סוד הגן היפני

תרומתם הבוטנית של אוהבי ישראל, ומשחק השמות שיבלבל את ה-waze בדרך

“וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם …. וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת”, אומר הנביא זכריה (יד) בהפטרת חג הסוכות, ואכן יש קבוצות בין אומות העולם המעריצות את עם ישראל ומדינת ישראל ומקפידות לעלות לירושלים מדי שנה בשנה. הטיול שלנו הפעם יהיה לגן היפני בקיבוץ חפצי-בה שנתרם על ידי אחת הקבוצות הללו.
תנועת המקויה, מילה יפנית שפירושה “אוהל מועד”, נוסדה בתאריך מעניין – חודש מאי שנת 1948, על ידי פרופ’ איקורו טושימה, איש עסקים יפני-נוצרי ששם לו למטרה לשלב בין התרבות היפנית והנצרות. בתהליך החיפוש גילה ששורשיה של הנצרות ביהדות, מכאן נוצר הקשר לעם ישראל, קשר שגרם לו להוסיף לשמו את השם אברהם – שם שביפנית נשמע לא פשוט כלל וכלל.
בעקבות מפגש מקרי ברכבת ביפן עם ישראל סלומניצקי, פרופ’ לחקלאות מרחובות, החלו בשנות ה-60′ בני התנועה להגיע לארץ לתקופה של מספר חודשים, כדי ללמוד עברית עם חלום לקרוא את התנ”ך בשפת המקור. בקיבוץ חפצי-בה הם מצאו מלבד אולפן גם בית חם ושותפות גורל. במהלך השנים כהודיה על הטיפול המסור היו תורמים למטרות חשובות. הגן הוא מתנת התנועה לציון חג היובל לקיבוץ ומסמל את הקשר בהיותו ישראלי, תנ”כי ויפני בכפיפה אחת.
אלא שהרי הגלבוע הצחיחים בקיץ, “אל טל ואל מטר עליכם”, לא הזכירו לארכיטקט היפני שום סממן מיפן הלחה ועשירת המים. בחיפושו אחר ההשראה לגן בתנ”ך, מצא אותה המתכנן יוהאצ’י גוטו בנבואת שיבת ציון אשר לנביא ישעיה שאמר:
“אֶפְתַּח עַל-שְׁפָיִים נְהָרוֹת, …. אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם, …. אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; …, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר-…. לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ, ….כִּי יַד ה’, עָשְׂתָה זֹּאת….” (ישעיהו, מא) הוא הקים גן יפני ירוק ומלא חיים תחת הקוצים והאבנים. עצי ארץ ישראל עוטפים את הגן לקיים את חזונו של הנביא.
בגן נחל מלאכותי קטן ובריכה, שבה משכשכים דגי קוי (קרפיון) זהובים – ביפן הם סמל לחג הבנים היפני, בשל תכונותיהם הנחשבות לגבריות: חוזק, יכולת שחייה נגד הזרם, התגברות על מכשולים, התמדה, אומץ ורוח הלחימה והסיבולת. פסל של שני עגורים אציליים ניצב בבריכה, סמל לאהבה ולנאמנות בתרבות היפנית. גשרון אבן חוצה את חלקה הצר של הבריכה, מעבר לו שביל אבן מתפתל החולף על-פני מנורת אבן דקורטיבית, גם היא מוטיב יפני, ומוביל אל לבו של הגן. לכל מרכיב משמעות.
בחלקו העליון של הגן, סמוך למדרון, נחבאת מערה עתיקה (סגורה לקהל), בה תלויים זה לצד זה דגלי ישראל ויפן, כסמל לאהבה הגדולה ולברית בין התנועה ומדינת ישראל. לצדם בד לבן ועליו תפילה כתובה בקליגרפיה יפנית. במערה נערכת תפילת הבוקר של חברי המקויה, בעת שהותם בקיבוץ.
ביקור בחפצי-בה חייב לכלול גם את בית הכנסת העתיק בית אלפא, אתר שעקב חשיבותו ראוי לכתבה בפני עצמה: בית כנסת בן 1,600 שנה המתהדר ברצפת הפסיפס העשירה שלו, שמציגה סמלים יהודיים כגון ארון קודש, שופר, מחתה וציור עקדת יצחק לצד סמלים פאגנים מובהקים כמו גלגל מזלות שבמרכזו דמותו של הליוס, אל השמש רוכב על מרכבתו.
נראה שכל בחירת השמות כאן נועדה לבלבל את המטייל. בית הכנסת של בית אלפא לא נמצא בקיבוץ בית אלפא כי אם בכניסה לקיבוץ חפצי-בה, אשר נקרא על שם חוות חפצי-בה ליד חדרה בה עברו מייסדי הקיבוץ את הכשרתם. לכן אם תשימו ב waze את הערך “חפצי-בה” לא תדעו לאיזו משתי החפציבות יוביל אתכם הגולם.
הביקור בגן היפני מחייב תאום מראש וכולל תשלום +ההדרכה. “סוד הגן היפני” סיור בגן בעקבות תנועת המקויה, התרבות היפנית השזורה במרכיבי הגן והמוטיבים הארץ ישראלים.
להזמנת ביקור: נעמה עמית 054-6634348

שבתאי שירן, מורה דרך בטעם יהודי:
052-3246827. www.moreshetgalil.co.il חפשו בגוגל “מורשת הגליל”

  •  

אולי יעניין אתכם:

ניגונים וקדושה בצפת

ניגונים וקדושה בצפת | טיול בשבוע / כתב וצילם: קובי פינקלר ניגונים וקדושה בצפת אווירה, ריחות, סגולות והרבה קדושה יש בצפת, אחת מארבע ערי הקודש.

קרא עוד »

אל הגולן, אל הדובדבן

אל הגולן, אל הדובדבן תמונה אחת שווה / יואב ערמוני ראשית האביב, הקורונה בסביבה אבל כבר לא ממש מורגשת והימים ימי קטיף דובדבנים בגולן. זה

קרא עוד »

בין שפן להרדוף

בין שבין שפן להרדוף בהובלת זאב שפירא, טיולי יום שישי בהר חברון / הדרכה: ד”ר חזי הורן ונועם שפירא / כתיבה וצילום – ירון בוצר כרמל ישנם

קרא עוד »
נגישות