הרב אריה לוין מבט אישי

תמונות וזכרונות ממפגשים אישיים מאוד עם הצדיק שהלך לעולמו בערב שבת הגדול

הרב אריה לוין נולד ב-ו’ בניסן ה’תרמ”ה ונפטר בשם טוב בתאריך ט’ ניסן ה’תשכ”ט, וכונה בפי הכל “אבי האסירים”. הרב אריה לוין נולד בעיר אורלה שליד ביאליסטוק שבפולין, לאביו ר’ בנימין ביינוש ולאימו עטיל. הרב למד בסלוצק ובסלונים ונחשב כמתמיד וכעילוי. למרות גילו הצעיר הצליח להתקבל ללמוד בישיבת וולוז’ין, ונקשר בלב רבו, הרב חיים ברלין לימים אב”ד במוסקבה ובירושלים. לארץ עלה באדר ה’תרס”ה – 1905, ולמד בישיבת תורת החיים. ר’ אריה הוסמך לרבנות על ידי הרבנים הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי”ה קוק. נשא לאשה את צפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא.
ר’ אריה כיהן כמשגיח בישיבת עץ חיים בירושלים במשך עשרות שנים, ושימש אב רחום לאלפי תלמידים אשר גדלו על ברכי הליכותיו הצנועות ודמותו המופלאה נחקקה בהם כל חייהם. הרב התפרסם בזכות מעשי החסד המופלאים אשר עשה לשם שמים מתוך הצנע לכת וכבוד עם הבריות. את הכינוי “אבי האסירים” קיבל מפני שהיה נוהג במשך 25 שנה לבקר את אסירי ציון בבתי הכלא בעיקר בתקופת המנדט הבריטי,כדי לעודד את רוחם ולהעביר להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות עולי הגרדום, וביקוריו התכופים בבית החולים למצורעים בהם הוא עודד את יושביו.
לאחר מלחמת השחרור, כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי שיירת הל”ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. בהתייעצות עם הרב צבי פסח, רבה של ירושלים, הוטל על הרב לוין לערוך את גורל הגר”א כדי לזהות את הגופות – גורל שנעשה על ידי תנ”ך מיוחד המיוחס לגאון מוילנא. התוצאה המרתקת נתקבלה על ידי המשפחות השכולות צה”ל ומשרד הביטחון.
עם הקמת המדינה הקים הרב לוין את הישיבה הנקראת על שמו, “בית אריה”. כיום הישיבה מונה כמה עשרות תלמידים ובהם רבנים ומורי הוראה.
הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה’תשכ”ט במרכז הרפואי הדסה ונטמן אחרי חצות היום בבית עלמין סנהדריה, וכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו.
הרב לוין התגורר בצניעות במשך שנים בירושלים בשכונת משכנות שברחוב גריזים, ולימים הוסב הרחוב על שמו.עד היום ביתו הצנוע מהווה פינה תורנית ותיירותית למבקרים ולעוברי אורח השותים בשקיקה את סיפורי מעשיו וקורותיו.
תחילתו של הקשר שלי עם הרב אריה לוין נעוץ בכך שסבתא לאה,סבתה של אשתי, הייתה אחייניתו של הרב. סבתא לאה הייתה חלוצת משפחתה עת עלתה ארצה מפולין בשנות העשרים והתגוררה במשך שנה בבית הדוד. .הדוד שהיה מכונה “הפטר” (ביידיש- דוד)} דאג לשידוך ראוי והגון לסבתא לאה, ואשת הרב חנה “המומה” {הדודה} דאגה לכל מחסורה והיא הרגישה בביתם כבת בית.
סבתא לאה, אחייניתו של הרב, סיפרה עוד שלרב אריה היו שתי אחייניות – האחת בקבוץ יגור והשנייה בקבוץ עברון. היא שמרה איתם על קשר והשתתפו בשמחות המשפחה. הרב אריה שמר איתם על קשר למרות שבחרו בדרך אחרת.
במשך השנים שמעתי סיפורים רבים על הרב ומשפחתו מפי חותנתי שושנה בן דוב ז”ל (בתה של סבתא לאה). היא סיפרה לי אודות הייחוס המיוחד עם הרב, ואודות מידותיו הטובות והנעלות. הרב היה עבורם דוד וסבא טוב.
ממנה שמעתי :”הרבינו לבקר בביתו בעיקר בשבתות ונתקבלנו בחמימות רבה. התייעצנו איתו בכל בעיה שהתעוררה והיה לנו לאוזן קשבת. אשתו חנה הייתה אישה מיוחדת, בעלת מידות טובות וחביבה מאוד, ובנוסף גם ביקרנו את אחותו של הרב אריה לוין שכונתה “המומה מרים” שגרה בשכונת גאולה.
עם שחרורו של עזריאל בן דב, אבי אשתי, מהשבי הירדני לאחר נפילת גוש עציון בתש”ח, נערך במוצ”ש מפגש בין הוריה של שושנה חברתו להוריו. במהלך המפגש יצא החוצה במפתיע אביה של שושנה, והנה באופן בלתי צפוי הוא חזר לאחר זמן מה מלווה ברב אריה לוין. הרב באותו מעמד מרגש הוציא מכיסו דף ועט והחל בכתיבת “התנאים” בין בני הזוג, מכאן נסללה הדרך לקביעת מועד החתונה. החתונה נערכה בעין צורים החדשה והרב אריה לוין קדש את הזוג.
באחד הביקורים של עזריאל ושושנה עם בתם הקטנה רותי בת השנתיים בבית הדוד בירושלים, רותי לא פסקה מלבכות וכל הניסיונות להרגיעה לא צלחו. לאחר שחזרו הביתה, מרוב דאגה לשלומה שלח הרב את בנו הרב רפאל לבדוק באם התינוקת נרגעה….לימים הרב התכבד בברכת הקידושין והשיא גם את רותי.
לימים עברו הורי אשתי לגור במשואות יצחק והרב אריה התארח לעתים בבית המשפחה וכיבד בנוכחותו באירועים משפחתיים. הוא התארח בשבת בה התקיימה בריתו של בנם מוטי ז”ל ולימים גם הגיע למסיבת הבר מצווה שלו. כמו כן השתתף בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת בישוב.
אשתי מספרת על הביקורים בביתו של הדוד בהם זכו להיפגש עמו, לקבל ממנו ברכה ולהכיר את שאר בני משפחתו שאף הם שמרו על קשר משפחתי והגיעו לאירועים ושמחות משפחתיות . אשתי זכתה לקבל מהרב ספר תהילים קטן עם הקדשה אישית ושאר בני המשפחה קבלו סידורים למזכרת.
בנוסף שמעתי על ביקור של סבתא שושנה ז”ל ושתי בנותיה רותי וחנה בירושלים בתקופת בין הזמנים, לבקש ברכה מבנו של רב אריה, הרב רפאל שעמו היו מיודדים. הרב לא התפנה לקבלנו. אבל התקבלנו אצל אשתו באהבה ובחום.
עולה בזיכרוני ביקור מיוחד ובלתי נשכח בחג השבועות לפני כ-15 שנה. בביקור זה הזדמן גם לי להכיר את עטל, בתו של הרב ומשפחתה, והתרשמתי עמוקות מהכנסת האורחים החמה והלבבית ומהצניעות והפשטות בה הם חיים עד היום. כך גם לאחרונה ביקרנו בשבת פרשת “ויקהל פיקודי” ונהנינו מהמפגש המשפחתי ומאווירת השבת המיוחדת .
אני מרגיש זכות גדולה להימנות על המשפחה המורחבת לבית הרב אריה לוין שכל פעם שמעלים את זכרו אני שמח מחדש לשמוע ולינוק ממידותיו. אהבת הזולת, הנתינה לאחרים, ביקור חולים וביקור אסירים.

יואב יאיר – מורה דרך מוסמך:
yoavyair@walla.com

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות