שופטים: איזונים ובלמים

הפרדת רשויות, גרסת התיאוקרטיה: המודל האידיאלי שאנו מייחלים לשובו

בני ישראל לפני הכניסה לארץ מצווים להתארגן בצורה מדינית. שלשה כתרים מופיעים בפרשתינו:
כתר התורה – “וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט”.
כתר הנבואה – “נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ ה’ אֱלֹקיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן”.
כתר המלוכה – “שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹקיךָ בּוֹ”.
שלושת הכתרים הללו יוצרים סגנון משונה של שלטון: זה איננו שלטון העם – דמוקרטיה, ואף אינו שלטון מלוכני – מונרכיה, ואף אינו שלטון של כהני הדת ושליחיהם. זהו שלטון תיאוקרטי (מונח שטבע יוספוס פלביוס). אין פירושה של תיאוקרטיה שלטון והגמוניה של כהני הדת כפי שנהוג לחשוב היום, אלא פירושו שלטון המכפיף את עצמו לריבונות האל בבחינת “והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” – אי לכך ובהתאם לזאת אי אפשר לתת לאף אחד מקבוצות ההנהגה בעם כח מוחלט השולט בחברו, מכיון שכולם כפופים לכח עליון גם “נציגי האל” בעצמם.
על מנת ליצור כח מוגבל לשלשת הכתרים יצרה התורה בלמים בכל תחום:
כתר התורה – לכהנים, ללויים ולשופטים יש את הבלם של המוסר והצדק: “לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד”.
כתר הנבואה – נביא אמת ונביא שקר: “אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה’, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא–הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ ה’: בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ”.
כתר מלוכה – סיאוב המלוכה: “וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד…וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת..לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-ה’ אֱלֹקיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.. לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול”.
אך קיימים גם איזונים בין חלקי השלטון – כתר התורה ונציגיו אמורים ללמד את העם את תורת ה’ הנצחית, להמריץ את האומה ללכת בדרכי האל ואף לשפוט אותם בין איש לרעהו ע”פ הצדק האלוקי האבסולוטי.
אך לא תמיד מערכת כזו של צדק אבסולוטי יעילה כמו הסדר המדיני המלוכני, ולכן אנו צריכים את המלך שבכוחו לפרוץ גדר ולסלול דרך ולהעניש פעמים שלא לפי הצדק האבסולוטי אלא ע”פ הוראת שעה (ראה הר”ן בדרשות יא).
את המלך צריך להגביל ע”י הנביא, שלא ירום לבבו ושלא יחרוג מדרכי המוסר האלוקי.
את הנביא גם צריך להגביל על ידי מבחן של נביא אמת ושקר וחוזר חלילה. כל גוף בהנהגת המדינה מבקר את עצמו, העם מבקר אותו, והגופים השונים מבקרים אחד את השני – אין לאחד יותר כח מהשני, ואין גוף אחד שסמכותו משמשת כשלטון יחיד ויעיל.
הגבלת הכח על ידי איזונים ובלמים יוצרת ידיעה שכולם נמצאים תחת קורת גג אחת שנקראת מלכות ה’ בעולם, כאזרחים שהמדינה משמשת אותם והם כעבדים המשמשים את מלכות שמיים.
כששלושת הכתרים תפקדו כראוי על פי מטרתם וייעודם הם עמדו בסנכרון מופלא כמערכת שיצרה שלמות שלטונית. בכנות אפשר לומר שהשאיפה הגבוהה של התיאוקרטיה שהצגנו כאן לא החזיקה מעמד זמן רב. אבל כאידיאה וכשאיפה, היא עומדת מול עיננו כמערכת מושלמת.
התורה הנצחית והמלוכה העכשווית עמדו פעמים רבות בפני התנגשות, והנביא שה’ התגלה אליו בנוגע למצב העכשווי של העם היה חייב להתערב ולהדריך את הגופים השונים:
א. לתת דרך וכיוון לכתר התורה (“כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי…” ישעיה).
ב. לצקת מוסר במלוכה (“מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת-דְּבַר ה’, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי, אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב, וְאֶת-אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה…” שמואל).
בתחילת בית שני, כשבטל כתר הנבואה וביתר שאת – כשיצאו בני ישראל לגלות ואת הכהונה והלוייה החליף עולם התורה, הסנכרון והאיזונים והבלמים התפרקו. כתר התורה נשאר כ”דת” והמלוכה נשארה כדמוקרטיה ללא ריח של תורה.
וכעת בימינו, לאחר אלפיים שנות גלות בהן אנו מאחים את השברים של המערכת המופלאה של פרשתנו והיא התיאוקרטיה, נשארנו עם מערכת המתנגשת בצורה מתמדת, ללא יכולת מיצוע וביצוע.
מערכת שבורה זאת אמורה להיות מתוקנת בהדרגה ובע”ה בביאת גואל צדק על ידי כתר הנבואה.
“הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא–לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם ה’, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא”.

אולי יעניין אתכם:

חייל ומשורר

חייל ומשורר

חייל ומשורר טיול קצר בשישי / שבתאי שירן, מורשת הגליל חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. בגיל 18, בשנת 1925, עלה אברהם שטרן

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות