העתיקות של גוש חלב

טיול ג'יפים של חברי "עמיתים לטיולים" – בנבכי ההיסטוריה של העיר הגלילית העתיקה

אל נקודת המפגש בתחנת הדלק בכניסה הדרומית לגוש חלב (המכונה היום גם ‘כפר ג’יש’) הגיעו כ-30 ג’יפים בבוקרו של יום שישי, נחלקים לשני טורים בהדרכתם של מורי הדרך שבתאי שירן ואביה כהן.
יוצאים בשיירה לשרידי בית הכנסת העתיק מעל נחל גוש חלב, בשביל לרכבי שטח היוצא מהפנייה ימינה, השנייה מהכניסה לכפר. גוש חלב – מקום של עיר יהודית גדולה מימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד. עפ”י המסורת, מקום קבורתם של הזוג שמעיה ואבטליון אשר פעלו בסוף תקופת מלכי בית חשמונאי באמצע המאה הראשונה לספירה הנוצרית.
למרות שגוש חלב אינה מוזכרת במקרא, המשנה מציינת שהייתה עיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון. בימי סוף בית שני והמרד הגדול פעל כאן יוחנן בן לוי, המכונה יוחנן מגוש חלב ואשר הפך לאחד ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, לאחר שהצליח להימלט לירושלים עם חלק מאנשיו. יש תיעוד מפורט על גוש חלב בגניזה הקהירית וברישומי הנוסעים לארץ ישראל בימי הביניים. יש עדויות על יישוב יהודי במקום בימי הביניים (מאות 10-13 לספה”נ) על ידי בנימין מטודלה והן במקורות אחרים. ייתכן שבתקופה הצלבנית רוב או אפילו כל תושבי המקום היו יהודים (וולף 2009). במאה ה-17 היה במקום ישוב דרוזי אשר חרב, ובמאה ה-18 קם במקום כפר נוצרי-מרוני.
לפי יצחק בן צבי, המשפחה המרונית הראשונה שהתיישבה בכפר הייתה ממוצא יהודי. בתקופת המנדט המוסלמים הפכו לרוב ובמלחמת העצמאות הכפר שימש בסיס לצבא קאוקג’י. במהלך המלחמה נמלטו רוב התושבים המוסלמים ללבנון והגיעו במקומם נוצרים-מרונים מעקורי בירעם ואיקרית. כיום רוב תושבי הכפר נוצרים.

בית הכנסת העתיק גוש חלב
שרידי בית הכנסת “הקטן” עומדים מעל הגדה המערבית של נחל גוש חלב. המבנה נפגע מרעידות אדמה בשנים 306 ו-363 ולאחריהם בוצעו שינויים, תיקונים ותוספות. מטמון של 1,943 מטבעות ברונזה התגלה במסדרון המערבי, אשר המאוחרות בהן מתוארכות לשנת 550 לספה”נ. לדעת החוקרים, המבנה נהרס סופית ברעידת האדמה של שנת 551 לספה”נ ולא שוקם מאז.
על גבי העמוד הדרום-מזרחי הראשון ניתן לזהות כתובת הקדשה בארמית: “יוסה בר נחום עבד האדן תאה לה ברכתה” (‘יוסי בן נחום עשה את זה תהי לו הברכה’). על הרצפה מונחת אבן המשקוף שעיטרה את הכניסה ועליה עיטור של עיט פרוש כנפיים עם שני זרים תלויים משני עבריו. העיטור מוכר בבתי כנסת עתיקים, אך מיקומו אינו אופייני לבתי כנסת. העיטור נמצא בצדו התחתון של המשקוף, והעיט נראה כאילו הוא ‘מרחף’ מעל ראשי הנכנסים. תופעה זו מוכרת במקדשים פגאניים.
יצאנו מבית הכנסת והמשכנו בנסיעה צפונה וירדנו לנחל. חצינו את הנחל במעבר הדרומי והנוח יותר ועצרנו לארוחת בוקר בעין עלוה.

עין עלוה
אחד ממעינות נחל גוש חלב (עין גוש חלב, עין ברדי, עין רחו ועין עלוה) אשר בעבר הניעו את חמשת תחנות הקמח העתיקות אשר פעלו בנחל. המעיין נובע ומכוסה בבטון. המים יוצאים משני צינורות, אחד מהם זורם לתוך אמבטיה. פינת חמד אשר מזמינה לינת שטח.
המשכנו בכיוון דרום-דרום מערב בדרך לא מסומנת לכיוון נחל דישון. נסענו צפונה לאורך נחל דישון בדרך סימון אדום (שביל ישראל) עד שחברנו לכביש 899. משם המשכנו מזרחה לצומת ריחניה ופנינו דרומה על דרך סימון אדום המוביל למערת עלמה.

מערת עלמה
מערה קרסטית גדולה בגבול רמת דלתון הבזלתית עם אזור הגבעות הגירניות של הר אביתר. המערה סגורה עד אמצע חודש יוני כדי לא להפריע את שנת החורף ולשמור על פרטיותם ובריאותם של עטלפי החרקים השוכנים במערה, בהם מינים נדירים. ממערת עלמה המשכנו דרום-מזרח על אותה הדרך אשר ממערת עלמה מסומנת בסימון שחור (הדרך בהמשך עוברת דרך שטח אש והמעבר בה טעון אישור צה”ל, כמו שתואם מראש) עד לשרידי בית הכנסת מרות.

בית הכנסת העתיק מרות
מרות מוזכרת בכתבי יוספוס כגבול הגליל העליון היהודי בשלהי ימי בית שני ואחד המקומות שבוצרו על ידו. באתר התגלה בית הכנסת, בית מדרש ומקווה; ובסביבתו אותרו שרידי הישוב עצמו המעידים על ישוב יהודי עשיר אשר התקיים במקום במשך 1,400 שנה, מהמאה השנייה לפנה”ס ועד 1,200 לספירה.
בית הכנסת העומד באתר היה בניין גדול בציר צפון-דרום המתוארך על ידי החופרים לסוף המאה הרביעית-תחילת המאה החמישית לספירה. בבית הכנסת שולבה חצר, פריט בנייה יחידאי בבתי כנסת הגליליים. בשלב מסוים לפני שנת 500 הונח על הרצפה פסיפס אשר ממנה שרדו שני חלקים. פסיפסים התגלו במספר מצומצם של בתי כנסיות נוספים בגליל. החופרים מזהים דמות של דוד בקרב עם גוליית בקטע הפסיפס שבצפון הסיטראה המזרחית. בצדיה של הדמות כתוב “יודן בר שמעון מני”, ויתכן ש”מני” מציינת גודל התרומה (‘מנה’ או ‘מנין’). הפתח והחזית פונים דרומה לכיוון ירושלים, ומשני צדי הפתח הראשי הותקנו בימות לארון קודש ולקריאת התורה.
מתחת לסף של הפתח המזרחי בקיר הצפוני נמצא קמיע ברונזה משלהי התקופה הביזנטית עליו חרוטות 26 שורות בעברית ובארמית. בית המדרש הוקם בחצר המבנה במאה השביעית. על משקוף הפתח יש תיאור של זר ומשני עבריו עיטים ובחלקו התחתון הכתובת בעברית: “ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך”. המשקוף מוצג במוזיאון ישראל בכניסה-יציאה לאגף הארכיאולוגיה.
בית המדרש היה מרוצף פסיפס ושרד ממנו קטע מנבואת הנחמה של ישעיהו (ישעיהו סה, כה): “זאב וטלה ירעו כאחד”. כמו כן קופה חצובה עמדה במחסן הצמוד לבניין ובה נתגלו 485 מטבעות, מהן 245 מזהב. זמן המטבעות מתפרש על כ-1,300 שנה והמטבע המאוחר מתוארך לשנת 1,193.
לאחר ההסבר המפורט חזרנו לדרך בסימון שחור, המשכנו לכיוון דרום-מזרח ופנינו שמאלה בדרך לא מסומנת לכיוון צפון, חצינו את נחל מריש ועלינו לחרבת קציון.

חרבת קציון
חרבת קציון הוא ישוב יהודי מאמצע המאה השלישית ומקומו של רבי יוחנן דקציון. מסורת קברי צדיקים מראה במקום את קברם של רבי יוחנן וריש לקיש. באתר התגלה מבנה גדול ומזבח אבן. מהותו של המבנה במקום מעסיקה דורות של חוקרים, בשאלה האם זה בית כנסת או מקדש. בשנת 1860 התגלתה באתר כתובת יוונית על משקוף אשר מעט יותר ממחציתו השתמרה ולהלן תרגומו: “למען ישועת אדונינו השליטים הקיסרים: לוקיוס ספטימיוס סוורוס החסיד פרטינקס אוגוסטוס ומרקוס אורליוס אנטונינוס ולוקיוס ספטימיוס גיטה בניו, על סמך נדר, [“היהודים הקדישו”] או [“באיחולי היהודים”]….”. הכתובת מתאימה להקדשה לקיסר בבית הכנסת או להקדשה של איחולים המוצבת במקדש. הבניין משלב אלמנטים המצויים בבתי כנסת וגם כאלה שמוצאים רק במקדשים פגאניים. הפתרון ממתין לחפירה יסודית וסיסטמתית אשר תשפוך יותר אור על הנושא.
מחרבת קציון חזרה לדרך בסימון שחור, פניה שמאלה לכיוון דרום-מזרח בשבילי העפר עד לחבירה לכביש 90 ונסיעה להספיק להכנות השבת המתקרבת.
תודות גדולות למורי הדרך שבתאי שירן ואביה כהן, אשר הצליחו להחדיר בעמיתים את עוצמת המרחב היהודי בגליל העליון.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-
araratamit7@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

שא נא עיניך

שא נא עיניך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל גבעת ארטיס שבבית אל ממוקמת במקום שהוגדר בתנ”ך “שער השמיים” – אך היא בהחלט מציעה תצפית נפלאה

קרא עוד »

מדבר, לא מה שחשבתם

מדבר, לא מה שחשבתם מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל מחולות צבעוניים לגבי מים רוחשים בגבי ימין ועין ירקעם קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַערוּחַ בַּמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת,שְׁבִיל לָעֲרָבָה יָרַד.

קרא עוד »
נגישות