חדשות מתוקות

חששתם לטעום שוקולד מריר מפס ייצור חלבי? יש לנו בשורות

בסרטו “פורסט גאמפ” אומר תום הנקס: “החיים הם קופסת שוקולד – לעולם לא תדע מה אתה מקבל”. בשבוע שעבר דנו בתהליך ייצור ובמרכיבי השוקולד. נושא חשוב, ולמעשה העיקרי בכשרות השוקולד, נוגע לפס הייצור. ראינו את ההבדל בין שוקולד חלב לבין השוקולד המריר – כזה שאינו מרכיבי חלב. ברוב המפעלים המייצרים את שני סוגי השוקולד וייצור שוקולד החלבי והמריר נעשה באותו פס ייצור ועולה השאלה עד כמה ייחשב השוקולד המריר, שאמנם אינו מכיל חומרי גלם חלביים, כ’פרווה’ – כיוון שהוא יוצר בסופו של דבר על פס יצור המוגדר כחלבי.
עם שאלה זו מתמודד כל מי שנותן כשרות לשוקולד, ובזמנו הייתי גם אני צריך להתמודד עם השאלה ולשם כך נועצתי בגדולי הפוסקים בארץ (הגר”י אריאל) ובארה”ב (הרב מרדכי ווילג והרב מנחם גנק מארגון OU). ראינו בשבוע שעבר: במשך רוב תהליך הייצור השוקולד נמצא במצב עיסתי בטמפ’ של 60C. על מנת להתמודד עם בעיית האלרגיה האנטי-לקטוזית באוכלוסייה, על חברות השוקולד לנקות את המערכת בין ייצור שוקולד חלבי למריר, אולם הניקוי איננו יכול להיעשות ע”י מים, אלא ע”י… שוקולד. בעבר הניקוי לא היה מוחלט ונשארו שאריות של שוקולד חלבי במערכת, כיום הניקוי ע”י שוקולד משתפר משנה לשנה וכמות השאריות החלביות קטנה מאוד אם בכלל.
אולם עדיין קיימת השאלה – האם השוקולד המריר נחשב חלבי או פרווה? הפוסקים שנועצתי עמם טענו כי המריר נחשב פרווה בהתבסס על חמישה נימוקים:
א. הרמ”א פסק (סי’ צט, ו) לגבי טיפת חלב שנפלה למים והתבטלה בהם שמותר לבשל במים אלה בשר. המהרש”א דייק שאסור לעשות כן לכתחילה. אמנם יש להדגיש: החשש שמא יבואו לאכול את השוקולד המריר עם בשר רחוק מאד, ולכן סביר להקל כדעת הרמ”א.
ב. פסק שו”ע (צט, ז): “אם נבלע איסור מועט לתוך כלי בשר; אם דרכו של אותו כלי להשתמש בשפע היתר- מותר להשתמש בו לכתחילה. כיון שהאיסור מועט ואי אפשר שיבוא לידי נתינת טעם”. הפוסקים (שו”ת הרשב”א ח”א, סי’ רכב; גר”א שם ס”קז; גר”א קכב, טו) הוכיחו שהלכה זו אמורה לא רק באיסור בלוע אלא גם בשאריות פיזיות. פס היצור עובד עם כמויות עצומות של שוקולד, ולאחר הניקוי כמות השוקולד החלבי שנשתיירה במערכת מזערית ביותר ובמיוחד כאשר שאריות אלו מעורבות בשוקולד הסתמי ששימש לניקוי המערכת.
ג. עד עתה דיברנו במונחים של “ביטול” הטעם החלבי. אולם למעשה, בנד”ד אין כלל כוונה לבטל. הכוונה היא לנקות את המערכת. הרי זה דומה לנאמר בשו”ע (פ”ד, יג): “דבש שנפלו בו נמלים, יחממנו עד שיהא נימוח, ויסננו”. או (שם, יד): “חיטים מתולעות – מותר לטחנן. והוא שירקד את הקמח לאור היום”.
ד. אמנם אסור לאכול עם חלב תבשיל סתמי שבושל בכלי בשרי שאינו נקי, אבל ברור שאין צורך להמתין אחריו (ש”ך פ”ט, י”ט). ברור שדין זה ייאמר במקום בו הטעם קלוש או אינו מורגש כלל כבנד”ד.
ה. הטעם האחרון להחשיב את השוקולד כסתמי מקורי מאוד: כאמור ניקוי הפס מתבצע ע”י שוקולד וא”כ יש מקום לומר כי ניקוי בשוקולד ייחשב כ…הגעלה. הדבר תלוי בשאלה האם אפשר להגעיל בשאר משקים חוץ ממים. הגמרא במסכת זבחים צו: פסקה במפורש שמותר. הראשונים נחלקו. הרמב”ן אסר, אולם הרשב”א והסמ”ג התירו ונראה שבנד”ד כשאין אפשרות אחרת יש להתיר. נמצא שיש מקום לדעת פוסקים רבים להחשיב שוקולד שאינו מכיל מרכיבי חלב כפרווה למרות שיוצר בפס ייצור שהיה בו שוקולד חלבי.

הכותב משמש מומחה לכשרות תעשייתית וחומרי גלם בארץ ובעולם. בכל שאלה ניתן לפנות ל: rabbiod@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

מהמדבר עד המבצר

מהמדבר עד המבצר מאת: עמיתים לטיולים, כתב: ירון בוצר בהובלת מאור דרור וד”ר חזי הורן טיול עומק למרחב מצודת הורקניה, מאמות המים ועד המדרגות לשומקום

קרא עוד »
נגישות