טרמינל חמץ

על מוצרי חמץ בדיוטי פרי ומוצרי חמץ שנמכרו במכירת חמץ

לאחר הפסח תתחיל עונת הנסיעות והטיולים, וזה הרגע לגעת בנושא שקשור לשני התחומים. מדי שנה עולה שאלה לאחר הפסח: האם אפשר לקנות בקבוקי חמץ בדיוטי פרי בנתב”ג או שמא יש בכך בעיה של חמץ שעבר עליו הפסח. למרבה הצער, חנות הדיוטי פרי בנתב”ג לא רק שאינה מבצעת מכירת חמץ כדין אלא שנמכר שם חמץ בפסח בריש גלי. לכן השאלה ההלכתית בה עלינו לדון נוגעת לחמץ שעבר עליו הפסח.
בגמרא (פסחים כח) מובאת מחלוקת בין התנאים, האם חמץ שעבר עליו הפסח הוא איסור לאו או מותר. להלכה נפסק שאין כאן איסור לאו, אך החמץ אסור כיוון שחכמים קנסו את מי שהשאיר אצלו חמץ בפסח (רמב”ם, חמץ ומצה פ”א, ד; שו”ע או”ח תמח, ג).
אחרי שהבהרנו את מעמד חמץ שעבר עליו הפסח נתייחס לשתי נקודות רלוונטיות לשאלה זו. ראשית: מעמדה של מכירת חמץ באופן כללי. לא נוכל לסקור במסגרת זו את כל התפתחותה של מכירת חמץ (מומלץ לקרוא את המאמר המקיף של הרב זוין בנושא בספרו ‘המועדים בהלכה’). נדגיש שתי נקודות: ישנה חומרא שהתקבלה בציבור לפיה אין לצרוך מוצרים שנמכרו במכירת חמץ. זוהי חומרא שאין לה יסוד: מכירת חמץ אכן נועדה לטובת הסוחרים ובעלי העסקים כדי שלא יפסידו את ממונם ועל מנת שלא ישהו חמץ בפסח. מכירת חמץ מעולם הייתה מקובלת על כל הפוסקים, ומובא בשמו שהגאון ר’ שלמה זלמן אוירבעך זצ”ל (הליכות שלמה מועדים ב, קלז) שיש לסמוך באופן מוחלט על המכירה ביחס לחמץ שעבר עליו הפסח שאינו אלא מדרבנן. נמצא שיש מידה של חוסר הגינות במצב שבו מעודדים את הסוחרים למכור לגוי אבל אחר כך אין קונים מהם ובכך גורמים להם הפסדים ומבטלים עשה מן התורה של ‘וחי אחיך עמך’ (ראה שו”ת בדי הארון, סי’ לא). אני עצמי מקפיד לאחר הפסח לקחת מהסוחרים שאני עושה עבורם מכירת חמץ מן החמץ שנמכר לגוי כדי להראות שמכירת החמץ היא מעשה הלכתי אמיתי ולא “קריצת עין” (עי’ אורחות רבנו, פסח אות יט – כ שכן נהג החזון אי”ש).
ומכאן אנו מגיעים לנקודה השנייה: חומרא אחרת שהשתרשה בציבור היא שאין מוכרים במכירה חמץ ממש. אולם המעיין בפסיקה רואה כי עיקר תקנתה של מכירת חמץ נוצרה עבור סוחרי האלכוהול! (מחצית השקל, תמח סק”ד; ישועות יעקב שם, סק”ה). המנהג שלא לכלול במכירה חמץ של ממש אמור רק כלפי חמץ זול שאין הפסד בביעורו, אבל בחמץ יקר ערך ודאי שחסה התורה על ממונם של ישראל ובוודאי שכאמור אין הדבר אמור ביחס לסוחרים. למעשה, דומה שהדברים אמורים גם לאדם פרטי. אם יש לאדם בבית חצי בקבוק וויסקי נכון להיפטר ממנו ולבער אותו לפני פסח. אבל מי שמחזיק אצלו בבית אוסף יוצא דופן של בקבוקי וויסקי יקרים דומה שדינו במקרה זה שווה לאותם סוחרים שהתירו להם למכור חמץ של ממש (שדי חמד מע’ חמץ ומצה סי’ ט’ אות כ’).
למעשה: כאמור, למרבה הצער, רוב חנויות הדיוטיפרי בנתב”ג אינן מקפידות על מכירת חמץ כדין ולכן בזמן שלאחר הפסח (לדעתי פרק זמן של חודש – חודשיים בערך) בהחלט בעייתי לקנות שם חמץ. אולם בשרוול D בנתב”ג ישנה חנות אחת הסגורה בשבת, וגם מבצעת מכירה כדין, ושם ניתן לרכוש חמץ.

הכותב הוא ראש מערך הכשרות ‘צהר פיקוח מזון’ ומומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית.

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות