בחזרה למקורות

קברי צדיקים בין מירון לחצור – סיור לחודש אלול בהשראת מטייל קדום

ר’ משה באסולה היה מן החשובים שבעולי הרגל בימי הביניים. הוא הגיע ארצה מאיטליה לפני כ-500 שנה, תר בה לאורכה ולרוחבה ובעזבו תיאר את כל אשר ראו עיניו. הטיול שלנו השבוע יהיה בין מירון לצפת, באווירת אלולו בעקבות מסעו של ר’ משה באסולה בין בתי כנסת עתיקים וקברי צדיקים.
נפתח ברחבת החניה שליד קבר הרשב”י: בגבעה מעל החניה שרידי בית כנסת עתיק שחזיתו עומדת על תילה עד היום הזה, ר’ משה ראה לפני 500 שנה את אותה חזית ומסר מסורת שאת בית הכנסת הקים רשב”י. המשקוף העליון סדוק ומסורת היא בצפת שביום בו ייפול המשקוף יבוא המשיח. רשות העתיקות החליטה לא לקחת סיכון וחיזקה את המשקוף בקורת ברזל. מעניין גם לציין שר’ משה מציין את יום ההילולה של רשב”י בפסח שני ולא בל”ג בעומר, כמקובל היום.
ועוד כותב באסולה על מירון:
“מירון הוא מקום שמן וטוב ומעיין מים טובים, ואין דרים בו יהודים. שם ראיתי מערת ר׳ שמעון בן יוחי ובנו ע״ה, והיא סגורה אין מקום להיכנס בה, ולמעלה על המערה שני ציורים יפים, זה כנגד זה של רשב”י קודם מעט לצד חוץ. אחר כך הלכתי בשיפוע ההר לצד מירון, שם מערת הלל הזקן ותלמידיו והיא מערה גדולה ויפה עשויה בכפות מן הצדדים, בכל כפה ג’ ארונות של אבן עם מכסה גבוה, והם י״ח ארונות בתוך המערה, ושל הלל כנגד הפתח וגם חוץ לפתח כשתיכנס בתוך ההר יש ב’ כפות עם ארון, אחד מימין ואחד מן שמאל ואמצע המערה רחב, יעמדו בה יותר מג’ מאות אנשים. ..והנה מכסה קבר הלל נטוי מעט, וכן מקצת האחרים ואדם משים ידו בם ויש בם מים מתוקים ואני שתיתי מהם ופליאה היא מאין באים שם המים?… וגדולה מזאת כי הכל מעידים ונשבעים כי כשייכנסו שם קהל רב ומתפללים מיד המים מתרבים ושופכים לארץ”.
כידוע, נכון להיום קבר הרשב”י הפך למתחם הפתוח למתפללים 24/7 לעומת מערת הלל הנעולה בשער ברזל, דברים משתנים…

על קברים ומסורות
לאחר תפילה נמשיך בכביש העולה לצפת ומיד לאחר צומת מירון נפנה שמאלה על פי השילוט לדרך נוף מירון. הדרך עוברת בחורשה טבעית מעורבת בעצי האורן. לאחר 2 ק”מ חניון קטן. זה הרגע והמקום לעצור, להתחבר לטבע ולזמזם את “שירת העשבים”.
הכביש ממשיך ומתפתל. דרך עפר קצרה עולה אל מבנה בטון בעל כיפה כחולה המזוהה כקבר אלקנה, וכבר רבי שמואל ויטאל (1598–1677), בנו של רבי חיים ויטאל, תהה על זיהוי זה ואף אמר שאלקנה קבור עם שמואל בנו ברמה. ובכלל שאלת זיהוי קברי צדיקים היא שאלה סבוכה, יש מן הקברים שלגביהם מסורות יציבות, עתיקות יומין ויש מקומות בהם רצוי להתייחס בספקנות לשלט. יש היום ספרות בנושא והמסלול הזה מתאים ביותר להעמיק בספרות עולי הרגל והעדויות בנושא קברי קדמונים.
נמשיך הלאה: טנק צנטוריון קשיש בצד הדרך מציין את מקומה של אנדרטת חטיבה 37.
דרך הנוף יורדת לכביש הגישה ליישוב קדיתא, שהוא לכל הדעות מאחז בלתי חוקי שהוקם ב-1989 כמתנה של אריאל שרון לארבע משפחות וצמח לישוב של 50 משפחות המתגוררות בחוות בודדים, בעוד הרשויות אינן מצליחות לגבש החלטה מה יעלה בגורלו. לישוב אין תשתיות חשמל או מים ולצד משפחות שגרתיות למדי הוא התפרסם בעבר בכמה דמויות “ציוריות” כמו נחמן פרקש ז”ל וחביבה אלפרון.
לפני הכניסה לקדיתא קבר של ר’ טרפון בצל אלה אטלנטית גדולה. מסתבר שגם קברים “עוברים דירה”, שכן ר’ משה באסולה מזהה את הקבר במירון קרוב לרשב”י, וכך הוא כותב: “ואז התפללתי (במירון) גם כן על קבר ר’ טרפון ועל קבר ר’ יוסי בן קיסמא, שניהם למטה מן ההר בשדה נוכח פתח בית הכנסת”.
הכביש ממשיך בין מטעים, חוצה את כביש עין זיתים (כביש 886) וממשיך כדרך נוף יער ביריה. עובר ליד מעיין עין גבר וליד “עמק הבוטנה” ובו מטע של עצי פיסטוק, הם הבוטנים הנזכרים במקרא. כ-1,200 מטר אחריו, בצל האורנים, חניון נוח. כאן נמצאים שרידי בית הכנסת של הכפר נבוריה שהתקיים במקום בתקופת הגמרא. כתובת שנמצאה במקום מספרת כי “ב-494 לחורבן נבנה הבית בנדבת חנינא בן לייזר ולולינא בר יודן”. בהמשך הכביש במורד הגבעה נמצא המעיין שהעניק חיים לישוב. מעט דמיון ואנו רואים ישוב תלמודי שמעיין בשיפוליו, בית כנסת בראשו והאמורא ר’ יעקב מנבוריה יושב בו ומחדש הלכות שאיש לא שמע כמותן כגון שדגים טעונים שחיטה (תנחומא, חקת) וחכמים מלקין אותו על כך.
למרות זאת, ר’ משה באסולה לא שומר טינה לר’ יעקב והוא עולה על קברו ועל קבר ר’ אליעזר המודעי שלא ברור כיצד נקבר כאן אם אכן נהרג בבית”ר כמתואר בירושלמי (תענית ד:ה).
הדרך לעמוקה ממשיכה במורד התלול לכיוון עמק החולה ובהמשכה קברו של יונתן בן עוזיאל, תוך הירידות אנו מבינים את מקור השם “עמוקה”: שכן זה המקום העמוק והנמוך ביותר בכל האזור ההררי הזה. קברו של יונתן בן עוזיאל הוא מן המפורסמים שבקברי הצדיקים. אנשים באים לכאן כל השנה ביום ובלילה להתפלל על זיווג ופרי בטן. וכך כותב באסולה:
“באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא. עולים להר גבוה מאד ואח״כ יורדים בעמק, ושם כפר כששים בתים, ואין שם יהודים. וסמוך לכפר יונתן בן עוזיאל ציון של אבנים בנוי עליו, ואח״כ מרזב גדול של אבנים סביב ואילן של שירקיה (אלון) לא נמצא כמוהו בעביו וברחב ענפיו ויופיו”. האלון עדיין שם, בעבר נהגו לתלות עליו סרטים וניילונים סגולה נגד מחלות, מה שלא הוסיף בריאות לעץ וכיום הדבר אסור על פי הנחיית המשרד לשירותי דת.
נצטרף אליהם לאמירת פרק תהילים ולברכת יהי רצון שתהא השנה הזאת שנה טובה לכל עם ישראל, ולאחר מכן נמשיך בכביש לצומת מחניים.

טיול סליחות במסלול זה יצא ביום שישי כ”ז אלול תשע”ח , 7.9.18 בהדרכת שבתאי שירן, מורה דרך בטעם יהודי 052-3246827 moreshetgalil@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות