דיון עם ארומה

האם קליית פולי הקפה נחשבת בישול נכרי?

כשרות הקפה
אם אתם בשוק ירושלמי, בכיכר במילאנו, בחוף בתאילנד או במנהטן, את הבוקר אי אפשר להתחיל בלי…קפה. בגיליונות הקרובים נעסוק בשאלות שנוגעות למשקה המעורר.
נתחיל בקצת מידע מקדים: מקורו של הקפה באתיופיה ועד היום נחשב קפה אתיופי למשובח ביותר. באתיופיה נהגו לאכול את הפולים ורק בתימן הכינו לראשונה את המשקה במאה ה-15. בית הקפה הראשון נפתח באיסטנבול ב-1554 ובמאה ה-16 הגיע הקפה לאיטליה והתפשט לאירופה, והאוסטרים הוסיפו לו חלב וסוכר. יצרנית הקפה הגדולה בעולם היא ברזיל (מיליארד וחצי טון בשנה). יצרניות אחרות הן אינדונזיה, קולומביה וגוואטמלה.
ענב הקפה איננו אכיל. אנו מעוניינים בפולים, אותם מוציאים מן הפרי ומייבשים וקולים אותם בטמפ’ שמעל 200C ועל מנת שלא ייאבדו את הארומה יש לשומרם בוואקום. הדיון ההלכתי נוגע לשאלת בישול נכרי שבקפה ביחס לקלייה הראשונית וביחס להכנה במים. עד כמה הקלייה הנעשית במפעל מוגדרת כבישול גויים האוסר את הקפה? לא מעט פוסקים (גינת ורדים או”ח כלל ג’ , ח) כתבו לאסור מסיבה זו קפה שנקלה ע”י גויים. שאר הפוסקים הבינו שמדובר בגזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה ואנו מוצאים חמישה היתרים עליהם סמכו הפוסקים: א) קלייה איננה בישול. רבנו תם בספר הישר (סי’ תקכז) סובר שקליה איננה נכללת בגזירת בישולי נכרים: “קליות שעושים… ומהבהבים אותו בתנור וטוחנים אותו…נראה לי שאין משום בישול נכרי…הן קליות שהתרנום על ידי שלא נשתנו, וכשחזרו וטחנו אותם, זה השינוי נעשה שלא על ידי האור”. ב) הטחינה מהווה ‘פנים חדשות’. בדברי רבנו תם ישנם שני טעמים להיתר. כאמור הקלייה איננה בישול האוסר. טעם שני הוא שגם אם יש כאן בישול, הרי שהטחינה שלאחר מכן יוצרת ‘פנים חדשות’ ו’ביטלה’ את מעשה הנכרי. נימוקו של ר”ת הובא להלכה ע”י היעב”ץ (מור וקציעה או”ח רד), השבות יעקב (ב, ה) והגר”ע (הליכות עולם ח”ז, חוקת ס’ יד). ג) ‘אינו נאכל עם הפת’ – ע”מ שיתקיים איסור בישול נכרי חייבים להתמלא אחד משני תנאים: שאינו נאכל כמות שהוא חי או ש’עולה על שולחן מלכים’. בהגדרת התנאי האחרון כתבו הפוסקים שהכוונה למאכל הנאכל ביחד עם פת. לכן כתבו הפרי חדש (סי’ קיד,ו) והרדב”ז (ג, תרל”ז) כי יש להתיר קפה שהוכן על ידי גויים כיוון שאינו נאכל עם הפת. הבית יהודה (יו”ד,כא) ו’פנים מאירות’ (ב, סב) פקפקו בכך. לדעתם תנאי זה נאמר על מאכלים ולא על משקים. ד) הקפה בטל במים. ביחס לכשרות הבירה למדנו שהיתרה נבע מכך שהדגן בטל במים. הפוסקים (שאילת יעב”ץ ב, קמב; פרי חדש קיד, ו) ישמו טיעון זה גם לגבי הקפה, שברכתו “שהכל” ולא “פרי העץ”. החת”ס (ע”ז, לא:) כתב שבקפה ההיתר משמעותי יותר. בשיכר מדובר על מיצוי השעורים עצמן, אולם בקפה מדובר רק בארומה שהוציאו הפולים אל המים (טעם זה, יש לציין, יכול להיאמר בקפה אספרסו או בקפה שחור אבל לכאורה לא בקפה נמס).
למעשה רוב הפוסקים ( החיד”א בשיורי ברכה קיג, ג; הרב וואזנר בשבט הלוי ב, מד; הגר”ע יוסף יחוה דעת ד, מב) כתבו להתיר קפה שנקלה ובושל על ידי גויים.

הכותב הוא ראש מערך הכשרות ‘צהר פיקוח מזון’ ומומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית.

אולי יעניין אתכם:

הדליקו את הנר

הדליקו את הנר מאת: שאול מייזליש רפאל ביטון מפליא לכתוב את סיפורה של סבתו אל מול מבחן אחד הסיפור הבא אמיתי, ואירע לאמם של דר’

קרא עוד »

מעט מן האור

מעט מן האור מאת: שאול מייזליש סיפוריו המופלאים של בית חינוך עיוורים בספר חדש ומלא בטוב בימים אלה יצא לאור ספרו של העיתונאי והסופר מנחם

קרא עוד »

הצדיק מסטפנשט

הצדיק מסטפנשט מאת: שאול מייזליש הכירו את החסידות שהוקמה יש מאין בני ברק הרב אברהם יעקב סלומון הקים יש מאין את חסידות סטפנשט בארץ ישראל,

קרא עוד »
נגישות