פרדוקס הבחירה החופשית

דווקא ריבוי האפשרויות הוא שמקשה לעתים על האדם במציאת דרך משלו

ג’יימס דיואי ווטסון הוא זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה בשנת 1962 בתחום גילוי מולקולות הד.נ.א. דיואי הוא זה שהקפיץ קדימה את פרויקט הגנום האנושי, אך הוא גם מדען קיצוני ביותר שתורותיו המוסריות גובלות בגזענות רדיקלית, דבר שגרם להשעייתו מכמה מכוני מחקר ולחרמות. גיימס הוא אתאיסט המייצג את הסמן הקיצוני לתפיסה שהכל קשור לגנטיקה של האדם, וככזה הוא נטול בחירה חופשית – דבר המונע ממנו להתגבר על המצב הגנטי שלו. מי ש”התברך” בגנטיקה שכלית חלשה לא יוכל להתרומם מעבר למצבו הטראגי. במלחמה ביןNature vs. Nurture , המצב הטבעי קובע ולא הסביבתי.
התורה מאמינה בנטייה גנטית שאיתה נברא האדם – “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות” (ברכות נח ע”ב), המבנה האנושי שונה והוא יוצר גם דעות והנהגות שונות. אבל למרות הנטייה הקיימת אצל האדם התורה דוגלת במושג של בחירה חופשית. הרמב”ם היה אחד מנושאי הדגל הגדולים של הבחירה החופשית וכרך את היווצרו של האדם בצלם אלוקים במושג הזה של הבחירה. בפרשתנו משה כותב במפורש על בחירה זו :
הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ”.
ברם, אותה בחירה בין הטוב והרע העומדת בסתירה לנטיותיו של האדם הטבעיות מתגלה לנו כבחירה שאינה חופשית כל כך.
התורה מעניקה לנו מצד אחד בחירה חופשית, אבל מצד שני מגבילה אותנו ואומרת לנו שהבחירה צריכה להיות במסגרת של בחירה בחיים, ואין חיים אלא תורה: “רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו”.

לכאורה, המושג “בחירה חופשית” בתורה מרוקן מכל תוכן ברגע שמחליטים עבורך מה לבחור! על פניו, אין סתירה יותר גדולה מזו.
שני הסברים בדבר:
1. היהדות מאמינה בבריאה טבעית ובנטייה גנטית של האדם המוליכה אותו לכיוון מסויי המיוצג על ידי הצד החומרי של האדם, ולכן במידה מסוימת יש צדק בדבריו של פרופסור ווטסון. אך כש”האדם הגנטי” בוחר, קשה לקיים חברה מוסרית מסוג כל שהוא, מכיוון שאם ההדרכות המוסריות ינבעו מנטיותיו הטבעיות של האדם יהיה קשה להטיל עליו אחריות לבחירתו ולבקש ממנו לשנות את אורחותיו. רק תורה מוסרית שהיא חיצונית לאדם מסוגלת להציב מערכת ראויה לחברה אנושית מסודרת. ולכן הבחירה החופשית היא במסגרת מערכת החיצונית לאדם, קרי התורה והמצווה.

2. גם אם נאמר שהאדם חופשי לבחור ואינו תלוי בנטיותיו הטבעיות, ויש איזה תורה מוסרית המוסכמת על האנושות, עודף בחירה חופשית מביאה לשיתוק פעולת האדם בקשר לבחירתו.
בארי שוורץ בספרו “פרדוקס הבחירה” מעלה תזה המגובה במחקרים שונים, לפיה ככל שבחירתו החופשית של האדם גוברת ומציגים בפניו יותר אופציות – הוא שוקע עמוק יותר בדיכאון, בשיתוק, בחוסר סיפוק, ודבר זה גורם לו לבחירה חופשית יותר מוגבלת. כדוגמה הוא מביא ניסויים שעשו בבחירה חופשית, כגון הצבת אופציות שונות בפני צרכנים. ככל שכמות האופציות גברה כך הבחירה הייתה מועטה. כשחשף בפני עובדי חברה פרטית כעשר אופציות לבחירה של סוגים שונים של ביטוח פנסיוני, כמות הבחירה של ביטוח הפנסיוני לעובד ירדה. כשסוגי הביטוח צומצמו הבחירה האישית גברה, ויותר עובדים בחרו בביטוח באחוזים ניכרים.
באה התורה ואומרת לנו: אני מגבילה אותך באכילה, בזמנים בהם מותר לעשות מלאכה, ביחסים בין המינים ובכל תחומי החיים. התורה מצמצת לך את האפשרויות הבחירה על מנת להוציא אותך מהשיתוק שאוחז בך כשאתה בא לבחור. “רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע.. וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ”.

אולי יעניין אתכם:

הם היו חמישה

הם היו חמישה מאת: יואב יאיר עולים בהרי ירושלים, מהזרימה החורפית בנחל מוצא ועד גיבורי קיבוץ מעלה החמישה וקיבוץ קריית ענבים לפני שאתמקד בכתבה על

קרא עוד »

ירושלים של גגות וחצרות

ירושלים של גגות וחצרות מאת: יואב ערמוני תמונות מסיור של חורף בעיר העתיקה בירושלים רחוב מוריסטאן חצר ההוספיס הלותראני מתחם מגדל דוד חצר המרכז הלותראני

קרא עוד »

מתגלגלים מימי דוד המלך

מתגלגלים מימי דוד המלך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל כשהסגווי מוליך אותנו מטיילת ארמון הנציב ומראה העיר העתיקה ועד נופי מדבר בצל הגשם “חיה” מוזרה

קרא עוד »
נגישות