חזון הצמחונות 2017

הפחתת צריכת הבשר ראויה היא מבחינה מוסרית, אלא אם באה העדפת המוסר כלפי בעלי חיים על חשבון המוסר בין בני האדם

כִּי-יַרְחִיב ה’ אֱלקיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר–בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ, תֹּאכַל בָּשָׂר” –
ללא ספק, אכילת בשר שלא במסגרת הבאת קרבן היוותה אתגר עבור חז”ל.
רבי ישמעאל אומר: “לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאווה, שבתחילה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה, ועכשיו שגלו יכול יחזרו לאיסורן הראשון? לכך שנינו לעולם שוחטין” (חולין טז).
רבי ישמעאל, שההלכה נפסקה כמוהו, מסביר את ההיתר לאכול בשר חולין כמבוסס על שינוי מדור המדבר לדור באי הארץ. במדבר, כשההנהגה היתה נסית – באר המים, המן שירד מהשמיים וענני הכבוד – הצורך באכילת בשר נתפס כתאווה, מכיון שהרמה המוסרית של דור המדבר המלומד בנסים היתה בעלייה מתמדת, בהיותם נטולי דאגות החומר והעבודה. אזי הרצון לקחת נפש כל חי עבור צרכיו הוא נגד הרגש הטוב והנעלה, ומכיון שהאל הטוב נמצא איתם ומיטב איתם במדבר ומספק להם כל צורכם מה להם בחיסרון המוסרי הזה של נטילת הנפש של החי.
אבל בכניסה לארץ הדרישה היתה לגלות את הקדושה אף בחיי היום-יום, ללא הנהגה נסית גלויה. ובהליכה בארץ לקראת גילוי המוסריות השלמה ללא עזרה וסעד חיצוני מהקב”ה, הוצרכו ישראל בראש ובראשונה לחזק בנפשם את הרגש המוסרי הטבעי כלפי החברה וכלפי האנושות, והשאיפה המוסרית היותר נעלה, דהיינו שלא להמית כל בעל חי, הייתה יוצרת עיוות בשאיפה המוסרית בין בני האדם עצמם.
בדרך כלל כשמדברים על חזון הצמחונות נהוג להביא את דברי הראי”ה קוק במאמרו “על חזון הצמחונות והשלום”. אבל לענ”ד, דברים יותר חריפים מצאנו בספרו של הראי”ה קוק שיצא לאור לאחרונה על פי כתב”י שהתגלו מחדש בשם ” לנבוכי הדור”, ושם בפרק י’ כתובים דברים כמעט נבואיים הנוגעים לדור שלנו:
“והנה אין ספק בדבר שאם היה איסור הריגת בע”ח נהוג אצל בני אדם לעת עתה שאין המצב המוסרי מתוקן, היה הדבר גורם לתקלות רבות, התאווה הבהמית לאכול בשר כשהיתה מתגברת, לא היתה אז מבחנת בין אדם לבהמה, כיון שעל כל פנים הכל היה עושה בדרך איסור, ואכילת בשר אדם היתה אז חזון מתמיד מאוד… ולפעמים צריך גם כן לוותר על חלק רשום מדרכי המוסר כדי שיהיה מכשיר את האדם למעלתו היותר גבוה, שאלולי הקדמנו את מה שראוי לאחר, אז נאבד הכל… אבל לו היה מפורסם הצד המוסרי של התחסדות עם בעלי חיים, אז היו נמצאים רבים מעוזבי המוסר שהיו בוחרים להם למקצוע מוסרי, ההטבה עם בעלי חיים… והיו דעות כוזבות מוצאות מקום להשריש בלבבות רבים , שיש גם כן אפשרות להביא את האדם לקרבן עבור הצלחת הבעלי חיים, ובפרט, כשיראה באדם עול מה שלא יראה כן אצל הבעלי חיים. אז היה קצר הדעת מחליט, שאמנם ראוי להקריב טובת האדם כופר לבעלי חיים, ואין ערוך למהומה וצוקה ועיוות משפט שהיה יוצא מהסכמות כאלו”.
הרב קוק מבאר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שאמנם רגש האדם המוסרי בתיקונו העליון הוא להיטיב עם בעלי החיים, אבל עד שהמוסר בין בני האדם אינו מתוקן כל צורכו, קפיצת המדרגה להיטיב עם בעלי החיים תיצור עיוות מוסרי עצום.
כמאה שנים אחרי שכתב הראי”ה קוק את הדברים אנחנו מוצאים את עצמנו כיום עם שלל ארגונים שרצונם המוסרי להיטיב עם בעלי החיים, אבל כפי כפי שחשש הראי”ה קוק עלינו לבדוק היטב מהי רמת מוסריותם כשזה נוגע לבני אדם. עיננו רואות שהארגונים הקיצוניים ששמו להם למטרה להגן על החי מתבטאים בצורה חריפה כלפי בני אדם ומשווים לפעמים אכילת בעלי חיים לרצח עם. הם משווים באופן ברור בין בעלי חיים לאנשים ופעמים רבות אף קוראים ל”הקרבת האנושות” על מזבח ההגנה על החי.
ללא ספק הפחתת צריכת הבשר ראויה היא מבחינה מוסרית, כל איש לעצמו ובביתו, אבל שכנוע ההמון “להפוך את ההטבה עם בעלי חיים למקצוע מוסרי” כלשונו של הראי”ה, מעידה כאלף עדים על העדפת המוסר כלפי בעלי חיים על המוסר בין בני האדם.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות