תחת כל עץ רענן

"כי האדם עץ השדה" מקבל משמעות חדשה בסיור בין קברי שייח'ים והעצים שצמחו לצדם בארץ בנימין

הקטלב בעין קיניא

מראשית ההיסטוריה נוצר קשר מיוחד בין בני האדם לבין העצים שסביבם: העצים היו מקור הפרנסה והחום, המזבח לעבודת האלים, ובעיקר – מקור לא אכזב לסמלים ואגדות אין מספר במיוחד כאן, בתרבות החקלאית של ארץ ישראל.
עם הכיבוש המוסלמי, הפכה התופעה התנ”כית המוכרת: “על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן”, לתופעה עממית שנותנת את אותותיה בארץ ישראל עד היום – קברי השייח’.
מסורות קברי השייח’ הרבים הפזורים בכל רחבי הארץ העניקו פן נוסף לביטוי “כי האדם עץ השדה” ואת רובם מעטרים עצים זקנים ועתיקים שחייהם ושלומם קשורים קשר בל ינתק לשייח’ הטמון בסמוך אליהם ומעניק להם מקדושתו.
בשורות הבאות נבקר כמה, מעט-מעט, מקברי השייח’ והעצים העתיקים והמרשימים הסמוכים להם ברחבי בנימין ונספר את סיפורם.
שימו לב: – לכותבת שורות אלה אין שום סמכות ביטחונית (אפילו טירונות לא עשיתי…) לכן – ההגעה לכל המקומות המופיעים בכתבה היא לפי הנחיות הצבא בלבד.

אבי הקטלב
בסמוך לכפר עין קיניא שליד היישוב דולב, מצוי קברו של שייח’ אבו אל עויון.
זקני הכפר מספרים שכאשר מת אבו אל עויון הזקן, קברוהו בחצר הר הבית, כבוד שרק מעטים זוכים לו. בנו, אבו אל אדהם, ביקש לאחר לווית האב לחזור לכפרו, אך נקלע בדרך חשוכה. הוא תקע יתד, קשר את סוסו ונרדם.
בחלומו הופיע מלאך וציווה עליו לקבור את אביו במעיין ליד עין קיניא. המלאך אמר את דברו ונעלם. כאשר התעורר אבו אל אדהם ומצא שהיתד שאותה תקע הפכה לאורן ענק, הבין שעליו לבצע מיד את שנצטווה בחלומו. חזר הבן ולקח את גופת אביו למקום שנדרש. כאשר גמר אבו אל אדהם לבנות את הקבר, שוב נרדם מרוב תשישות. כאשר התעורר, מצא שעל הקבר צמח לו בן לילה – אדום גזע – עץ קטלב ענק, הגדול בקטלבי הארץ.
הקטלב קיים, האורן נעלם, אך במעלה ההר מצוי קברו של שייח’ אבו אל אדהם וסביבו הייתה בעבר חורשת עצי אורן מקוריים ועתיקים, לפני שנפגעה משריפה וכריתה.
אגב, בסמוך לקטלב ישנו עץ אלון זקן מאוד, בלב במת סלע ששימשה לפולחן בתקופה הכנענית. איך אמר הנביא הושע? “על ראשי ההרים יזבחו ועל גבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צילה…”
איך מגיעים? סעו ליישוב דולב, ובמקום להיכנס אליו המשיכו הלאה עד לפילבוקס. משם נווטו רגלית להר שמדרום- מערב לכם, כדאי בעזרת אפליקציית הניווט ‘עמוד ענן’.

נביא הטללים
כמעט בכל פסגה שאליה תטפסו במערב בנימין – תראו לא רחוק מכם, ממש מעל הכפר דיר עמר, הר גבוה שראשו עטור עצים.
בלב החורשה נמצא מקאם (‘מקום לכבוד’) בעל כיפה צבועה בתכלת, שבו מציינים את מקומו של נבי ע’ית, הלוא הוא “נביא הטללים”. בעבר היו ערביי השומרון מגיעים למקום בשנות בצורת כדי לבקש מהנביא שירווה את האדמה בגשם.
באחד ממאמריו מזהה פרופ’ יואל אליצור את ארץ צוף מולדתו של שמואל הנביא באזור הזה, שבלב נחלת אפרים, ויש המזהים את “תומר דבורה” מקום ישיבתה של דבורה הנביאה, ממש כאן, בנבי ע’ית.
הסיבה לכך היא תופעה נפלאה שקרתה פה בארץ: עמים עלו וירדו, דתות ואמונות באו והתחלפו, אבל מסורות הקדושה השתמרו, וכך במקום שבו הייתה במה כנענית ובה אולי ישבה דבורה לשפוט את העם, נבנה מתחם ביזנטי, ועליו – מקאם שמשמר את המסורת עד ימינו.
אגב, סימוכין לזיהוי ארץ צוף – ארץ הנביאים המקראית – דווקא באזור זה הוא בין השאר שם המקום: “נביא הטללים” ולא “שייח’ הטללים”.

נבי ענר
אם כבר בארץ הנביאים עסקינן, ממש בסמוך לנבי ע’ית שוכן מקאם נבי ענר, שגם הוא עטור חורש ים תיכוני גדול, מפותח ויפהפה, והנה עוד בונוס: יש שם שפע מעיינות מקסימים.
למה אתם מחכים? חפשו ב-WAZE!

אלון בכות
“וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת”
בסמוך ליישוב בית אל נמצא ג’בל ע’ורטיס, הר המכונה כיום: “אתר חלום יעקב”. לא נדון בשאלה האם זהו אתר חלום יעקב או לא, רק נגיד שאלו שמזהים אותו כאן מונים מספר סיבות.
אחת מהן היא מסורת הקדושה שכבר דיברנו עליה, ומקאם שייח’ עבדאללה שבראש השלוחה, והשנייה: עץ אלון תולע, מהיחידים באזור ההר, זקן ומקומט מאוד – אלון בכות.
המון ארכיאולוגיה, אחלה נוף, ונמצא בתחומי היישוב בית אל. אל תהססו, פשוט תחפשו: ‘אתר חלום יעקב’ ב-WAZE.

קבר יהושע (כיף אל חארס)
“וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן… ויִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם”.
לא נכנס עכשיו לתעלומה התנ”כית-ארכיאולוגית המסקרנת הזו (ואם מעניין אתכם פשוט תשלחו לי מייל), רק נגיד שכיום ישנם ארבעה זיהויים שונים לקבר יהושע, למרות נקודת הציון המדויקת כל כך שהתנ”ך נותן כאן.
אחד מהם הוא הזיהוי המסורתי בכפר כיף אל חארס שליד אריאל שבחצרו אלה ארץ ישראלית עתיקה ויפהפייה…

שייח’ קטרווני
רק כדאי להזהיר את מי שעדיין מתכנן קומזיץ גדול בקרוב, ולהגיד שאנחנו עשינו כל שביכולתנו כדי למנוע, נספר את סיפורם האומלל של מי ששכחו שאסור לפגוע בעצים של השייח’:
ממזרח לישוב עטרת נמצאת חורשת אלונים עתיקים ובמרכז החורשה ניצב קבר השייח’ קטרוואני.
הדעות בקשר לזהותו של השייח’ חלוקות: יש המספרים כי זהו לוחם דגול שלחם אל מול הצלבנים, יש המספרים כי השייח’ היה שופט דגול ששפט מלכים ורוזנים ולפני מותו ציווה לקברו על הגבעה בה עשה צדק.
דעה שלישית מספרת כי כאשר מת השייח החשוב, התעופפה גופתו ונחתה על ראש הגבעה, חסידיו קברוהו שם ובנו מבנה בעל כיפה. בבוקר כשהתעוררו התפלאו לגלות על גג המבנה שתי כיפות המעידות על חשיבותו של השייח.
על כל פנים, לפי המסורת שייח’ זה אחראי לחיי התושבים בעטרה – הוא ממטיר להם גשמים בימי בצורת, והוא שעוצר את הגשמים בחודשי חורף שחונים.
השייח קטרווני ידוע בקנאותו לשלמות אחוזת קברו וכאשר אחד מתושבי הכפר העז לפגוע בעץ הקדוש ליד קבר השייח, יצא השייח מקברו בחצות הלילה והכה את הפושע בנגעים ומחלות, ועד היום ניתן לראות את אותו האיש מסתובב עיוור, נכה ומשוגע ברחובות הכפר.
ואם לא די בכך, בכפר ביר זית מסתובב זקן שהעז לכפור בקדושתו של השייח’, ובלילה חשוך וחורפי נתקל בשייח’ הזועם שחנק את הזקן עד שכמעט פרחה נשמתו. הזקן לא מת אך דעתו נתבלעה לנצח.

לבוא מפניך
ורק עניין אחרון – כדי לגדוע עץ בן מאות שנים, נחוצה רק דקה אחת של חוסר מחשבה.
עצים זקנים נכרתים, עולים בלהבות, הופכים לקישוט מיותר בחצרות של מלונות מפוארים, אבל אין להם פה לצעוק, ולפעמים אפילו לא שייח’ מת שיגן עליהם.
לכן מתפקידנו לעשות זאת – לשמור על העצים האלה ועל המסורות הארצישראליות בנות אלפי השנים שהפכו לחלק בל-יינתק מנוף הארץ.
שבוע טוב!

מוזמנים ליצור קשר: בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע – 02-9975516
ולתגובות: HERUTLUVICH@GMAIL.COM

אולי יעניין אתכם:

הם היו חמישה

הם היו חמישה מאת: יואב יאיר עולים בהרי ירושלים, מהזרימה החורפית בנחל מוצא ועד גיבורי קיבוץ מעלה החמישה וקיבוץ קריית ענבים לפני שאתמקד בכתבה על

קרא עוד »

ירושלים של גגות וחצרות

ירושלים של גגות וחצרות מאת: יואב ערמוני תמונות מסיור של חורף בעיר העתיקה בירושלים רחוב מוריסטאן חצר ההוספיס הלותראני מתחם מגדל דוד חצר המרכז הלותראני

קרא עוד »

מתגלגלים מימי דוד המלך

מתגלגלים מימי דוד המלך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל כשהסגווי מוליך אותנו מטיילת ארמון הנציב ומראה העיר העתיקה ועד נופי מדבר בצל הגשם “חיה” מוזרה

קרא עוד »
נגישות