אימפריות נופלות לאט

הסכנה הגדולה יותר לקריסת החברה היא מבפנים, יותר מאשר מבחוץ

“כבר התבאר תכלית הביאור כי האדם מדיני מטבעו, ושטבעו שיהיה מתקבץ” (ספר מורה הנבוכים חלק ב פרק מ). האדם הוא יצור חברתי מטבעו, כך הכריעו הוגים יהודים והפילוסופים הקדומים. אך שאלת אופי הקיבוץ של הפרטים והאפשרות לשרוד כחברה נידונה מחדש בכל הדורות.
בספרו “התמוטטות”, טוען גארלד דיימונד שהסיבה לקריסת הציביליזציות נגרמה על ידי סכנות חיצוניות כגון ניצול משאבים מואץ, מחלות, שינוי אקלים וחוסר איזון בטבע הנגרם על ידי האדם. לעניות דעתי, טענותיו תקפות לגבי חברות נידחות שאותם הוא חקר, אך הציווילזאציות הגדולות כמו רומא, יוון, בבל, ופרס, וכמו כן איטליה לאחר הרנססנס לא קרסו בגלל גורמים אלו – אלא כפי שהגדירו זאת החוקרים הן קרסו “קריסה פנימית”, שנובעת מסיאוב תרבותי, שחיתות, קריסת התא המשפחתי, שחיקה בערכי החברה וחברה מתירנית.
בפרשתנו אנחנו מקבלים הצצה לאתגר שעומד בפני בני ישראל לאחר שהם מסודרים במבנה חברתי ומעמדי במדבר. בני ישראל מסודרים במדבר “איש על מחנהו ואיש על דגלו”, המרכז רוחני במרכז – קרי המשכן, ומסביבו שבטי ישראל החונים ונוסעים בסדר מופתי כשמטרתם להגיע לארץ ישראל ולהקים שם “ממלכת כהנים וגוי קדוש”, מין אקזמפלר ממנו יוכלו שאר העמים ללמוד מהי חברת מופת. אבל יצירת חברת מופת צריכה עבודה רבה וסכנות רבות אורבות לפתחה. ממלחמות חיצוניות עם ישראל יידע להתגונן, אבל מה יקרה לאחר שהוא יגיע אל המנוחה ואל הנחלה? כיצד הוא ימנע את הקריסה הגדולה שמחכה לכל ציביליזציה?
הכתוב בפרשת נשא קוטע באמצע את תיאור מסע הלווים וקרבנות הנשיאים ומתריע על ארבע סכנות היכולות לפורר את מחנה ישראל מבפנים, אף ללא צורך בהתערבות חיצונית:

1. הוצאת המטמאים מהמחנה. חז”ל רומזים על עברות כגון עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. “צרוע זו עבודה זרה, מה צרוע מטמא בביאה אף עבודה זרה מטמאת בביאה, זב זה גילוי עריות וכו’, טמא לנפש – אלו שופכי דמים”
2. זהירות בממון כתיקון חברתי ולא רק פרטי – “וְאִם-אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל, לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו–הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה’, לַכֹּהֵן” והסביר הרב עזרא ביק: “אם אין את מי לפצות כיוון שהקרבן נפטר ללא יורשים, עדיין חובה על האדם לשלם… האדם משלם לחברה, ובאופן ספציפי למי שאמונים על שמירת קדושתה של החברה. זה מבהיר כי עיסוקה של הפרשייה אינו בצדק, שאינו נושאה של פרשת נשא, אלא בשלמות חברתית בהקשר של מחנה ישראל והמשכן”.
3. פירוק התא המשפחתי – פרשת אישה סוטה.
4. פרישות מכוונת מדרכי החברה ע”י התנזרות – פרשת נזיר.
מצבם של בני ישראל לפי המקרא היה חף מבעיות קיומיות: מן ירד בכל יום מהשמיים, מים היה בשפע מבארה של מרים, סכנות חיצוניות ובעיות אקלים נבלמו על ידי ענני הכבוד – אך עדיין הסכנה הגדולה ביותר המתינה לבני ישראל מבפנים, מתוך החברה. ההתקבצות של האנשים תחת כותרת אחת טומנת בחובה סכנות ממשיות, כיצד לממש את זכויות הקניין אחד של השני, כיצד לשמור על תא משפחתי שלם ללא קנאה, תאוה וכבוד, כיצד להוקיע מתוך המחנה כאלה שבהתנהגותם גוררים את החברה לחוסר מוסריות בהתנהגותם. וכמו כן כיצד להכיל אנשים שקצרה נפשם מ”לסבול” את המעמסה של החברה וברצונם להתנזר חברתית מהסובב אותם. מצד אחד התורה מכירה בפסק זמן הזה שאותו צריך האדם, אך מצד שני היא קוראת לו חוטא מכיון שהאדם הוא יצור חברתי בטבעו. הדגש אם כן של התורה בפרשתינו שהסכנה הגדולה יותר לקריסת החברה היא מבפנים יותר מאשר מבחוץ.

אולי יעניין אתכם:

חייל ומשורר

חייל ומשורר

חייל ומשורר טיול קצר בשישי / שבתאי שירן, מורשת הגליל חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. בגיל 18, בשנת 1925, עלה אברהם שטרן

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

לילה אחד בתמוז

פעם אחת בשנה זה קורה: ליל ירח מלא בעמק המעיינות מציע שלל פעילויות קיץ ממגוון רחב לכל המשפחה. זה מה שמחכה לכם השנה בפעם הרביעית,

קרא עוד »
נגישות