מוצא הערבות

את ייחודו של המקום והשתלבותו בנופי הארץ ובמורשתה קיבל המקום עם ראשית ההתיישבות המחודשת בארץ לפני כמאה ושלושים שנים

שנינו במסכת סוכה: “מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדים לשם ומלקטים משם מורביות (ענפים גדולים) של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח”.
ימים אחדים אחרי סוכות, סיפורה של מוצא, עתיק יומין הוא.
כבר בספר יהושע מוצאים אנו את העיר כאחת מערי בני שבט בנימין: “והמצפה והכפירה והמצה..” ואמנם חפירות שנעשו במקום גילו באר עתיקה המתוארכת לתקופת ימי בית שני, כאשר גם לגיונותיו של הקיסר הרומי שוהים בסמוך למעיינות הנובעים באזור מוצא ובית הכנסת העתיק במקום. עץ זית, הניצב סמוך למבנה “בית הכנסת העתיק” במוצא נשתל לדברי פרופ’ פליקס לפני כ- 1,000 שנה. בחפירות הצלה שנעשו במקום נתגלו בתי כוהנים שחיו במוצא בימי הבית השני. מכאן גם העלו את הערבות לבית המקדש ובערב חג הסוכות מה יפה הוא המקום לטייל בו ולהכירו מקרוב.
ואולם את ייחודו של המקום והשתלבותו בנופי הארץ ובמורשתה קיבל המקום עם ראשית ההתיישבות המחודשת בארץ לפני כמאה ושלושים שנים.
כל אלו שעשו דרכם מירושלים לשפלה (לפני הקמת הגשר החדש) לא יכלו שלא לשים לב בעיקול הדרך העולה אל מרום הר הקסטל במבנה הבנוי על גדת הנחל. זהו בית הכנסת העתיק במוצא. למבנה ולבית הכנסת סיפור משלו.
אגודת בני ברית רכשה במקום 2 משבצות אדמה. כדי ליישב את האדמה ובעקר כדי לעבדה הודפסה מודעה בעיתונות הקוראת לאיכרים להגיע לחלקות שאך זה עתה נרכשו “מבוקשים ארבעה פועלים המועמדים לאיכרות”, פורסם באותם ימים. 4 חלוצים נענים למודעה. הימים ימי אביב תרנ”ד (1894).
יחיאל מיכל פינס שדאג לקיום חיי היהדות לאור ההלכה, סיפר על שנת השמיטה וקיומה על ידי אותם איכרים “בשנת תרנ”ד החלטנו להושיב פועלים מומחים בעבודת הכרמים להקצות לאיש ארבעים דונם אדמה על מנת שיטעו אותם על חשבון עצמם בתמיכה מועטת בתור מלווה אשר נמצא להם במשך השנים שבין תחילת הנטיעה עד מתן הפרי… ויהי בשנה הזאת ונבחר על פי התנאים האלה שני פועלים מומחים ונושיב אותם שמה…” הנתונים מדברים בעד עצמם. רוב חברי ההתיישבות הראשונה במקום אכן הלכו בדרך היהדות, שמרו מצוותיה ואפילו כונו “חרדים” בפי מתיישבי האזור ובהם דוד ילין אשר בנה את ביתו סמוך לבית הכנסת.
ואיך הגיע למקום ביה”ס? חאן עתיק ששימש בחלקו התחתון כאורווה לסוסים, אשר העלו את יושביהם לירושלים, ובחלקו העליון כבית קפה המנעים זמנם של האורחים הוסב בשנת 1871 לבית כנסת לתושבי האזור. חלקו העליון שופץ, הוכנס בו ריהוט המתאים לבית כנסת ומכאן שמו של ביהכנ”ס “בית הכנסת העתיק של מוצא”.
אם נצא מחצר בית הכנסת ונפסע בשביל מערבה בדרך העולה לכיוון הקסטל, נבחין מיד בענפי הערבה הגדולים הגדלים כאן, כבר מאז ימי המשנה.
את שאר סיפורי בית הכנסת והאזור נשאיר לאיש אשר נצר הוא לאחד מארבעת הפועלים הראשונים שעלו למקום.
איך מגיעים?
נוסעים בדרך הישנה היורדת מירושלים בכביש מס’ 1. מעט אחרי עיקול הכביש בסיבוב מוצא- נבחין בשלט מימין הדרך- בית הכנסת העתיק. נפנה ימינה ושוב ימינה עד בית הכנסת.
לפרטים נוספים: 02-5345443.

אולי יעניין אתכם:

אבני זיכרון בנתיב הגבורה

אבני זיכרון בנתיב הגבורה מאת: יואב ערמוני על הדמויות שזכרונן מרוצף לאורך הדרך בה פסעו יהודי ורשה פאוול פרנקל מרדכי אנילביץ’ פרומקה פלוטניצקה יצחק קצנלסון

קרא עוד »

מטען כבד

מטען כבד מאת: יואב ערמוני מכיכר המטענים לנתיב הגבורה: המסלול האחרון של יהודי ורשה אנדרטת האומשלאגפלאץ – מבט מרחוב Stawki אומשלאגפלאץ 1942 אנדרטת האומשלאגפלאץ –

קרא עוד »

היופי של אתונה

היופי של אתונה מאת: הרב יחיאל וסרמן “החיים מתנהלים על מי מנוחות”, אומר חבר הקהילה בבירה היוונית ומוסיף – “יש לנו חיי קהילה יפים” בית

קרא עוד »
נגישות