חירבת עומרית: זכרונות מהורדוס

סיור צפוני בין חותמיו של מלך עבר מגלומן והצצה ל"ישראבלוף" הראשון

לפני יותר מ-2,000 שנה שלט בארצנו המלך הורדוס, אשר בין תככים ורציחות מצא גם מעט זמן להצדיק את תוארו “המלך הבנאי”. מלבד שיפוצו הידוע של בית המקדש השני עסק הורדוס בין השאר גם בבניין קיסריה, סבסטיה, מצדה וההרודיון ויש אף האומרים כי הוא הוא מייסד רשות הגנים הלאומיים.
בין הפחות ידועים מבנייניו נמנים שלושה מקדשים פגאניים שנבנו לכבוד פטרוניו הרומאים, שהצפוני בהם הוא חורבת עומרית, שזוהה ונחפר בעשורים האחרונים והוא מושא סיורנו.
דרך סלולה צרה המובילה בסמוך לשאר ישוב אל אתר נבי הודא מביאה אותנו לחנייה המאולתרת בכניסה לציון הקדוש לדרוזים ולעלווים. המבנה הגדול אך חסר הפאר תחום בחורשה רחבה שלצידה מעיין קטן, המפכה ממספר מזרקות אל שוקת וזורם מטה אל ניקוז נסתר.
המקום הרגוע משמש רקע נהדר לסקירת הפתיחה ועם התאספות העמיתים מסביב למוביל הסיור, הארכיאולוג ערן מאיר, אנו למדים כי הדרוזים מאמינים שכאן נמצא קברו של יהודה בן יעקב (שלמסורתנו קבור בעיר יהוד), וכי חוקר הארץ יוסף ברסלבסקי העלה בשנות ה-30 את הסברה כי מקום זה הוא גלגולו של היישוב המקראי יהודה הירדני אשר בנחלת נפתלי.
עוד ממשיך מדריכנו ומעלה את הבעייתיות של ייסוד דן הסמוכה, כפי שהיא מתוארת במקרא לאחר כיבוש לייש, על ידי בני שבט דן, למרות סתירה במקום מקראי אחר. הדיון מתפתח ומעלה השערות רבות ושונות, אך את ההצגה גונב לא אחר מסרטן מים המתגנב לו ביננו מהנחלים הסמוכים להרבות חוכמה גם הוא.
מנבי הודא אנו עולים על דרך עפר נוחה העוקפת את מתחם הקבר מדרום ועולה אל הגבעות החולשות עליו, בואכה יד הזיכרון לאורי אילן. האנדרטה החקוקה בסלע בזלת ענק הינה חלק משביל אורי אילן העולה אל הרמה, יוזמת מורה הדרך גיל ברנר ולאורכו פזורות אנדרטאות פרי ידיו של יובל לופן חבר קיבוץ גינוסר.
ראשית חוכמה סוקר בפנינו ערן את תוואי השטח הסובב: תל עזאזיאת ששימש מוצב סורי קדמי עד מלחמת ששת הימים מצפוננו, גבעת האם ששימשה מוצב ישראלי באותה תקופה מדרומנו, ביניהם דרך הפטרולים דאז ומטה יישובי עמק החולה – הושט היד וגע בם.
ערן ממשיך וחולק את סיפורה של היחידה אשר בשנת 54′ נשלחה להחליף סוללה במתקן האזנה המחובר לקוי קשר של האויב הסורי שעברו בסמוך למיקומנו, אך נפלו בשבי בידי מארב סורי. אנו למדים על התאבדותו של אורי אילן בשבי הסורי על מנת לא לחשוף את סודות הצבא, ועל פתקים שהצמיד לגופו שמתוכם המילים “לא בגדתי” נצרבו באתוס הגבורה של צה”ל.
לסיום אנו מגלים את היחס הקשה לו זכו השבויים בארץ עם שחרורם תמורת שבויים סוריים שנלקחו בפעולות תגמול, ואיך התהפך יחס החברה הישראלית לשבויים מאז לעומת ימינו.
למרגלות תל עזאזיאת אנו מגלים אתר חפירה פעיל כשעדיין כלי העובדים פזורים סביב, במרכזו מבנה מלבני עצום הבנוי אבני גזית עצומות ומסותתות היטב ובתוכו תחת סככות מבצבצות מספר במות ענקיות. להשלמת התמונה בצדי המבנה מתנשאים שרידי תחילת שלושה עמודי ענק בגובה של יותר משני מטרים הבנויים ממספר חוליות אבן, אותם תוחמת כותרת בגובה מטר מעליהם בקוטר רב.
ערן הארכיאולוג מתאר בשפה ציורית את הממצאים הארכיאולוגיים העולים מחפירה חדשה יחסית זו שהעלו ב’בושקה’ ארכיאולוגית: מקדש בתוך מקדש בתוך מקדש…
הראשון והקטן מביניהם נבנה 50 שנה לפני הספירה בתחילת התקופה הרומית, השני המזוהה כמקדשו של הורדוס נבנה מסביב למקדש המקורי כפי שרק הורדוס יודע ושינה את ממדיו למבנה מגלומאני בעל כניסה הנתמכת בעמודי ענק, ואילו השלישי ככל הנראה הרחבה של מקדש הורדוס מסוף המאה הראשונה לספירתם שאולי הוקם על ידי אגריפס השני (נכדו של הורדוס) ששלט באזור זה וארמונו העצום בן שמונת הדונמים התגלה בבניאס וחפירתו עדיין בעיצומה, אולי ימצא שם אי אילו מכתבים מסבא?.
מקדש הורדוס נבנה כמתואר בספרי יוספוס כחלק ממערכת היחסים שלו עם האימפריה הרומית, כתחנת דרכים בה סגדו לקיסר האל אוגוסטוס (בנו המאומץ של יוליוס קיסר). כאן נתגלתה כתובת מהתקופה הפרסית הקדומה היכולה להעיד כי מקום זה היה מקודש עוד מתקופה מוקדמת מזו הרומית “וכי עמים נוטים להקים מקדשים על חורבות מקדשים קודמים (והרי מרחק קצר מכאן כבר פגשנו בנבי הודא הקדום לכולם).
לפי ממצאי החופרים נחרב המקדש ברעידת האדמה של שנת 363 ומאז ננטש. לשאלת העמיתים עונה מדריכנו כי השם חורבת עומרית נגזר משמו הערבי של האתר “חירבת אל עמרה” שפירושה חורבת המושל, כנראה התרשמותם של נותני השם מכותרות עמודי הענק שבצבצו מתוך האדמה.
לסיום מגלה ערן את סוד בניית עמודי הענק המתנשאים סביבנו, שניבנו מחוליות אבן בגובה מטר האחת שחוברו זו מעל זו כאשר העליונה היא כותרת מעוצבת שהביאה את העמוד בימי פארו לגובה מרשים של 17 מטר (שחזור של עמוד דומה ניתן לראות בספריית מכללת תל חי), לסיום בוני העמודים טייחו אותם בגבס על מנת ליצור את האשליה של עמוד רציף: מן הסתם כאן המציאו את הישראבלוף…

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-araratamit7@gmail.com, עמית אררט 052-7-90.60.90

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות