תקווה לבנה

מה משמח יותר מלפתוח שנה חדשה במבשר הרשמי של הסתיו – החצב?
ארבעה מסלולי טיול שמספקים בעונה הנכונה אפשרות ליהנות מהפריחה הלבנה

אחרי טעימת החצבים הקטנה בגיליון השבוע שעבר, הגיע זמן לתת את הכבוד למלך הסתיו הישראליץ לקראת פריחתם של הלבנים התמירים הללו, מחזה מרגש ואופטימי מדי שנה בשנה, אספנו עבורכם 4 מקומות ומסלולים בהם לחזות לצד המסלול בפריחת החצבים.

נחל סלוודורה
נחל סלוודורה הוא אחד הנחלים הפחות מוכרים הנשפכים לים המלח. המסלול בו קצר ואטרקטיבי וכדאי מאד לבקר בו גם ללא פריחת החצבים, כי הנחל מציע קצת ממה שיש במסלולי מדבר יהודה. מסלול בנחל יפה, קצת דרגיות והרבה נוף של ים המלח.
איך מגיעים?
לנחל נחל סלוודורה מגיעים מכביש 90 – אם מגיעים מצפון, נאפס את מד המרחק בפנייה למצפה שלם, ואחרי כ 4.9 ק”מ נפנה ימינה למפרץ החניה בו נראה את השילוט לנחל נחל סלוודורה.
אם מגיעים מכביש 90 מדרום, הכניסה לנחל נחל סלוודורה נמצאת כ-6.1 ק”מ צפונית לכניסה לנחל דוד. אפשר למצוא מקום רחב מספיק בשולי הכביש או להמשיך למצפה שלם, ולהסתובב ולנסוע כמו ההסבר (יש קו לבן בכביש – למי שמגיע מדרום אסור לפנות שמאלה).
המסלול:
את נחל נחל סלוודורה ניתן לעשות ב-2 דרכים – לעלות בדרגיות ולרדת בשביל עפר קצת תלול, או לעלות בשביל עפר קצת תלול ולרדת בקניון. אנו נתאר את המסלול מהכיוון של לעלות בשביל העפר ולרדת בקניון.
מרחבת החניה של נחל סלוודורה השביל מתחיל במקביל לכביש ואחרי הליכה קצרה פונה שמאלה ומתחיל לעלות בגיא, כשמימין לנו נראה את הקניון דרכו נחזור (ניתן להבחין שגם בנתיב זה זורמים מים בשיטפונות לפי הצמחייה העשירה הצומחת במרכז הגיא).
לאחר כחצי ק”מ של עליה אנו נגיע לנקודת הפגישה של שני השבילים ונמשיך לעלות כאשר מנקודה זו השביל נהיה קצת יותר תלול וקצת פחות ברור בגלל הסלעים הגדולים הנמצאים בנתיב. אם אתם נתקלים בסלע שקשה לכם לטפס עליו, חפשו דרך לעקוף אותו, אין שום צורך לטפס על סלעים גבוהים. בצדו השמאלי של הערוץ, בסתיו, ניתן לראות פריחת חצבים מרהיבה.
לאחר כ-300 מ’ נראה בצד ימין שלנו, צמוד לדופן הערוץ, עץ גדול. זהו עץ נחל סלוודורה הפרסית שעל שמו קרוי הנחל. מאחורי העץ, על דופן הערוץ, ישנה נביעה קטנה המטפטפת מים שמהם ניזון העץ. שווה לשבת בשקט ליד העץ, ליהנות מטפטף המים ומהנוף המדהים הנשקף. אם רוצים, מכאן ניתן לעלות לעבר המפל של הנחל – מרחק של כ-100 נוספים.
לאחר שנהנינו ונחנו, נתחיל לרדת בחזרה בזהירות בשביל. צעידה קצרה של כחצי ק”מ תוביל אותנו לצומת השבילים ואם נרצה לרדת בקניון נמשיך ישר, ולא נפנה ימינה לכיוון השביל אתו עלינו.
בתחילה ערוץ הקניון של נחל סלוודורה רחב וירידתו מתונה, אולם לאט-לאט הוא נהיה צר ולאחר כ-300 מ’ הערוץ הופך לצר מאד ותלול מאד ויורד בסדרה של מפלים (באחד יש דרגיות), עד שנראה מולנו את המעבר מתחת לכביש 90. נעבור מתחת לכביש ומצד ימין יש עליה שתוביל אותנו לכביש, נחצה אותו בזהירות ונגיע לרכב.

תל יודפת
תל יודפת הוא תל בגליל התחתון, שנמצא במקום בו נמצאו שרידי העיר הקדומה יודפת שחרבה בימי המרד ברומאים.
איך מגיעים?
התל נמצא סמוך לישוב יודפת בגליל התחתון, לא רחוק מגוש שגב. הגישה אל יודפת ותל יודפת הינה מכביש 784. ניתן גם להקיש בווייז “תל יודפת” והוא ייקח אתכם עד החניה של התל.
על המקום:
יודפת הייתה אחת מערי הגליל המבוצרות שעמדו מול הרומאים במסעות הכיבוש שלהם בארץ ישראל. יודפת נפלה לאחר מצור ארוך ואכזרי שנמשך 47 ימים בחודש תמוז בשנת 67 לספירה.
בספר “תולדות מלחמות היהודים” שחיבר יוסף בן מתתיהו (שהיה מפקד המוצב, ולאחר שכבשו הרומאים את המבצר הוא הסגיר את עצמו לידיהם) מתאר יוסף בן מתתיהו את המצור והקרב:
“למה החליט אספסינוס לכבוש את יודפת? ‘ואספסינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משגב חזק לבני הגליל’, (וחשב שאחרי כיבוש יודפת שאר המקומות ייכנעו” (שם עמ’ קפ”ז).
תיאור המבצר בעיני הרומאים: “והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, היקף מעברים תהומות אין-חקר ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעמק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה יצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל-כן נסתרה מכל”.
הדינמיקה של המצור: “אחרי-כן הציג אספסינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה 160, וציווה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החצים (הקטפולטות) הקיאו להבי-ברזל ואבנים גדולות בנות משקל ככר – – – – — עפו מן הבליסטראותו לפידיאים וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר, כי גם המון דורכי-הקשת הערבים וכל הרובים והקלעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות-חבורות וקרעו את צפוי בעלי-המלאכה והכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש”.
וכך מתואר כיבוש העיר: “אולם ביום הארבעים ושבעה למצור העיר התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ואמר לו, כי רק מתי-מספר נשארו להגן על העיר וגם הם רפי-אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכופים ומהקרבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אתם ביד חזקה. והאיש הוסיף……., אם ינסה איש להתנפל עליהם לעת האשמורה האחרונה (אשמורת הבקר),יען כי אז הם שומרים למצוא שעת מרגוע מהבלהות ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על-כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת” (שם עמ’ ר).
המסלול:
בתל יודפת מספר שבילי סיור המאפשרים סיורים ברמות קושי ובאורכים שונים בתל, כשהמסלול האדום הוא מונגש בחלקו לאורך כ-400 מטר ומקיף חלק מהחומה והמסלול השחור, הארוך – מקיף את כל התל.
במהלך הסיור הארוך נעבור לאחר המסלול המונגש בשביל צר שעובר ליד האנדרטה למגני יודפת, ליד גל-עד לזכרם של אלו מהמגנים שנרצחו לאחר כיבוש המבצר; במערכת מסתור; ליד הרבה בורות מים; ליד דגם של באר מכוסה עם כד מרותך וליד דגם של איל ברזל (כשבנוף למטה רואים את “החיילים הרומאים” בחניתותיהם מנסים לטפס אל העיר וליד שרידי החומה.
בתחילת הסתיו, בזמן פריחת החצבים – תל יודפת לובש לבן ומראהו פשוט מדהים…

תל חדיד

איך מגיעים:
אם נגיע מהמרכז לתל חדיד, ניסע על כביש מס’ 1 לכיוון ירושלים, נפנה ימינה לכביש 443 מערב לפי השילוט “לאזור בן שמן” (הפנייה ימינה שנמצאת 500 מ’ אחרי הפנייה למודיעין). אחרי 400 מ’ נפנה שמאלה ברמזור לכביש 444 וניסע בו כ-1.7 ק”מ (אחרי כקילומטר נעבור רמזור), עד שנגיע לשילוט לתל חדיד / אנדרטת חיל התחזוקה.
כשנגיע מירושלים ניסע בכביש מס’ 1 עד מחלף בן שמן, שם נפנה ימינה לכביש 443 (קצת אחרי ההתפצלות מכביש 6). אחרי 400 מ’ נפנה שמאלה ברמזור לכביש 444 וניסע בו כ-1.7 ק”מ (אחרי כקילומטר נעבור רמזור) עד שנגיע לשילוט לתל חדיד / אנדרטת חיל התחזוקה.
על המקום:
תל חדיד הוא גבעה שגובהה 147 מ’, הנמצאת בצפונו של יער בן שמן. למרגלות הגבעה ניצב המושב חדיד, המנציח את השם הקדום שהוקם בשנת 1950 ע”י עולים מתימן (בשנת 1949 הוקם במקום קיבוץ בעל שם זהה שננטש ולפני כן היה במקום ישוב ערבי שתושביו ברחו במלחמת העצמאות).
במקום היה ישוב עברי החל מתקופת כיבוש הארץ ע”י יהושע ושבי ציון ועד תקופה המשנה – ממצאים ארכיאולוגיים הביאו את החוקרים למסקנה.
לראשונה מוזכר השם במקורות בזמן אזכור השבים מבבל, בספר עזרא, פרק ב’ פס’ ל”ג: “בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה” וציטוט דומה מובא גם בספר נחמיה, בפרק ז’ פס’ ל”ז: “בני לד חדיד ואנו שבע מאות עשרים ואחד” .
המשנה במסכת עדויות, פרק ז’ משנה ה’ מזכירה גם את הישוב חדיד:
“העיד רבי יהושוע ורבי יקים איש חדיד על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא שרבי אליעזר מטהר. העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גילח את הראשונה יום שלושים מגלח את השנייה יום שישים ואם גילח יום שישים חסר אחד יצא שיום שלושים עולה לו מן המניין”.
הגמרא במסכת ערכין, דף ל”ב עמ’ א’ במשנה, מתארת את חדיד כעיר מוקפת חומה מיומות יהושע בן נון: “עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה ואלו הן בתי ערי חומה שלש חצרות של שני בתים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כגון קצרה הישנה של ציפורי וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלא וגדוד וחדיד ואונה וירושלים וכן כיוצא בהן”.
בזמן החשמונאים אוזכר הישוב חדיד כישוב מבוצר, ששמעון החשמונאי ביצר כמו שנאמר בספר מכבים א’, פרק י”ב פס’ ל”ט: “ושמעון בנה את מבצר חדידה בשפלה ויחזק את המבצר בדלתיים ובריח”.
המסלול:
כ 50 מ’ אחרי הפנייה לכביש הראשי של היער נראה מימיננו את אנדרטת חיל התחזוקה.
נמשיך לנסוע עם השביל המסומן בשחור-לבן ואחרי כ-150 מ’ נמשיך לפי הסימון הכחול-לבן (מי שמעוניין ליהנות מתצפית מרהיבה על כביש 6 יכול לפנות ימינה עם הסימון השחור, ולנסוע עד היכן שרכבו מאפשר לו, כ-200 מ’ אחר הפיצול נראה מימין לשביל שרידים של גתות עתיקות ומחצבה עתיקה ואם נמשיך במעלה השביל נראה מולנו גדר שתוחמת אתר קבורה עתיק, מבט מעבר לגדר יאפשר לנו תצפית על הקברים העתיקים, ואם נביט מערבה – נוכל לראות את כביש 6 מתחתינו).
אחרי כ 50 מ’ נוספים נגיע לרחבת עפר גדולה (מי שירצה ליהנות מהטבע ברגליו יוכל להשאיר כאן את הרכב), נוכל להתרשם מהנוף המרהיב ונמשיך בשביל העובר בצידה הימני.
אחרי כ-300 מ’ נוספים של נסיעה נוכל להבחין מימיננו בשרידי מבנים ובונקרים עתיקים מתקופות שונות. במטעים מימיננו נוכל להבחין בעצי זית עתיקים.
אחרי עוד 100 מ’ השביל מתעקל ימינה בחזקה (ויש גם שילוט ימינה לכיוון התל) – משמאל לפנייה נראה רוג’ום גדול, וישר בפנייה ימינה נראה בין שוחות הצבר בור מים גדול מכוסה בסלע ענק.
נמשיך בדרך העפר שעוברת בין שוחות הצבר העצומות עוד כ-300 מ’, עד השלט לתל חדיד, בו נפנה ימינה. ניסע עוד כ-200 מ’ עד שנגיע לשיא התל. נוכל לשבת על הספסל מתחת לעץ השיזף ולאחר מכן לגשת למצפור רועי וליהנות מהנוף. אם נרצה נוכל לרדת רגלית במדרגות העץ בין שוכות הצבר מהמצפור לעמק שמתחתיו, שם נוכל לראות מימיננו גתות עתיקות. בתחילת הסתיו, ליד הפסגה, ניתן לראות בתל חדיד המוני חצבים.
ולסיכום – מדובר בסיור רכוב קצר (ניתן גם באופניים או ברגל) ששיאו בתצפית מדהימה. ניתן להביא מצרכים לפיקניק נחמד – ביער ישנם הרבה שולחנות.

שביל הפסגה בהר התבור
שביל הפסגה בתבור הינו מסלול מעגלי נוח עם תצפיות מדהימות ופריחת חצבים מדהימה בסתיו.
איך מגיעים?
ניסע לכיוון התבור על כביש 65 ונפנה לכפר דבוריה, כביש 7266, לפי השילוט להר התבור (אם הגענו מדרום הפנייה היא שמאלה). ניסע על הכביש כ-6.5 ק”מ, ישר כל הזמן עד שהכביש ישבור בחדות שמאלה עם שילוט להר התבור, אנו נפנה עם הכביש בעלייה וניסע עד קרוב מאד לשער המנזר, שם נראה מימין סמ”ש ירוק. ניתן להשאיר את הרכב בשוליים הצרים ליד תחילת המסלול או להסתובב ולרדת כ-30 מ’ ולחנות במפרץ החניה לצד הכביש.
מידע כללי:
הר תבור מיוחד בעצם היותו בלט באמצע מישורים. גובהה של פסגת ההר 562 מ’. על ההר ישנו חורש טבעי המורכב מאורנים, אלות, חרובים ואלון התבור ששם הזן ניתן לו בזכות ההר עליו הוא גדל. בין הצמחים ניתן למנות בסתיו את הסתווניות והחלמוניות (בשביל החלמונית) ובמשך החורף ניתן לחזות בהר בכרכומים, נרקיסים, כלניות ונוריות.
שרידי המבצר הקיימים על ההר נבנו בשנת 1208, ונחרבו בקרבות בין המוסלמים לצלבנים. שער המתחם אשר בפסגת התבור נקרא בפי הנוצרים “שער הרוחות”.
הר התבור מוזכר במקורות לראשונה בספר יהושע פרק י”ט פס’ כ”ב: ” ופגע הגבול בתבור ושחצומה ובית שמש והיו תוצאות גבולם הירדן”, כאחת מנקודות הגבול בנחלת שבט יששכר. בספר שופטים, בזמן מלחמת דבורה וברק בסיסרא, מוזכר התבור כמקום שטחי הכינוס של כוחותיו של ברק בן אבינועם (שופטים פרק ד פס ו’ ): “ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא ציווה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון”. במדרש מסופר כי הר תבור היה אחד ההרים שחפצו כי התורה תינתן עליהם.
המסלול:
שביל הפסגה בתבור הוא בעיקרו שביל נופי, המקיף את הכנסייה מכל הכיוונים וחושף את הצועד בו לנופי העמק המגוונים כמו גם לצורותיהם המיוחדות של השדות ולגוונים המרובים, אותם ניתן לראות בצורה לא רציפה עקב בחורש העבות, אולם לעיתים ישנם “חלונות” המאפשרים לנו תצפית לנוף.
הצעידה היא לאורכו של שביל נוח כמעט לאורך כל הדרך, כשברוב הזמן ניתן לצעוד עם עגלה בנחת, ובחלקים קטנים ישנו צורך להרימה. השביל מסומ”ש בירוק, ולקראת סופו הסימון מתחלף בשחור (פשוט צריך לשים לב שאנו לא גולשים לאחד השבילים היורדים מהפסגה ושהכנסייה יחסית קרובה אלינו מצד שמאל).
לאחר ביצוע של חצי היקף של הכנסייה נוכל להבחין במס’ מערות שכנראה שימשו להתבודדויות של כמרים, ולאחר מכן נוכל להבחין בשרידיו של מגדל מבוצר שהיה חלק ממערכת ההגנה של המקום בעבר.
לאחר שנעבור את המגדל השביל קצת יורד לכיוון חורש צפוף יותר ולאחר מכן יעלה חזרה לתוך מטע זיתים, וכשנעבור את המטע נמצא את עצמינו על הכביש לא רחוק מהכניסה למתחם הכנסייה ומשם נצעד לרכב.
בשביל הפסגה של התבור חובה להקפיד לצעוד לפי הסימון ולשים לב שהכנסייה תמיד משמאלנו ויחסית קרוב, כדי לוודא שאנו בדרך הנכונה. אחרי הגשם השביל יהיה בוצי.

עוד מסלולי טיול, מעיינות, אטרקציות, מקומות אירוח ומקומות מעניינים ניתן למצוא באתר שלנו http://www.nelech.co.il

אולי יעניין אתכם:

כתום זה הגור החדש

כתום זה הגור החדש / שגית הורוביץ, ספארי רמת גן כמה אור ושמחה יכול להביא צאצא אחד שמוסיף צבע לחיי קהילת הבבונים בשורה משמחת ומרגשת!

קרא עוד »

קדימה, ממריאים

את בית הספר ללימודי תעופה בספארי מכירים מבקרים מיוחדים, שמספרם הולך נוסק. סיפורים מהספארי/גיליון 166/מאת שגית הורוביץ, ספארי רמת גן. לא כולם יודעים, אבל במעמקי

קרא עוד »

משלוח של 10 טון

מה גורם לארבעה קרנפים לעבור דירה, ומהו היעד הקריר שבו יקבעו את מושבם? מאת: שגית הורוביץ, ספארי רמת גן 19 שנה חלפו מאז הגיעה טנדה

קרא עוד »
נגישות