שבנו אלייך עירו של דוד

שכבות של היסטוריה יהודית מקופלות בעיר דוד – אך היא אינה מפסיקה להתחדש. תשעת הימים הם הזדמנות לחזור למקורות

סמוך לכותל המערבי, על גבעה קטנה, שוכנת לה עיר דוד.
ראשיתה של גבעה צרה זו היא בירת ישראל, עת הגיע אליה דוד לפני כ-3,000 שנה. כאן מלכו מלכי יהודה, כאן התנבאו נביאיה וכאן גם נכתב רובו של ספר הספרים.
המסלול מתחיל בכניסה לגן הלאומי עיר דוד, מול מה שהיה פעם חניון גבעתי. אורכו של המסלול כשלוש שעות לערך. ניכנס ונעלה אל התצפית הפנורמית המשקיפה אל ירושלים הקדומה ב-360 מעלות. על פי ההשערה, בחלק זה של עיר דוד שכן ארמונו של דוד המלך. כאן, בעודו צופה מסביב לו, כתב דוד המלך בתהילים את הביטוי “ירושלים הרים סביב לה” (תהילים קכ”ה) – ואכן, את גבעת עיר דוד, היא ירושלים העתיקה, מקיפים הרים מכל צדדיה: הר הזיתים ממזרח, הר הבית מצפון, הר ציון ממערב ורכס ארמון הנציב מדרום.
נרד מהתצפית במדרגות המובילות לחפירות ד”ר אילת מזר. בחפירות אלה זיהתה הארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית שרידי קירות אבן עצומים המהווים לדבריה את ארמונו של דוד המלך. את המבנה העצום תומך קיר אבן מדורג המתנשא לגובה של כ-12 מטר, והוא נבנה בתקופה היבוסית ושימש לאזור המנהלי, הוא אל אזור קריית השלטון.
בתקופת בית ראשון נבנו כאן מבני מגורים. יש לציין כי על גבי עתיקות אלה מוקרן מדי ערב מופע הלילה החדש של עיר דוד: “הללויה” – עליו נרחיב בהמשך הכתבה.
נמשיך במורד הגבעה וניכנס אל מערכת המים הקדומה הכוללת בתוכה את פיר וורן.
היות ומעין הגיחון נמצא בשיפולי הגבעה מחוץ לחומת העיר, אספקת המים בעתות מצור הייתה בעייתית. בתיאור כיבוש ירושלים ע”י דוד בספר שמואל נאמר: “ויאמר דוד… כל מכה יבוסי ויגע בצינור…” ויתכן כי מנהרה סודית זו היא המקום דרכו כובש דוד המלך את עיר יבוס. לאחר שנביט אל תחתית הפיר נמשיך אל החפירות החדשות בבית המעיין.
ישנה השערה הגורסת כי בית המעיין הוא מקום המלכת שלמה: “וימליכו אותו על גיחון” (מלכים א). המערכת הינה המשך של מערכת פיר וורן, ושייכת לתקופה הכנענית.
לאחר שסקרנו את מערכת המים, נגיע אל מקור חיותה של העיר.
מעיין הגיחון – נקבת השילוח, המעיין סיפק את המים לתושבי העיר והשקה את שדות עמק הקדרון. זהו מעיין קרסטי פועם: עד לפני כמה שנים היו מימיו גחים בהפסקות קצובות ומכאן שמו – “גיחון”. בתקופת חזקיה המלך, כאשר צבא אשור איים לכבוש את העיר, חצב חזקיה נקבה שתוביל את המים לבריכה בקצה העיר. חציבת הנקבה היא מבצע הנדסי מופלא מהמאה ה–8 לפנה”ס. אורך הנקבה הוא 533 מטרים. היא נחצבה משני כיוונים בו זמנית, ובסופה נמצאה כתובת בכתב עברי קדום, המתארת את חציבת הנקבה ואת המפגש המרגש בין החוצבים. ההליכה בנקבה לאור פנסים מהווה אטרקציה קיצית מרעננת לילדים ולמבוגרים.
בקצה הנקבה נמצאת ברכת מאגר המים – היא בריכת השילוח. מימיננו נראה בוסתן קסום שהינו חלק נוסף מברכת השילוח המכונה כיום “ברכת אל חמרא”.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו הכהנים והלוויים נוהגים לרדת בחג הסוכות, בשמחת בית השואבה, לשאוב מים מהמעיין ולהעלותם חזרה לבית המקדש.
נמשיך במורד ונעלה שמאלה בעליה חדה לפני הכביש שבנחל קדרון, נחלוף על פני מצפור הבריכה משמאלנו ונכנס בשער מימין אל “בית מיוחס” – זהו הבית היהודי הראשון שנבנה מחוץ לחומות בשנת 1860 לערך על ידי משפחת מיוחס, משפחה ספרדית, שבצעד חלוצי יוצא דופן החליטה להקים את ביתה במקום זה.
נביט מולנו אל כפר השילוח המשתרע בעברו השני של נחל קדרון. במקום זה הייתה שכונה תימנית שהוקמה בשנת 1882 – תרמ”ב, לאחר העלייה הידועה מתימן ” אעלה בתמר”. הישוב ניטש במאורעות תרפ”ט (1929). אחרי המאורעות שבו התימנים לכפר ובשנת 1936 הכפר נעזב סופית.
מכאן נצא מבית מיוחס ונעלה חזרה דרך שטח G אל מרכז המבקרים.
לרגל שנת החמישים לאיחוד ירושלים, הושק בגן הלאומי עיר דוד שליד הכותל המערבי מופע אורקולי חדשני ויוצא דופן, “הללויה” – אטרקציה קבועה, רב-חושית ראשונה מסוגה בארץ. המופע, העושה שימוש בטכנולוגיה החדשנית של”Video mapping”, מציג על גבי עתיקות עיר דוד את סיפור החזרה אל ירושלים לפני יותר מ- 2000 שנה – סיפור שיבת ציון. החוויה הלילית מורכבת משני מופעים שכתב התסריטאי המוכשר אלי ויסברט, הראשון על רקע חומות העיר העתיקה בחפירות חניון גבעתי, והחלק השני על גבי עתיקות עיר דוד בחפירות שטח G.
המופע פתוח כבר כעת לציבור הרחב. כרטיסים ניתן להזמין באתר עיר דוד או ב-*6033.
אחרי המופע המצוין, נעלה דרך שער האשפות כדי לראות ומקרוב את פני הדברים כפי שהיו בזמן הבית. את שרידי החומה המפוארת (אחת משלוש שהייתה בתקופת בית שני), את הביטויים שנחקקו בסלע הכותל המערבי (מתוך ספר ישעיהו) את קריסת החומה לתוך רחובה של העיר שהייתה בנויה במקום בתקופת הבית הראשון והשני, את מערכות החיים שהמתינו לבאי הרגל בעוד בית המקדש עומד בתפארתו, ועוד ועוד.
את כל אלו ניתן לראות בגן הארכיאולוגי המציג לראווה את שרידי ירושלים מימי בית שני. למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, באזור הנקרא “העופל”, מעפילים במדרגות הקדומות שהוליכו לבית המקדש.
מחד, הן מדרגות פיסיות אל מול שערי חולדה ומאידך מדרגות של דמיון לימים שהיו טרם המצור והחורבן.

איך מגיעים?
רכב פרטי – חניוני העיר העתיקה.

תחבורה ציבורית – קוים 1, 2 לכותל והכי טוב, שאטלים שיוצאים ממתחם התחנה.

אולי יעניין אתכם:

נגישות