תשובה בשלושה קולות

פירושים שונים משיבים על השאלה – לאן אנו בעצם שבים?

הנביא הושע קורא לעם ישראל “שובה ישראל עד ד’ אלקיך כי כשלת בעוונך”. מהות ההפטרה הנקראת בין כסה לעשור היא הקריאה לחזור בתשובה.
בהגדרה פשוטה ניתן לומר שהחזרה בתשובה היא לשוב אל עצמנו, אל מהותנו, אל הישרות האלקית שבנו – “והאלקים עשה את האדם ישר” –” אלקי, נשמה שנתת בי טהורה היא”. אך במשך הזמן התעקמנו, עיקמנו את היושר שבנו ואנו נקראים לחזור. התשובה כפשוטה “שיבה” – היא איננה דורשת מהאדם להשתנות, ולהפוך למי שאינו, אלא לחזור לעצמו.

הדבר רמוז בדברי הנביא, אם עוון פירושו עשיית חטא במזיד, אם כן כיצד האדם נכשל בדבר שהוא עושה באופן מכוון? ולכן ההבנה היא שהאדם נברא טהור וביציאתו לאוויר העולם הוא בא במגע עם העוון ונכשל בו, המגע עם החיים והחברה יוצרים אצלו מכשולים “לפתח חטאת רובץ” – ולכן אדם צריך לשוב לעצמו.
הדבר השני אותנו מלמד הנביא שאפשר לשוב “עד ה’ אלוקיך” ולא עד בכלל. חייבים את אלוקים בתהליך התשובה על מנת שהאינטרסים הצרים שלנו לא יהוו לנו מכשול ויסיטו אותנו מהחזרה לעצמנו. אך שיבה אבסולוטית לחיקו של אלוקים הופכת את האדם למלאך, ביטול הרצון לגמרי כלפי הרצון האלוקי כך שאין צורך לאדם בציווי הקב”ה, הופכת את האדם לנטול בחירה, ועל כן אנו מצווים ונקראים לבחור בציווי. גדול המצווה ועושה ממי שאיננו מצווה ועושה, ולכן השיבה היא עד האלוקים. זהו סוד התשובה – לחזור אל האלוקים, אך להישאר עם בחירה חופשית. אם כן, מצינו שבפסוק זה מושרש כל מהותה של התשובה. האדם בוחר כל יום מחדש לדלג מעל המכשולים ולחזור לעצמו.

מסע זה אל התשובה מורכב משלושה חלקים:
1. שיבת האדם אל עצמו
הפסוק קורא לאדם הפרטי “שובה” ובתחילת הסליחות אנו פותחים ואומרים “לך ה’ הצדקה ולנו בושת הפנים”. הבושה מעצמנו. כל אותם מעשים שאותם ניסינו לתרץ ולומר לעצמנו שהם לא כ”כ נוראיים, כל אותם מעשים בהם היינו נגועים, כל אותם רגעים של חוסר אכפתיות, כל הקטנוניות שאופפת אותנו. כשאנו בוחנים את עצמנו אנו מגלים שבמשך כל השנה אנו סובבים סביב האגו והאנוכיות. כשאנו בוחנים את עצמנו אנו מגלים שיש בנו שתי תכונות בהם אנו מצטיינים: ביקורת וטיוח. לצערנו, בד”כ את הביקורת אנו מטיחים כלפי אחרים, ואילו את הביקורת העצמית כלפנו אנו מטייחים, ומסבירים לעצמו למה בעצם אנו צודקים ולמה בעצם מה שעשינו הוא לא כ”כ נורא. לכן, כשאנו עושים חשבון נפש פנימי בראש השנה ומתגלה אצלנו מנגנון ‘הסתרה’ זה, אנו נתקפים בבושה. ולכן הקריאה בראשית הפסוק היא לאדם הפרטי – “שובה”.
2. שיבת אדם אל חברו ועמו
כמה שנאת חינם יש בעולם, עד כמה אנחנו מוכנים להעדיף את האחר את הזר מאשר את בני עמינו, את אחינו. השיבה אל המעגלים הקרובים אלינו, בני משפחה, חברים ועם, והחברה הסובבת אותנו דורשת מאיתנו מאמץ רב. אלה הקרובים אלינו שאנו באים איתם במגע ובברית יכולים לפגוע בנו יותר מאשר אנשים רחוקים ולכן אנחנו מפליגים למחוזות זרים ומחפשים שם נחמה. אבל המצב הטבעי של האדם הוא שהוא קרוב למשפחתו ועמו ורק לאחר מכן הוא מתרחב לשאר מעגלי החברה כולה. הבריחה מהקרוב לרחוק נובעת מאכזבה ומחוסר הרצון להיפגע. ולכן קורא הנביא “שובה ישראל” לכלל העם לשוב לעצמו ולקשריו החברתיים הטבעיים.
3. שיבת האדם אל אלוקיו
השיבה אל האלוקים ומצוותיו הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית היא חזרה למצב המקורי שלנו. ישנה נשמה לכל יהודי, והנשמות כולם מהוות את נשמת האומה שהיא חלק אלוק ממעל. ולכן חזרה לאלוקים היא חיבור נשמתך ונשמת האומה לכור מחצבתך. ישנם מכשולים בדרך “כי כשלת בעוונך”. אבל הבחירה החופשית של האדם מאפשרת לו קירבה לאלוקים, ואין ראוי יותר מחודש אלול להתקרב לקב”ה – “אני לדודי ודודי לי”. אנחנו יכולים להגיע עד אלוקים ולא עד בכלל, הצעד הבא תלוי רק בנו אם נצליח לשוב אל עצמנו ואל עמנו נצליח אף לשוב אל האלוקים.

אולי יעניין אתכם:

חייל ומשורר

חייל ומשורר

חייל ומשורר טיול קצר בשישי / שבתאי שירן, מורשת הגליל חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. בגיל 18, בשנת 1925, עלה אברהם שטרן

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

לילה אחד בתמוז

פעם אחת בשנה זה קורה: ליל ירח מלא בעמק המעיינות מציע שלל פעילויות קיץ ממגוון רחב לכל המשפחה. זה מה שמחכה לכם השנה בפעם הרביעית,

קרא עוד »
נגישות