הביצה והתרנגולת

בדרך אל החביתה הבאה: דיון מעניין בכמה סוגיות הנוגעות לכשרות הביצים

אברהם לינקולן אמר שאפרוח מקבלים בדגירה על הביצה ולא בניפוצה. לפני שנכין חביתה נאמר כמה מילים על הכשרות: כדי שמביצה יבקע אפרוח צריכים להתמלא שני תנאים – הביצה הופרתה ונשמרה בטמפרטורה מתאימה (טמפ’ הדוגרת הגבוהה מטמפ’ הסביבה). תא הביצה מוקף בחלבון המהווה מקור המזון עבור העובר ומעליו קליפה רכה כפולה וקליפה קשה. נתונים אלו חשובים להמשך הדיון. ביצת עוף טמא נאסרה מפסוק “ואת בת היענה” (דברים כב) והגמרא (חולין סד) לומדת מן המילה “בת” שביצת העוף הטמא אסורה ואילו בביצת עוף טהור אין איסור אבר מן החי. בהמשך מופיעים מספר סימני טהרה בביצים: “ראשה אחד כד וראשה אחד חד – טהורה. שני ראשיה כדין, או שני ראשיה חדין – טמאין”. הראשונים נחלקו האם ע”י סימני ביצה טהורה נוכל לטהר גם את העוף שאין עליו מסורת. בשו”ע (יו”ד, פו) נפסק: “עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם לפי שאין עוף טמא מצוי ביננו”. אולם הרמ”א כתב שהיתר זה קיים דווקא כאשר מדובר “בעופות המצויים” (תרנגולים, אווזים, ברווזים וכד’) ולא מעוף שאינו מוכר כעוף טהור.
דברי השו”ע נכונים גם לימינו. כמעט ואין בשוק ביצים אחרות פרט לביצי תרנגולת. לאחרונה (ואני נשאל על כך רבות) השוק מוצף בביצים שקליפתן חומה. מקורן של ביצים אלו הוא משני סוגי עופות: Rhode Island Red שמקורו בעוף הסיני, והיו ויכוחים לא מועטים אודות כשרותו לפני 150 שנה (דברי חיים מצאנז ח”ב, יו”ד מה), ו-Plymouth Rock המוכר כעוף טהור במסורת. לגבי שני הסוגים פסק הרב ישראל הלוי בעלסקי זצ”ל, מפוסקי ה-OU כי הם טהורים. פוסק חשוב אחר, הרב צבי שכטר שליט”א, קבע אף הוא לגבי הסוג הראשון שחוסר מסורת אינו מכריע נגד סימני טהרה מובהקים (ועל כך במאמר נפרד).
צבע הביצים מושפע מתנאים סביבתיים שונים. לאחרונה קיימות בשוק ביצים הנראות כביצי תרנגולת לכל דבר, אולם צבען כחול. כבר בשנת תש”ע נדרשו לכך הפוסקים הנ”ל והתירו אותן ואף בוצעו בדיקות גנטיות, כדי לבדוק האם מקורן של ביצים אלו הוא במין עוף אחר. התוצאה הייתה שמדובר במין טהור, וכך הכריע הרב אלישיב זצ”ל.
שאלה כשרותית חשובה לא פחות: הביצה נחשבת פרווה, אולם דינה של ביצה שנמצאה בתרנגולת לאחר השחיטה (חלב הנמצא בעטיני הפרה לאחר השחיטה אינו חלבי)? ההלכה היא שביצה “גמורה” שנמצאת בתוך העוף נחשבת פרווה (יו”ד פז, ה; יביע אומר ג’, ב) ובלבד שיש לה חלמון וחלבון.
השאלה הכשרותית השכיחה ביותר היא שאלת הדם בביצים. להלכה יש להבחין בין ביצה שמקורה בלול שיש בו זכר לבין לול שאין בו זכר. אם יש תרנגול בלול יתכן שמקור הדם הוא מריקום של אפרוח, ובאנו לפרטי הלכות רבים הנוגעים למיקום הדם – כגון בחלבון או בחלמון. למעשה מדובר בבעיה שאינה שכיחה כלל. בלולי המטילות אין כלל זכרים. הביצים עצמן עוברות שיקוף וביצה שנמצא דם בשיקוף נפסלת (1:2500-3000ביצים). בביצים חומות הבעיה שכיחה מעט יותר כיוון שהשיקוף יעיל פחות ולפעמים ישנם כתמים שמקורם בסיבים תזונתיים ונראים ככתמי דם, אך למעשה אינם כאלה. כבר השו”ע והרמ”א פסקו (יו”ד סו) שמותר לאכול ביצים שבושלו ללא בדיקה, אך ראוי לבדוק כל ביצה לפני בישול כאשר הדבר אפשרי. אם נמצא דם יש להוציאו והביצה מותרת (אג”מ יו”ד לו). למעשה כיוון שמסעדות וקונדיטוריות מקבלות לא פעם עודפי ביצים ממדרגות הכוללים ביצים מופרות, ראוי לבדוק את הביצים ואם נמצא דם הביצה אסורה.

הכותב הוא מומחה לכשרות תעשייתית וחומרי גלם ומשמש כראש ועד הכשרות של ‘השגחה פרטית’.
בכל שאלה ניתן לפנות rabbiod@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

חדשות התיירות

חדשות התיירות מחדשים את הטיסות לארצות הברית וממנה חברת התעופה דלתא אייר ליינס הודיעה שתחדש את הטיסות לישראל בתחילת יוני ותפעיל 4 טיסות שבועיות מניו

קרא עוד »

משלוח של 10 טון

מה גורם לארבעה קרנפים לעבור דירה, ומהו היעד הקריר שבו יקבעו את מושבם? מאת: שגית הורוביץ, ספארי רמת גן 19 שנה חלפו מאז הגיעה טנדה

קרא עוד »

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »
נגישות