זגרב: שובה של הרוח

לאחר 40 שנות שיממון רוחני יחסי, חזרה לפעילות קהילת יהודי זגרב

ולמספרים תחילה: הקהילה היהודית בזגרב בירת קרואטיה מונה כיום 2,000 נפש ונהנית משוויון זכויות מלא ומתמיכה ממשלתית. בעיר יש שלוש קהילות: האורתודוקסית – בית ישראל, בראשותו של הרב כותל דדון, וכן בית חב"ד והקהילה הכללית. מחוץ לזגרב יש תשע קהילות יהודיות קטנות ובהן ספליט, רייקה, דוברובניק, בכל אחת כמה עשרות יהודים.
בזגרב עצמה מתקיימת פעילות יהודית ענפה: באוניברסיטה של זגרב מתקיים חוג ללימודי יהדות, קיים בית ספר יהודי "לאודר" ובו 150 ילדים, גן ילדים "מרים ויילר", בית ספר של יום ראשון, מועדון נוער, מועדון ספורט מכבי, אולפן לעברית, אגודת תרבות ופעילות בתחום הספרות העברית.
קרואטיה הייתה אחת המדינות ביוגוסלביה ובשנת 1991 הכריזה על עצמאותה. יהודים ישבו בקרואטיה בתקופה הרומית וגם בימי הביניים, במאה ה-14 במשך תקופה קצרה התגוררו יהודים בעיר זגרב. עד סוף המאה ה-18 הייתה קרואטיה תחת שלטון אוסטרי-הונגרי וליהודים אסור היה להתגורר שם. בשנת 1781 הוציא הקיסר יוזף השני את מסמך "כתב הסובלנות", אשר העניק ליהודים שוויון זכויות. הנוכחות היהודית החלה בשנת 1787, אז הגיעו אליה היהודים הראשונים שהיו סוחרים ובעלי מלאכה ומאוחר יותר נוסדה הקהילה היהודית שרוב חבריה היו אשכנזים, אך כאשר אוסטריה כבשה את בוסניה בשנת 1878 הצטרפו אליהם גם יהודים ספרדים.
אולם רק בשנת 1860 נבנה בנין הקהילה ובית הכנסת הראשון, שהשתייך לזרם הניאולוגי. בצד זאת הייתה קהילה אורתודוכסית קטנה, שגם לה היה בית כנסת משלה.
היהודים בזגרב לא התגוררו ברובע מיוחד, אלא בכל חלקי העיר ואף לא נקברו בבית קברות מיוחד. זגרב היתה גם מרכזה של התנועה הציונית בחלק זה של אירופה ואביו של בנימין זאב הרצל נולד בעיר זמון (כיום בשטח סרביה) שהיתה אז משויכת לקרואטיה.
בתקופה שבין מלחמות העולם התפתחה הקהילה מאד והתגוררו בו כעשרת אלפים יהודים. הם נהנו מפריחה כלכלית ותרבותית, אך רובם נספו בשואה וחלקם נשלחו למחנות השמדה. בסיומה של המלחמה מחצית מהניצולים היגרו לארה"ב וישראל.
בעיר זגרב גדלו גם שניים מהרמטכ"לים של צה"ל: חיים בר-לב, שהגיע מוינה לעיר בגיל 4 ודוד אלעזר (דדו), שהגיע לזגרב בגיל 12 ויחדיו היו בתנועת "השומר הצעיר". לאחר המלחמה, משך עשרות שנים תחת המשטר ביוגוסלביה הפעילות הרוחנית היתה מועטה, בית הכנסת לא היה מוקד משיכה ומרכז תרבות. כעבור 40 שנה, בשנת 1998 הגיע לזגרב הרב כותל דדון מישראל, שליח המרכז לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, שהיה הרב הראשון אחרי מלחמת העולם השנייה – והחלה תחיית החיים הרוחניים והדתיים של הקהילה. הרב כותל דדון, בוגר ישיבת "הכותל" בירושלים, משמש כיום רב קהילת "בית ישראל" ומהוה את הרוח החיה בחיים הדתיים והרוחניים. הוא דואג לבית הספר היהודי ולגן הילדים ומקיים פעילות ענפה.
וזגרב עצמה? זוהי היא עיר נעימה ומעניינת, ורוב אתרי התיירות נמצאים בטווח הליכה ממרכז העיר.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה "התאנה חנטה פגיה"

קרא עוד »

על גישה ועל קדושה

על גישה ועל קדושה מאת: עמי יוגב הכוונה שמצטרפת לאכילה היא המכריעה איזו אכילה זו תהיה – בקדושה ובטהרה או מתוך בהמיות לקראת סוף פרשת

קרא עוד »

אצא לי השוקה

אצא לי השוקה מאת: יואב ערמוני צילומים בדגש קולינרי בחוצות שוק התקווה אחד מסוגות הצילום האהובות על צלמים, מקצועיים וחובבים כאחד (ומבלי לפגוע באף אחד,

קרא עוד »
נגישות