מבט אל האופק בעין אפק

מדרגות צרות ששמשו חיילים צלבנים, אגם המתחבא מאחורי סכר, הליכה מלחיצת-אמהות על המים וקנה שאיננו סוף. שמורת הטבע שעוד לא ביקרתם קוראת לכם לגיחה

בעבר האשימו אותן במחלת המלריה, אחר כך טענו שהן גוזלות שטחים חקלאיים וכשכבר יבשו את כל הביצות הצטערו כשהתברר שנוף מאוד ייחודי הולך לאיבוד: לכן הותירו שמורת טבע ביצתית, היא שמורת עין אפק ליד קרית ביאליק.
מספר מקומות בארץ מתהדרים בשם אפק. אנחנו מכירים את תל אפק, הוא מבצר אנטיפטרוס השוכן במקורות הירקון ליד ראש העין, אנו מכירים את קיבוץ אפיק ברמת הגולן השוכן במקום הנקרא בתנ”ך אפק. המשותף לכולם – ריבוי אפיקי המים, ואכן בסקר בריטי נספרו במקום 35 (!) נביעות מים הזורמות אל נחל הנעמן.
אין פלא שליד אוצר כזה של מים היו ישובים כבר בתקופה הכנענית, ושכבר ספר יהושע מונה את אפק כעיר בנחלת שבט אשר (יט, כד).
בימים עברו היה הנעמן נחל איתן וזרמו בו מים ממעיינות עין אפק בכמות של כ-50 מיליון קוב לשנה. בתי הגידול של הנחל כללו עושר גדול של מיני צומח וחי, כולל הנימפיאה הכחולה. בנוסף כללו הביצות שאפיינו את המעיינות מגוון עשיר של יתושים ומריעין בישין אחרים, הקמת קריית ביאליק חייבה פעילות הסדרה וניקוז שאכן שיפרו את חיי התושבים אך הרסו את אופיו הטבעי של הנחל וסביבותיו. כתוצאה מקידוחים ושאיבות באגן הנחל, ירדה השפיעה הממוצעת לכ-15 מיליון קוב לשנה, 30% מהשפיעה בעבר, ואולם גם נתון זה מטעה. בשנים שחונות מתייבש עין אפק כליל בקיץ, ומי קידוחים בהיקף של כ-1 מיליון קוב שנה מוזרמים אליו, כדי למנוע את הכחדת השמורה.
לפני שאתם מסתערים על המסלול הקדישו כמה דקות לגן המקלט, בו לצד כל צמח יש שלט הסבר. את מי עוד תפגשו כאן? לוטוס קרח, עץ השמן המכסיף, לחך הודי ושאר חברים, כי בינינו – מה הסיכויים שתזהו את הגומא בהמשך ללא שלט הזיהוי לצידו?
טפסו על גג טחנת הקמח הצלבנית, שהפכה לעותומנית, שהפכה לתחנת שמירה בריטית – ולפניכם פרוסה השמורה, נוף של ביצות עם צמחייה יחודית אותה לא תפגשו ליד הבית.
בתקופה הצלבנית, לפני כ-1000 שנה, שימש האזור כמרכז חקלאי חשוב. בין השאר גידלו חקלאי האזור חיטה ושאר מיני דגנים. טחינת הגרעינים נעשתה בטחנת הקמח שהוקמה בעין אפק, מקום בו ניתן לנצל את שפיעת המים ככוח המניע את אבני הריחיים. באותה תקופה חוזק ובוצר מבנה הטחנה והוקמו בו חרכי ירי להגנה.
העלייה לגג הטחנה אינה נוחה, מדרגות צרות ששמשו חיילים צלבנים, עותמנים ובריטים תשמשנה את המעוניינים ליהנות מתצפית על האזור. שימו לב כי בצדו הדרום מזרחי של הבניין ישנו אגם שנוצר מאחורי סכר שהוקם במטרה להגביה את מפלס המים שזרמו לטחנה. המים הוזרמו במגלשיים לעברת כפות המתכת שעל צירם היו מחוברים אבני הריחיים. בתקופה הבריטית הזרימו מכאן מים לקירור בתי הזיקוק (הרפיינרי, לוותיקים) במפרץ חיפה.
מגג הטחנה ניתן לצפות סביב וליהנות מתצפית מרהיבה על כל מישור חוף הגליל. בצפון ניתן לראות את ראש הנקרה ורכס סולם צור, במערב את אזור הקריות, עכו והים התיכון, בדרום את הכרמל וחיפה ובמזרח את רכס אלונים-שפרעם. בתוך בניין הטחנה ניתן כיום ליהנות מתצוגת כלים חקלאיים וממיצג אורקולי.

יורדים ל “שביל הביצה”, עולם אחר – השביל עובר בין מקווי מים, כשהכל מעוטר בצמחי מים סבוכים: ערבה, פטל קדוש, קנה וסוף. פה ושם נפתחים בסבך חלונות אל נופי הביצה, זה המקום לומר כמה מילים על אותו צמח דמיוני שהילדים קוראים לו ‘קנה סוף’.
ובכן – אין צמח כזה! יש קנה ויש סוף! הקנה הוא הצמח הגבוה, החלול, שהילדים קוראים לו בטעות במבוק, יכול לשמש כמקל הליכה, אולם אם ייסדק יהפוך למשענת קנה רצוץ כמאמר הנביא “והִנֵּה בָטַחְתָּ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ” (ישעיהו, ל”ו, ו’ ) , הסוף לעומתו הוא עלים ירוקים ברוחב 2 ס”מ ובגובה של כ 2 מ’ , הצומחים ישירות מן המים ובמרכזם גבעול שבעונה זו של תחילת הקיץ הוא בשיא פריחתו. צבע הפרחים חום בהיר, הם זעירים, ערוכים על שזרה עבה בחלקו העליון של הגבעול, המראה הכללי של התפרחת הוא מכונס וצפוף, כשל מברשת לניקוי בקבוקים. ויש האוהבים לשמור אותה יבשה בבית לקישוט. הסוף מוכר לנו מתוך הסיפור על משה בתיבה “ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ונערותיה… ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה” (שמות ב, ה), צמח נוסף המוזכר באותו סיפור הוא הגומא – “ותיקח לו (יוכבד) תיבת גומא ותחמרה… ותשם בה את הילד… (שמות ב’ ג), גם אותו ניתן לזהות במסלול.
התחנה הבאה היא משטח עץ המשמש מרפסת תצפית לאחד האגמים הגדולים בשמורה. תחתינו שטים בניחותא השפמנונים, דג מכוער למדי בעל שפם גדול המעניק לו את שמו, נון פירושו דג ולכן דג עם שפם ייקרא שפמנון, דג בעל שמונה זרועות יקרא תמנון וכו’. פשוט, נכון? השלטים מזהירים לא להאכיל את הדגים, מה שממש מאלץ את הילדים להשליך להם חטיפי ביסלי, השפמנונים, מצדם, שכבר למדו לאהוב במבה וביסלי מסתערים על החטיפים בהתלהבות ויוצרים מהומה לשמחת הצופים.

עכשיו מגיעה האטרקציה: השביל הצף מעל אגם מים. בזהירות, כי לשביל העץ הצר הזה אין מעקות. זה רק אתם והמים המקיפים אתכם מכל צד. עשרות מטרים של הליכה על המים – זה מרענן, זה נחמד וזה מלחיץ אמהות. כבר ראיתי כלב שנפל למים ועבר את קורס השחייה הראשון שלו. אל דאגה, הקורס עבר בהצלחה והכלב נמשה מן המים שלם אך רטוב; ברור שתגובתו הראשונה של הכלב הייתה לנער עצמו ולהרטיב את כל קהל הצופים.
מכאן, הדרך חזרה אל תחילת המסלול קצרה וחולפת לצד עוד כמה פינות נחמדות לצד המים, חלקן פינות ישיבה. התענגו עליהם בניחותא לפני הפרידה. בעונה זו מומלץ גם לעלות לתל אפק הפורח כעת בשלל פרחי כלניות, רקפות ועירית גדולה.
איך מגיעים: נוסעים בכביש 4 לקרית ביאליק, בצומת עין אפק (כורדאני) פונים מזרחה לרחוב התל (כביש 7911 בקריית ביאליק). לאחר כק”מ מגיעים לאזור בית הקברות הישן, עוד 500 מ’ ומגיעים לשער השמורה.

שבתאי שירן, מורה דרך בטעם יהודי:
052-3246827. www.moreshetgalil.co.il
חפשו בגוגל “מורשת הגליל”

אולי יעניין אתכם:

ניגונים וקדושה בצפת

ניגונים וקדושה בצפת | טיול בשבוע / כתב וצילם: קובי פינקלר ניגונים וקדושה בצפת אווירה, ריחות, סגולות והרבה קדושה יש בצפת, אחת מארבע ערי הקודש.

קרא עוד »

אל הגולן, אל הדובדבן

אל הגולן, אל הדובדבן תמונה אחת שווה / יואב ערמוני ראשית האביב, הקורונה בסביבה אבל כבר לא ממש מורגשת והימים ימי קטיף דובדבנים בגולן. זה

קרא עוד »

בין שפן להרדוף

בין שבין שפן להרדוף בהובלת זאב שפירא, טיולי יום שישי בהר חברון / הדרכה: ד”ר חזי הורן ונועם שפירא / כתיבה וצילום – ירון בוצר כרמל ישנם

קרא עוד »
נגישות