יחידת המודיעין נינט מורנו

על תרומת סבתו של הגיבור עמנואל מורנו להצלחת מבצע אנטבה

כולם מכירים את סיפורו של עמנואל מורנו, הקצין הבכיר בסיירת מטכ"ל (סא"ל) שנהרג בפעולת צה"ל, בראש כוח של 100 לוחמים בבעל-באק שבלבנון. כולם מודעים למסתורין סביב דמותו, שלא ניתן לפרסם את תמונתו עד היום, אולי בשל המבצע בו נחטף דיראני מביתו הלבנוני והובא ארצה כדי לשמש קלף מיקוח להחזרת רון ארד.
זכור גם המבצע בו שיחרר את נהג המונית שהוחזר בביטוניא על ידי מחבלים, אבל מעטים יודעים שגם סבתו, נינט, היא בעלת סיפור בטחוני ייחודי.
משפחת מורנו, שעלתה מטוניס ומרוקו, ההורים סילביה ושלמה השתקעו בצרפת בתחנת מעבר, שם גם נולד עמנואל. בן שנה הם עלו ארצה לירושלים. עמנואל התחנך בתיכון הימלפרב והרטמן, היה במחזור השני של ישיבת ההסדר "בני דוד" בעלי, עד לתחילת הקריירה הצבאית שלו.
אבל הסבתא, נינט, נשארה בפריס והייתה על סיפונו של מטוס אייר פרנס שנחטף ב-1967 והונחת באנטבה שבאוגנדה. נינט הייתה בין בני הערובה שהוחזקו בטרמינל והמשפחה כולה התפללה לשלומה והצלתה. וזו אכן באה, שכן המחבלים ערכו אז את הסלקציה המצמררת, שכל מחזיקי הדרכונים הזרים שוחררו ואילו הנתינים הישראליים נשארו כחטופים.
נינט הייתה בעלת דרכון צרפתי, לא הצהירה על יהדותה ולכן יצאה עם שיירת המשוחררים, קרועה בנפשה על כך שהישראלים חייבים להישאר והיא חוזרת לצרפת.
אבל, לא לזמן רב אחזו בה הספקות והדילמה. שכן כמה שעות לאחר נחיתתה בעיר האורות, כבר נציגי המוסד הישראלי ביקרו בביתה, אז הבינה עד כמה חשובה תרומתה בכך שיצאה החוצה ולא נותרה שם.
סוכני המוסד נתנו לה להבין שפעולה נרקמת כדי לשחרר את הנשארים. נינט נדהמה ושאלה: "איך תגיעו לשם? אלפי מילין מתל-אביב?"
אנשי המוסד הרגיעו אותה, אבל ביקשו: "אנא שרטטי לנו את כל מבנה הטרמינל והיכן מוחזקים השבויים, אנא תארי לנו כל אחד מן החוטפים, תוך מתן קווי מתאר ואופי לכל אחד מהם, אנא תארי לנו בפרוטרוט את מהלכי הצבא האוגנדי, מה שמעת על אידי אמין מנהיגם?"
מסתבר שנינט ניחנה בזיכרון צילומי, תוך זמן קצר הייתה כל תמונת הטרמינל מונחת שלמה בפני אנשי המודיעין הישראלי. גם בכושר אנליטי-פסיכולוגי אופיין שיחה והיא העניקה פרופילים מפורטים ומדויקים של כל אחד מן המחבלים וכן תיארה במדויק את תנועות הצבא האוגנדי.
אנשי אמ"ן והמוסד יצאו מסופקים עד הגג. אוצר כזה של אינפורמציה הם לא קיוו למצוא ממקור כל כך ראשוני וישיר.
מקור אחר שלהם היה יהודי אמריקאי, שקיבל בזמנו את עבודות החשמל בנמל התעופה באנטבה, היו לו את כל תוכניות הבינוי והאדריכלות, החשמל והמים של המקום. הוא יצר קשר עם השגרירות בארה"ב וגם אצלו אנשי המוסד היו תוך כמה שעות ויצאו עם שלל מידעים. שתי ההצלבות הללו הם שהעניקו לכוחות שיצאו ל"מבצע יונתן" את ברכת הדרך שהמבצע יצליח.
לאחר שהמטוסים היו כבר באוויר באותה מוצאי שבת גורלית, התקשרו ראשי המוסד לנינט מורנו וברכו אותה על תרומתה להצלחת מבצע החילוץ.
אגב, סיפור נלווה, היה החשש של ראש הממשלה יצחק רבין מן העובדה שמטוסי ההרקולס עשויים להיפגע כאשר ימריאו מן השדה ואז גם החיילים המשחררים וגם החטופים שחולצו עלולים לשלם את המחיר, אבל אז יהיה זה אסון בקנה מידה לאומי.
כאשר גברו החששות של רבין והבטן התהפכה, ביקש את ברכתו של הרב עובדיה יוסף. הוא התרשם מאוד מהדרך האנושית וההומאנית בה פתר הרב עובדיה את תיקי 800 העגונות ממלחמת יום הכיפורים. לכן החליט לפנות אליו ולבקש ברכה טרם המבצע.
אלא שהרב עובדיה נזכר אז שרבין עצמו קרס במלחמת ששת הימים, שם כיהן כרמטכ"ל ונטל פסק זמן מתפקיד המצביא ליומיים מנוחה בתוך המלחמה עצמה.
יכול להיות, אמר הרב לעצמו, שגם הפעם שיקול הדעת של רבין למבצע כה מסובך ומורכב, איננו מלא עד הסוף. אשר על כן ביקש מרבין ביום שישי לתת לו לילה אחד כדי להיוועץ עם עצמו ועם אותו "מגיד" שהיה מופיע תדיר בחלומו ומעניק לי כווני עשיה והכרעות בשאלות קשות. ואכן, ה"מגיד" הופיע בחלומו באותו ליל שבת והעניק ברכה למבצע. הרב יוסף טלפן בשבת בבוקר לרבין ואמר לו כי הברכה נתונה למבצע ההרואי. גם כאן הטלפון הראשון של רבין באותה מוצאי שבת, כאשר המטוסים התקרבו לארץ היה לרב עובדיה יוסף בו הודה לו על ההשראה החיובית שהעניק לו.
כך סבתו של עמנואל מורנו, הנכד שנהרג, יצחק רבין שנרצח אחר כך – כל אלה מרכיבים את דברי ימיה של ישראל המודרנית בפסיפס יהודי-ישראלי כל כך נאדר ביופיו.

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר' זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות