שומרים על הרמה

המסע בעקבות שנת היובל למלחמת ששת הימים לוקח את העמיתים המטיילים לקרב תל פאחר ברמת הגולן – שהפכה במהלך השנים מאדומה לירוקה ופורחת

“שם הרי גולן, הושט היד וגע בם! – בדממה בוטחת מצווים: עצור” (רחל בלובשטיין)

כמעט מאה שנה חלפו מאז תיארה רחל את הגולן כחבל ארץ מנוכר, קר ובלתי מושג, חוויה ההפוכה מחווייתי האישית של ארץ פלגי מים, מרבדי פריחה, נופים ובעיקר מתיישבים חמים ומכניסי אורחים. ללא ספק נקודת השינוי חלה לפני יובל, עם שחרור הגולן במלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות הציונית חלוצית שהביאה עמה תנופת פיתוח והגשמה המושכת אלפי מטיילים אל חבל ארץ פראי זה.
לרגל שנת ה-50 לשחרור הגולן יצאנו העמיתים לכנס וסיורים ברמה. אל הסיורים אנו יוצאים בשתי זרועות לחיבוק חם לחבל הארץ האהוב, הראשון – סיור תצפיות בנושא רמת הגולן בראייה גיאו-פוליטית, בהדרכת מורה הדרך מנור דביר (ר’ הרחבה), ואילו זרוע הסיור השנייה אליה הצטרפתי יוצאת למסע בעקבות קרב הגבורה בתל-פאחר, בהדרכת מורה הדרך אביה כהן.

את הסיור פותח אביה כאשר הוא מלווה בגיטרה, קריאת קטעי שירה המעבירים בצורה טובה יותר מכל הסבר מלומד את חווית הקרב שנצרבה בתודעתם של הלוחמים ששחררו מקום זה, ואת הצורך הנואש שהניע אותם לשחרר את העמק מעולה של מפלצת הבטון והפלדה ששלטה באש במשך 19 שנים על חיי המתיישבים.
אביה ממשיך ומתאר את המצב הפוליטי ששרר באותם ימים של שינוי, כאשר לאחר תקופת המתנה מורטת עצבים הוכרעו צבאות מצרים וירדן בימים בודדים, אך השלטון עדיין היסס לקחת החלטה לשחרור הרמה, וכאשר זו יצאה לדרך בוצעה בחופזה תחת לחץ הפסקת האש המתקרבת.
הוא מוליך אותנו בשבילי התל הצופים אל הר שיאון המתנשא מעלינו, תוך שאנו חולפים על פני קטעי שירים שהודבקו ביד אוהבת לגזעי העצים ומחברים כל-כך אל הזיכרון הלאומי של הקרבה וגבורה, לסיור בתוך מנהרות הקשר האפלות של המוצב הסורי ובין בונקרים הצופים אל יישובי עמק החולה -עד שאנו מגיחים מצדו המערבי של המוצב, אל נוף פנורמי של רכס רמים העוטף את יישובי העמק שעליהם שולט תל פארס בתצפית, ואי אז גם באש.
אל מול הנוף השלו סוקר אביה את מיקום מוצבי הסורים, הבנויים בתצורת חיפוי הדדי לאורך קו הרכס, ובראשם תל עזאזיאת המתנשא מעט ממערב לנו – ממש מעל שאר יישוב ודפנה, וזכור בידי ותיקי המתיישבים כמפלצת שאילצה אותם לשלב את שיגרת עיבוד האדמה בכוננות מבצעית וישיבה אינסופית במקלטים.
תוך שמדריכנו מצביע על תוואי השטח אנו למדים כי כותבי תוכנית הקרב בחרו באזור זה כנקודת הבקעה עקב המעלה המתון יחסית, וכי צה”ל התכוון לאגף את התילים מדרום לעבר ציר הנפט ולכבוש את מוצבי הסורים מעורפם הפחות מבוצר. הקרב יצא לדרך בצהרי היום, כאשר גדוד 12 של גולני יוצא על גבי זחל”מים (שכן השריון לא יכול לשיפוע הרמה) לאיגוף המתוכנן, אך אש כבדה וצולבת ממוצבי האזור השביתה את כלי הרכב ואילצה הסתערות רגלית חזיתית בקרב גבורה קשה, שגבה את חייה ם של 34 לוחמים -לאחריו ניתנו 20 עיטורים, בהם עיטורי הגבורה למשה דרימר אשר נהרג בעמדתו על זחל”ם בוער תוך שהוא מחפה באש מקלע על חבריו, ולישראל הוברמן אשר ניסה לחלצו מבין הלהבות.
אביה ממשיך ומתאר את מהלכי הקרב ואת עוזו של המ”פ ורדי, אשר בראש 12 מחייליו השורדים כבש את חלקו הדרומי של תל פאחר, תוך שחייליו נשכבים על גדרות המוצב כדי לאפשר מעבר לחבריהם. תחת סערת הקרב שנוהל על ידי שאר הגדוד אל מול חלקו הצפוני של המוצב הצליחה סיירת גולני הרכובה על ג’יפים לאגף לפי התוכנית המקורית אל ציר הנפט, ושם חברה אל הלוחמים אשר סיימו לטהר את מוצב בורג בביל מטה ואיגפה את התל מצדו הצפוני, ובקרב פנים אל פנים, שאף כלל הכרעת קצין סורי בידי ראובן אליעז באגרוף לאחר שחל מעצור בנשקו, בתוך תעלות הקשר סיימה במחיר כבד את כיבוש היעד.
לסיום הסיור המאלף אוסף אותנו אביה אל אנדרטת הזיכרון ללוחמי ששת הימים שנפלו על שחרור הגולן, שם אנו נפרדים לצלילי השיר “רק בגלל הרוח” של של שלומי שבת, אותו הוא מקדיש לרוח הלוחמים והמתיישבים שבזכותם היום משגשג העמק וגם ההר.

תודות לאביה כהן על סיור שורשי אל נקודת מפנה בהיסטוריה של ארצנו, לצוות קשת-יהונתן על התפעול ולעמיתים שבאו לחלוק זיכרון ומורשת.
עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את א”י ברגליים.
דוא”ל הקבוצה araratamit7@gmail.com
אתר הקבוצה לעיון ולהצטרפות groups.google.com/group/amitimtiyulim

=================================================================================
רמת הגולן באספקט גיאופוליטי סיור בהדרכת מורה הדרך מנור דביר

הסיור הדרומי יותר של כנס רמת הגולן, שאורגן ונוהל על ידי קשת -יהונתן יחד עם ‘עמיתים לטיולים’,
עסק בעיקר בגבולות הגולן הדרומי והתגבשותם לאורך השנים. נפגשנו עם המדריך דביר מנור בתחנת הרכבת העותומנית של צמח שבה התחוללו קרבות קשים במאי 48′ במהלך הפלישה הסורית לעמק הירדן. עלינו בשיירת מכוניות לכיוון חמת גדר. חלק מהאנשים ירדו לראות את אנדרטת השבעה בירידה לחמת גדר.
איך שמתחילים לטפס לגולן, עוצרים במצפה גשר אל חמה. מקבלים הסברים על הגשרים שהובילו את המשך רכבת “העמק” לכיוון תחנת דרעא. תחנת הרכבת אל חמה (El Hemme) היא התחנה האחרונה של רכבת העמק בגבולות ישראל לפני העלייה לדרעא וההתחברות לקו הראשי של הרכבת החיג’אזית. כאן גם אירע פיצוץ הגשר המרכזי בליל הגשרים 16.06.46. מתוך 11 גשרים שהקיפו את הארץ וחיברו אותה לארצות ערב.
לאחר כן נוסעים למצפה השלום להסבר על הגבול הבין לאומי והבליטה עד למרגלות המצוק – של סוסיתא וקרן עין גב ועל שלושת האזורים המפורזים. מנקודת מבט זו רואים מתחתינו את ישובי מזרח הכנרת, עין גב, האון מעגן ותל קציר – אשר סבלו מהצקות מהצבא הסורי. רכישת האדמות להקמתן נעשתה בשנות ה-30 והן נרכשו מהבהאיים.
ממשיכים למצפה שלושת הגבולות מתחת לקיבוץ מיצר. מסתכלים על הנקודה המדויקת של מפגש הגבולות, שהוא בעצם מפגש נחל הרוקאד והירמוך המזרחי יותר. התפר ביננו לבין הסורים עובר ברוקאד ואילו הגבול בין הירדנים לסורים עובר בירמוך. מתחת למצפה יש את עין אי”ה, שבו בריכה להתרעננות (בשכנות לעדר פרות…) וראינו עדר חזירים משפר מיקום בריצה.
אחרי כן נוסעים לתצפית חודרת מהמוצב שמזרחית לצומת הבשן. במבט מזרחה רואים את מאגרי המים הסוריים, שתוכננו על ידם להצפת השטח במקרה של פלישה צבאית ישראלית. ראינו גם שני אתרים של פליטים סוריים שהתמקמו בקרבת גבול ישראל. משם נסענו לארוחת צהריים והמשך הרצאות במושב קשת.
בתצפיות קיבלנו זיהויי מקומות ותאורי קרבות שניתנו על ידי לוי גבעון וכן הסברים בנושאי מים על ידי איל נמרי.

פיני פליטמן / צילום: עמית אררט

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות