מה לעשות? לעשות!

המתכון לשיפור עצמי של האדם - ביחס לעצמו ולחברה וביחס לבורא – מובא בפרשה, לקראת ראש השנה

“כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא […] וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא […]כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתו”.
הרמב”ן ובעקבותיו הספורנו מסבירים שהפרשייה הזו עוסקת במצווה אחת מסוימת והיא מצוות התשובה. רוב הראשונים בעקבות חז”ל מסבירים שהכוונה לתורה ולמצוות באופן כללי. ולמרות שכשמדובר בכלל המצוות הכתוב נוקט לשון יחיד (עיין תהילים קי”ט צ”ו), אם נלך בעקבות הרמב”ן, תהליך התשובה מדבר על שיבת האדם לאלוקיו ולקיום מצוותיו. לפי הבנה זו של תהליך התשובה אין כאן מחלוקת כלל בין הפרשנים, שכן המצווה שעליה מדברת התורה מדברת על שיבה לאלוקים וכפועל יוצא האדם השב מקיים את כל התורה כולה.
אך אם נחדד את ההבדלים בין הרמב”ן וסיעתו לשאר הראשונים, יש לומר שמושג התשובה הוא לא רק בינו לבין אלוקיו אלא כולל גם את מידותיו של האדם ויחסיו עם בני אדם, כמאמר חז”ל “עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו”.
אם נלך בדרך זו, נבין שהתשובה משמעותה שיבה ליחסים תקינים בין חלקי החברה ומצווה זו של תשובה בין אדם לחברו איננה מעבר לים או בשמים, הדרישה לשלמות האדם ומידותיו ביחס לחברה הם בהישג יד.
הגמרא דורשת את הביטויים” בַשָּׁמַיִם” ו”מֵעֵבֶר לַיָּם” בדרך חדשה:
“מאי דכתיב – לא בשמים היא ולא מעבר לים היא”, רבא אמר: לא בשמים היא – לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים” (עירובין דף נ”ה).
התורה רומזת לשני קלקולים בעבודת המידות: אדם המגביה את עצמו כשמיים, בעל גאווה ורודף כבוד. והרחבת דעת כים – דהיינו רדיפה אחר מותרות ותענוגות.
התרחקות ממידות קלוקלות אלו ואימוץ מידות תרומיות כגון ענווה והסתפקות במועט הם תנאי הכרחי לקבלת תורה והפיכתה לדרך חיים. על מנת לקיים יחסים תקינים בין אדם לחברו על האדם לעשות שני דברים – לסלק את האגו ואת התאווה.
בלי היכולת לתקוף את שתי הנקודות האלו, האדם יישאר אותו אדם ללא יכולת לשפר את עצמו ולהיטיב עם הזולת. אנו רואים בפועל שהכבוד שלנו והרדיפה אחר מותרות מקשות עלינו לקיים עולם רוחני מלא ועשיר. אך אף לאחר שהחלטנו לסלק את שני המכשולים האלו מדרכינו ושינינו גישה לחיים וסדרי העדיפויות שלנו שונה כעת, עדיין ישנה מתודה שחייבים להשתמש בה על מנת להצליח.
מסיים הכתוב: “כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ”.
בתיאוריה אנחנו יודעים ש’התאווה הקנאה והכבוד’ מוציאים את האדם מהעולם. הכל נמצא בפיך ובלבבך – בתיאוריה, בספרים ובשיחות. אבל אין זה מספיק: היהדות אינה מעוניינת בידיעה שבלב או באמונה תיאורטית, אלא במעשים. הכל תלוי במעשים – בפיך ובלבבך ..לעשותו. רק אם האדם פועל למגר את התופעות של התאווה והכבוד מחייו הוא יכול להתעלות לעשיית הטוב בין אדם לחברו. תשובה בעניין זה הוא בראש ובראשונה לבטל את האגו ואת החשיבות העצמית, וכדברי הרמב”ן באגרת לבנו “על כן אפרש לך איך תתנהג במידת הענווה… וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך, ואם חכם או עשיר הוא, עליך לכבדו. ואם רש הוא, ואתה עשיר או חכם ממנו, חשוב בליבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד”.
התשובה בין אדם לחברו כוללת הסתכלות אחרת על בני אדם ופעולה ויחס שונה כלפיהם מבעבר. אם כן מצאנו בפרשתנו לקראת ראש השנה את המתכון לשיפור עצמי של האדם ביחס לעצמו ולחברה וביחס לבורא:
– להכיר בחשיבות השיפור העצמי של האדם, דבר המבטא את אנושיותו של האדם.
– סילוק המכשולים בדרך, הכבוד והממון.
– מה לעשות – לעשות. פחות דיבורים ויותר מעשים בפועל.

אולי יעניין אתכם:

שתולות מתחת לאף

שתולות מתחת לאף מאת: קרן חמיאל גיחה לכמה משתלות מומלצות למבקרים, בשבוע של ט”ו בשבט ובכל זמן אחר לכבוד ט”ו בשבט ומזג האוויר החורפי, בילוי

קרא עוד »

מתגלגלים אחרת

מתגלגלים אחרת מאת: קרן חמיאל ב”עידן אופן” שבקיבוץ רבדים משכילים לייצר מגוון חוויות לקהל רחב במיוחד     נפתח בגילוי נאות: מרוב הפעמים שכבר הייתי

קרא עוד »

הסודות של יסודות

הסודות של יסודות מאת: קרן חמיאל סיור חקלאי ושלל אטרקציות במושב השיתופי-חרדי “חוכמה גדולה היא עבודת האדמה.” רבי אברהם אבן עזראלכבוד חודש שבט ממשיכים באווירה

קרא עוד »
נגישות