, בולטים עצי הזית הפורחים והיוצרים שדרה חיה של עצים, שבצדם מנועים ומגופי מים ששימשו את הובלת המים בשנים עברו. על האנדרטה הצנועה נכתב: “שני אלונים ידעתי שם במורד הוואדי שני אלונים אחים הם”… רב סרן יאיר בן הישוב באר טוביה, מטובי הטייסים שידע חיל האוויר, מהצנועים שבהם, ומאלה שנועדו לגדולות. על סגן שגיא בן מעין צבי נכתב “ילד רציני, סקרן, אוהב חברה ומשפחה, גדל והיה לטייס, עסק בעולם ומלואו אך תמיד דבק בסיסמתו ‘כדי להרגיש שייך צריך לתת'”.
בצד המזרחי ישנה “תחנת דיזל חולדה” שהוקמה בשנת 1950 כתחנה תת-קרקעית לאספקת המים לירושלים. המים הובלו לאורך 31 ק”מ לירושלים בקו המים שנקרא הקו השני לירושלים, קדם לו הקו הבריטי שהוקם בשנת 1936. בעבר תחנת חולדה חשמל שנמצאת בסמוך הוליכה 10 מיליון קוב מים בשנה לירושלים. עם גמר הקמת “תחנת חולדה חשמל החדשה” שחוברה לקו החמישי קיים פוטנציאל להובלה של כ-150 מיליון קוב מים בשנה לירושלים.
נעלה לתצפית מעל מבנה המוזיאון ונשקיף מערבה לעבר יישובי הסביבה מזכרת בתיה, עקרון, אזורי התעשייה השונים ומתקן מקורות המגודר שבצד מזרח. מעבר לאמור נעלה במספר מדרגות לתצפית, ממנה נצפה בגדלי צנרת הובלת המים השונים בצד עצי הבוגנוויליה הצבעוניים, שהמאפיין והבולט בהם הוא שבכל מספר שנים קוטר צינור הובלת המים הלך וגדל – זאת לאור הצריכה הגדלה לאורך זמן עם התפתחותה של ירושלים לכ-800 אלף תושבים ויותר. השלטים השונים ממחישים את מסלול הובלת המים מבריכות מרר דרך חולדה, כפר אוריה, ישובי פרוזדור ירושלים, כסלון וירושלים.
מכאן נסע מזרחה בכביש המוליך אותנו ליער חולדה הוא יער הרצל, החל מ-1905 עם רכישת הקרקעות החלה נטיעת עצי זית לזכרו של הרצל חוזה המדינה והוחל במפעל ייעור של קק”ל. נעלה במדרגות למרפסת בית הרצל (הוא עצמו מעולם לא היה במקום). נספר את סיפורו של המקום, במקום פעלה חווה בניהולו של מנהל חוות בן שמן יצחק וילקנסקי. בחצר פעלו בריכת מים, אורווה, רפת, מחלבה, חדרי מגורים ומחסנים. מכל אלה שרדו היום רק בית הרצל ובריכת המים.
מכאן נצעד לחלקת הקבר והפסל, נעמוד ליד קברו של אפרים ציזיק שהיה מפקד בהגנה ושנשלח לסייע לאנשי חולדה. באוגוסט 1929 נפל אפרים ציזיק בשער חצר חוות חולדה, בפרעות תרפ”ט בהם ערבי הסביבה הציתו את החווה ואת היער שניטע והתפתח. אפרים ציזיק נטמן במקום למרגלות הפסל “עבודה והגנה”, פרי יצירתה של הפסלת בתיה לישנסקי. בתיה עיצבה באנדרטה שלוש דמויות: את שרה ציזיק מגיבורות תל חי, את אפרים – אחיה, גיבור חולדה, ודמות שלישית, המייצגת כנראה את כל שאר גיבורי ההתיישבות. הפסל מבליט את שני הרעיונות בהם דגלו באותה עת: רעיון ההגנה מערביי הסביבה, שבאו לידי ביטוי בחוסנם של המגנים המשקיפים למרחוק במסר של תקווה. ובנוסף רעיון העבודה, המקבל ביטוי בכלי עבודה ובאלומות השיבולים החקוקים והמשמשים לחקלאות ולהתיישבות.
מכאן נצעד צפונה רגלית כקילומטר בדרך לא כבושה, כשמשני צדי הדרך כרמי גפנים שהחלו את פריחתם הירוקה, שדרת עצי וושינגטוניות ילוו אותנו בדרך המוליכה. כמו כן, נהנה מריחות פרחי האביב הצבעוניים העוטפים את השדות. נגיע לגן הנצחה רחב ידיים, מטופח ומדושא פרי יוזמת המשפחה וחברים לזכרו של טל צמח בן קבוץ חולדה. טל צמח התחנך במוסדות הקיבוץ, למד בבית הספר התיכון ברנר, חונך על ברכי ערכי תרומה לחברה, למדינה ולצבא. בלט באהבתו לספורט, חברים, אהבת הארץ ומנהיגות. היה מפקד צוות טירונים של יחידת מגלן ונהרג ב-19 במרץ 2002 בהתקפת מחבלים בחמם אל מליח שבבקעת הירדן.
מדרום נצפה באנדרטה צנועה הנושאת את שמו של טל ופעילותו בצבא. האנדרטה בנויה מ-8 אבנים לבנות גדולות המביעותאת עוצמתו של טל. נפילתן מסמלת את קטיעת חייו בהיותו בן 21. ברקע ביתו שבחולדה, גדלים עצי זית ירוקים וכרמי גפנים שורות-שורות סדורות כסרגל, שאת תחילת פריחתם ניתן לראות. מכאן נפרש נוף ילדותו של טל, בו נצפה לעבר קבוץ משמר דוד שהפך לישוב קהילתי, באופק הרי יהודה וירושלים.
לא נשכח להזכיר את תרומתו הגדולה והמשמעותית של הקבוץ חולדה במלחמת העצמאות, ממנו יצאו שיירות לעבר ירושלים הנצורה כדי לספק מזון, ציוד רפואי ותחמושת על מנת למנוע את נפילתה של העיר ירושלים.

יואב יאיר, מורה דרך מוסמך.
yoavyair@walla.com, 053-2503512

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות