לא להונגרים בלבד

כמיליון יהודים חיו ב”הונגריה הגדולה” הכוללת את הארצות והמחוזות דוברי ההונגרית, גאים במבטאם ההונגרי שאי אפשר להיפטר ממנו לעולם, גאים במורשתם האוסטרו-הונגרית ומפולגים בכל נושא בין הניאולוגים (רפורמים) החסידים והמתנגדים. כל אלו אוחדו על ידי הגרמנים וההונגרים בתקופת השואה בדרכם למחנות המוות; יהדות הונגריה גופא, על חצי מליון יהודיה, נרצחה תוך שלושה חודשים בלבד, ובזה תמו כמעט כליל 1,000 שנות יהדות בהונגריה, הארץ שהצמיחה את החת”ם סופר מחד ואת בנימין זאב הרצל מאידך.
חוה ויוסף לוסטיג גדלו בהונגריה, שרדו בדרך פלא את השואה, נישאו לאחריה ובה’ באייר תש”ח, יום הקמת המדינה, הגיעו לארץ. לאחר נדודים הגיעו לצפת .זיכרונות הנעורים צרבו את נפשם ועם פרישתם לגמלאות הצליחו בני הזוג לעניין חברים בצורך להקים מוזיאון שיספר את סיפורה של הקהילה. עיריית צפת תרמה חדר בבניין הסראיה וכך נוסד המוזיאון, קטן ואינטימי. עם השנים העבירו את ניהול המוזיאון לבנם רוני לוסטיג שמנהל אותו כיום.
זה לא מוזיאון שואה, מדגיש רוני, זהו גנזך המתעד את החיים היהודים ערב השואה ובמהלכה. זהו מוזיאון המנציח את החיים, התצוגה מדגישה את החיוניות ואת העשייה המגוונת ועל הכתלים משתקפים תיעוד וזיכרונות של עולם החינוך היהודי, המדע והטכנולוגיה, תרומתם של היהודים לחברה, מנהגי חגים, עיצוב ואמנות, עולם התורה והישיבות, הציונות והקשר לארץ ישראל, ואוספים ייחודיים אחרים. נושאי השואה העיקריים המוצגים במוזיאון הם האנטישמיות בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, הגיוס לעבודת הכפייה, הגירוש למחנות, עליית מפלגת צלב החץ וצעדות המוות ומאידך מאמצי ההצלה – חלקם ידועים כמו פעילותו של השגריר השוודי ראול ולנברג ורכבת קסטנר המפורסמת, ורובם עלומים.
המוצג המרשים ביותר הוא ללא ספק ארון הקודש מבית הכנסת בטוקאי, הונגריה: הארון נמצא זרוק ומפורק לחלקיו במגרש בית הכנסת ההרוס. בני הזוג לוסטיג בקשו את השרידים, העירייה ההונגרית שמחה להיפטר מהם, הארון הגיע מפורק לעשרות חלקיו, שנים לקח השחזור עד שזכינו לראות את הארון במלוא הדרו.
מי שנמצא בסביבה דוברת הונגרית יודע שבשפה זאת אין הבחנה בין ה”א, חי”ת או כ”ף, בהונגריה גדלו התולים (באות ה”א, במלעיל ומלרע גם יחד) ורכבו על המורים. ולכן משעשע לראות מפה לכיסוי חלות שעליה נרקמה ברכת המוציא על פי זכרונה של הרוקמת “ברוך אתח ה’ אלוחינו מלך חעולם חמוציא לכם מן הארץ”…
נר הבדלה קלוע בצבעי הדגל ההונגרי מזכיר לנו עד כמה היו היהודים גאים במולדתם ההונגרית, רבים שירתו בצבא האוסטרו הונגרי וחלקם נפלו בקרבות כשקריאת “יחי הקיסר פרנץ יוזף” על שפתותיהם.
מדי שנה בחול המועד סוכות עורך המוזיאון כנס הנושא את השם “יום הרצל” , הרצל היה כידוע יליד בודפשט ויום זה מצוין כיום חגו של המוזיאון.
מפעל ההנצחה אינו יצירתם של משפחת לוסטיג בלבד, מדגיש רוני, זהו מפעל של אלפי תורמים שנידבו פריטים, לעיתים את הפריט האחרון שנותר מעברם.
המקום פונה לכל אחד, במיוחד הוא מרגש מבקרים ממוצא הונגרי הנפגשים לאחר עשרות שנים עם עבודות רקמה בסגנון ההורים וצלילי השפה שאין דומה לה. באותה הזדמנות הביאו עמכם מזכרות מבית אבא שחשבתם לזרוק, ספרי משפחה, מכתבים ישנים, תמונות של פעם, הכל מתקבל באהבה, מקוטלג ואתם תדעו שעבודת היד שרקמה אמא נשמרת בצורה מכובדת. ייתכן ותאתרו במחשב המוזיאון את קורות משפחתכם, ייתכן שתוכלו לתרום מידע.
המוזיאון נמצא ב”בניין הסראייה”, מול בית יגאל אלון בצפת. כניסה בתשלום. טלפון 04-6925881.

שבתאי שירן, מורה דרך בטעם יהודי: 052-3246827. www.moreshetgalil.co.il
חפשו בגוגל “מורשת הגליל”

אולי יעניין אתכם:

הדליקו את הנר

הדליקו את הנר מאת: שאול מייזליש רפאל ביטון מפליא לכתוב את סיפורה של סבתו אל מול מבחן אחד הסיפור הבא אמיתי, ואירע לאמם של דר’

קרא עוד »

מעט מן האור

מעט מן האור מאת: שאול מייזליש סיפוריו המופלאים של בית חינוך עיוורים בספר חדש ומלא בטוב בימים אלה יצא לאור ספרו של העיתונאי והסופר מנחם

קרא עוד »

הצדיק מסטפנשט

הצדיק מסטפנשט מאת: שאול מייזליש הכירו את החסידות שהוקמה יש מאין בני ברק הרב אברהם יעקב סלומון הקים יש מאין את חסידות סטפנשט בארץ ישראל,

קרא עוד »
נגישות