בין הסוכות ובין הזמנים

החיבור בין עבר, הווה ועתיד בחג הסוכות משקף את שלושת שלבי הקיום של החיים - ידיעה, אמונה וגאולה

חג הסוכות הוא חג שמשלב בתוכו שלשה מימדים של זמן: עבר, הווה ועתיד.
ראשית – העבר:
לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה’ אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא כג מג)
סוכות מסמל את הזיכרון הלאומי: כשבני ישראל יצאו ממצרים הם זכו לחסדו של הקב”ה והוא הושיבם בצל ענני הכבוד, ואף ישבו בסוכות ממש – “ויסעו מרעמסס סוכותה”. אם כן, כפי שבפסח בזמן יציאת מצרים אנחנו אוכלים מצה על שום שלא הספיק בצקם להחמיץ כך אנו יושבים בסוכות לזיכרון העבר, “למען ידעו דורותיכם…”. לא יושבים בסוכות באביב, בזמן הפסח, כי לא ניכר שיושבים בסוכה לצורך מצווה אלא בגלל הנוחות הטבעית. אך בסתיו ניכרת הישיבה לשם מצוות סוכה.
השני הוא ההווה:
אנו חוגגים את חג הסוכות בארץ ישראל בתקופה החקלאית של זמן האסיף, שעה שכל אדם נהנה מפירותיו וסומך על כוחו ועוצם ידו בחקלאות. האדם מתרווח לנוכח עושרו ומרגיש שיש לו אמונה בעצמו ובכוחו הפיננסי. בשלב זה מצווה האלוקים על האדם – צא מביתך הקבוע ועבור לדירת ארעי. אתה צריך לחיות במבנה החשוף לפגעי הטבע ולשהות בצלו של הקב”ה, כפי שקוראים לזה חז”ל: “צילא דמהימנותא”, בצל האמונה.
האמונה בהווה היא שהקב”ה מכלכל את האנושות, ולכן ברגע הזה – כשאדם מרגיש רווחה פיננסית והרגשת קבע בעולם – הוא נדרש לצאת ולחסות באמונה שיש לו בקב”ה.
השלישי הוא העתיד:
חג הסוכות רווי בסמלים עתידיים המבוארים על פי הקבלה.
בחג הסוכות יש תופעה שאין לה אח ורע בכל החגים האחרים, והיא ההזדקקות לרובד הקבלי הנסתר והעתידי של החג.
אם רק נטה את האוזן תוכלו לשמוע את הטון הקבלי המופיע לאורך החג כולו. הישיבה בסוכה נועדה למתק את הדין עם הרחמים, האושפיזין נועדו לעורר בנו את שבע הספירות הקבליות, נענוע הלולב לשש רוחות השמיים נועדו להבריח טללים ורוחות רעות, שמחת בית השואבה היו מערבבין בה את ניסוך המים והאש כדי לערב דין רחמים, חביטת הערבות מנהג הנביאים יש בה סודות גדולים. שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם – הפן האוניברסלי. וביציאה מהסוכה אנחנו מברכים שנזכה לשבת בסוכת עורו של לויתן…
החג כולו רווי בסמלים ובעומק קבלי, שקשה לפצח אותו ולכן הוא נמצא כולו בעתיד.
שלושת מימדי הזמן שהזכרנו הם כנגד שלושת שלבי ההתפתחות של האדם בנוגע למשמעות קיומו בעולם.
ידיעה, אמונה, גאולה – עבר, הווה ועתיד.
בראשית חייו האדם מתחיל עם ידיעה ודאית: הדבר הוודאי והקל לתפיסה הם דברים שקרו בעבר. התופעה כבר קרתה ועכשיו אנחנו צריכים להבין מה קרה, לנתח את התופעה ולהכניסה למסגרות כמותיות שונות. בשביל זה יש היסטוריה ומדעים.
בשלב השני של האדם הוא עומד בפני תופעות שאין לו בהן ידיעה מוחלטת. אלו תופעות שיכולות לקרות מבחינה סטטיסטית, השערות ותאוריות שונות, שקשה לקבוע לגביהן וודאות מוחלטת, הן תופעות שקורות בהווה והאדם צריך להתמודד איתן על ידי השערות הנובעות מצפייה בעבר. בגלל חוסר הוודאות המוחלט אדם נזקק פעמים רבות לשלב שאחרי הידיעה, והיא האמונה. פעמים רבות אנחנו מוסרים את שכלנו כלפי מעלה ונשארים בצל האמונה שהחיים בהווה ייהפכו להיות טובים יותר, אין לנו ידיעה ברורה שכך יקרה אלא רק אמונה שהכל יסתדר.
אך האדם צריך גם את הפן העתידי הנסתר, הלא ברור בחייו, מה יהיה בעתיד ומהי משמעות החיים בעתיד. בשביל זה יש את השלב השלישי – הפן הקבלי המיסטי העתידי של הגאולה.
“לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו”, אומר הרמב”ם, ואנחנו שואפים בחיים שלנו לצאת קצת מהווה ולשאוף לעתיד. לצאת מהידיעה והאמונה ולעבור מעט לשלב הגאולי, גאולת האדם וגאולת העולם.
ובשביל זה אנחנו מקיימים כל מיני ריטואלים בחג הסוכות שמעוררים את הפן הזה של העתיד.
אנחנו מדברים על ימות המשיח – “הרחמן הוא יקים את סוכת דוד הנופלת”, אנחנו מפתחים את הפן האוניברסלי של היהדות – “כנגד שבעים אומות העולם”, ואנחנו מתעסקים בפועל בריטואלים קבליים שמקומם יותר בעתיד מאשר בהווה, על מנת לעורר אותם למחשבה לדברים שיקרו ואף יקבלו משמעות בעתיד לבוא, או בהווה אבל בעולמות עליונים.
אם כן מצינו שחג הסוכות הוא חג החיבור שמחבר עבר, הווה ועתיד, ומי יש לו את ההארה לחבר את כל השלושה גם יחד, מצליח להכיל בתוך חג הסוכות את שלושת שלבי הקיום של החיים – ידיעה, אמונה, וגאולה, והבנה עמוקה זו מובילה את האדם לשמחה עד אין קץ: “ושמחת בחגך והיית אך שמח”.

אולי יעניין אתכם:

הוורוד הוורוד הזה

מתי בפעם האחרונה תהיתם לגבי כשרות הפלמינגו? מאת: הרב אורן דובדבני יוצאים לספארי? נדבר על כשרות הפלמינגו! למה זה חשוב? כי זה מעניין וגם כי…לפעמים

קרא עוד »

מליחה כהלכה

מליחה כהלכה מאת: הרב אורן דובדבני כמה שלבים שונים מבטיחים שתהליך ההכשרה משיג את התוצאה הרצויה המדור דן בעבר לא מעט בשאלות השחיטה, והפעם נייחד

קרא עוד »

שוקדים על הכשרות

שוקדים על הכשרות מאת: הרב אורן דובדבני מהמרציפן ועד הרוזטה – סוגיות הלכתיות סביב תוצריו של העץ הממהר לפרוח לפני כולם השקדייה עודנה פורחת והגיע

קרא עוד »
נגישות