לוד מה שחשבתם

סיפורה המרתק, לאורך תקופות, של העיר ששוחררה החודש לפני 70 שנה במסגרת מבצע דני

בעשורים האחרונים נזכרת לוד בעיקר בשל התדמית הקשה שיצאה לעיר כמרכז של פשיעה וסמים, אך התעמקות בהיסטוריה של המקום מגלה כי מדובר באחת הערים העתיקות בעולם, אשר מאחוריה מורשת והיסטוריה עמוקים הנשזרים בתולדותיה של ארצנו.
ללא ספק מייסדי העיר ראו לנגד עיניהם את מיקומה במרכזה של בקעת אונו השופעת, מי התהום הקרובים מאוד לפני הקרקע והניקוז הטבעי של הבקעה אשר מנע היווצרות ביצות, גורמים אשר חברו ליצירת מקום אידיאלי להתיישבות אנושית.
אל סיורנו אנו מגיעים דרך הכניסה המזרחית לעיר המגלה דרך רחבה ומטופחת, ומובילה אל בית יד לבנים. את הסיור פותח מדריכנו ד”ר יוסי לונדין ממדרשת בשבילוד, תוך חזרה אל נקודות ציון עיקריות בהיסטוריה של המקום.
לוד, שיושבה עוד בימי הפרה-היסטוריה בידי שבטים שונים, שימשה עיר מרכזית בארץ ישראל, ולאחר חורבן בית שני נודעה כעיר יהודית חשובה המוזכרת רבות במקורותינו, ואף חג פורים נחגג בה למשך יומיים שכן ייתכן שהייתה מוקפת חומה אף בימי יהושע בן נון. בעיר זו שלטו לחילופין נוצרים ומוסלמים לאורך הדורות. העיר שימשה צומת לדרכים הראשיות של הארץ.
ומכאן לימי קום המדינה וההפוגה הראשונה בקרבות מלחמת השחרור. יוסי מתמקד בסקירת הכוחות אשר שכנו בלוד, עיר ערבית גדולה במונחי הימים ההם בת כ-20 אלף תושבים: 1,500 נושאי נשק שהשתייכו למיליציות מקומיות ומפקדתם שכנה בבניין הסמוך אלינו (היום בית ספר), 200 שכירי חרב בוסנים שהובאו על ידי כוחות צבא ‘ההצלה’ הערבי לאחר “שחרורם” מהצבא הנאצי, והתמקמו בבניין המשטרה הבריטית הסמוכה (היום בסיס מג”ב) ושתי פלוגות ליגיון ירדני ששימשו כעמוד השדרה של הכוח הלוחם באזור.
האיום הנשקף מאזור לוד לא נעלם מעיני הפיקוד הצבאי בתל אביב, ובימי ההפוגה הראשונה, למרות החזיתות הבוערות בכל חלקי הארץ תכנן צה”ל מבצע ענק שכלל 9,000 לוחמים מסך 55 אלף שעמדו לרשותו על מנת לכבוש ולהסיר את האיום הערבי הנשקף מלוד, רמלה, לטרון ורמאללה – מבצע שכונה לרל”ר, על שם ראשי התיבות של ארבע הערים. אך תוך זמן קצר צומצמו יעדיו לשחרור הערים רמלה ולוד בלבד, ושמו שונה למבצע דני ע”ש דני מס, מפקד הל”ה.
המבצע אשר יצא לדרך במוצאי שבת 10 ביולי 1948 זכה להצלחה כאשר כוחות חטיבת יפתח יוצאים מרחובות וסירקין, מאגפים את לוד ונאחזים בקלות בשטחים שממזרח לה (היום כפר דניאל וגמזו). מעודדים מהצלחתם יצאו חיילי יפתח להסתערות על הכניסה המזרחית לעיר, אך נתקלו בביצורים וכוחות רבים אשר העסיקו אותם בקרבות אש קשים.
קריאות אנשי יפתח בקשר לסיוע נענו באופן מפתיע על ידי גדוד הקומנדו 89 של משה דיין אשר שחרר לא מכבר את את דיר טאריף (אזור שוהם), ויצאו לסיוע בפריצה ללוד. פריצת השריון שארכה סך הכל 47 דקות היממה והכריעה את מגני העיר ואכן חטיבת יפתח מגלה כי לאחר קרב טיהור קצר נפלה לוד לידיה.
ברגע דרמטי זה מחזיר יוסי את הסימנייה אל ספר ההיסטוריה ומוביל אותנו אל שכונת רמת אשכול, לסיור באתריה הבולטים של לוד. המוני העמיתים החוצים את רחוב החשמונאים הראשי במשך דקות ארוכות יוצרים פקק תנועה המתקבל בסובלנות מפתיעה על ידי הנהגים המקומיים.

בית הקשתות
יוסי מוביל אותנו בין בתי השיכון המודרניים בואכה מבנה רבוע שימיו ניכרים בו. תוך שהעמיתים מתמקמים על אבני בית הבד (הנוחות באופן מפתיע) מגלה יוסי כי אתר זה, הנודע בשמו “בית הקשתות”, שימש בתקופה הממלוכית או העותמאנית בית בד ענק המעיד כי לוד נודעה בתעשיית שמן הזית שלה, שאף מוצאת את ביטויה בעץ הזית המופיע בסמל העיר. יוסי ממשיך ומספר בחן ובהומור את סיפורם של חלוצי התעשייה ובראשם זאב ויסוצקי (כן, מהתה!) אשר יזם ב-1880 הקמת גרעינים תעשייתיים בארץ ישראל, בעזה, בשכם, בצידון ובלוד -אך כיוון שההיי-טק אז עוד לא היה אפילו חזון, התרכזו בהקמת בתי בד תעשייתיים. למרות שהיוזמה כשלה, בעקבותיה הוקם מפעל שמן בתל חדיד אשר התגלגל לכפר הנוער בית שמן, ומפעל שמן חיפה, שאין איש זוכר היום כי שורשיהם נטועים עמוק כאן בלוד.

כנסיית סנט ג’ורג’
דרכנו מובילה על פני מתנ”ס שיקגו ופארק השלום הסמוך לו, אשר בדומה למצב השלום גם הוא נראה יותר כמו שדה קרב מאשר פארק, אל מרגלות כנסיית סנט ג’ורג’ הסמוכה.
מורנו מגלה כי האיש שעל שמו קרויה הכנסייה, היה לודאי בן המאה הרביעית אשר הוצא להורג על רקע אמונתו הנוצרית ושרידי ראשו שהותז עדיין נמצאים במרתף הכנסייה. עם השנים צבר ג’ורג’ אגדות שנקשרו לשמו בשל הרג דרקון אי אז, וכן בשל יכולתו לרפא פגועי נפש, ואכן תושבי המקום נהגו לכלוא חולי נפש ללילה במרתף הכנסייה בחברת ראשו הכרות של הקדוש, ועם הבוקר באופן פלאי שבו למוטב.
כנסייה זו היא מהחשובות לעולם הנוצרי. המבנה נוסד במאה הרביעית, נחרב על ידי הסאסאנים ונבנה ונחרב חליפות בידי הנוצרים והערבים בהתאם לשליטתם בעיר עד לקניית שטח הכנסייה בידי האורתודוכסיה היוונית מידי האימפריה העותמאנית פושטת הרגל ובניית המבנה הקיים.

חאן אל חילו
הליכה קלה מובילה אותנו למבנה רבוע בן שלושה אגפים אשר בהם בנויים חדרים בעלי קשתות יפהפיות, ואשר בתקופה הממלוכית שימש נקודת מנוחה הסמוכה לדרך הדואר.
אנו שבים באחת אל ימי התנאים בהן שימשה לוד מרכז יהודי: כאן אמו של רבי טרפון קרעה את סנדלה ובנה עשה עמה חסד והיא הלכה על כפות ידיו, כאן נקבעו אלו עברות ייהרג ובל יעבור, כאן דנו רבי אליעזר בן הורקנוס ועמיתיו בסוגיית תנורו של עכנאי, כאן ראה רבי עקיבא מים ששחקו אבנים והבין כי גם לבו יוכל ללמוד, כאן פפוס ויוליאנוס לקחו עליהם את דין רצח בת המלך על מנת למנוע כיליון מהקהילה היהודית ועוד נקודות רבות מימי התנאים המעלים רצון להמשיך בחפירות העיר ולמצוא את בית מדרשה.
יוסי שב ליושבים מטה סביב חדרי החאן ומתאר את ההיסטוריה של המקום, ולשאלת העמיתים מגלה כי שם המקום נגזר ממנהגם של בעליו למכור תורמוס מתוק כדי להשלים את הכנסתם – ובערבית “תורמוס חילו”, שם שדבק גם בחאן בעקבות בעליו.
ללא השתהות שב יוסי אל קו המורשת העברית, שולף את הסימניה מספר ההיסטוריה וחוזר אל 200 אנשי חטיבת יפתח אשר עם ערב היום נכנסים אל לוד המשוחררת, המונה 20 אלף תושבים ועמם עוד 20 אלף פליטים מיפו. אנשי יפתח מאתרים את ראש העיר החותם על כתב כניעה ויוצא אל מבנה המשטרה כדי לשכנע את הליגיונרים והבוסנים המתבצרים בו להיכנע גם כן. טענותיו של ראש העיר לא ממש משכנעות את חיילי הליגיון, וכטענת נגד הם יורים בו למוות וממשיכים לנהל קרב יריות עם משחררי העיר, למרות ששאר העיר כבר נכנעה מזמן.
מכאן לשוק לוד, העובר שיפוצים בימים אלו אל מול בית הכנסת ישועת השם, אז בית קפה: בבוקר ה-12.7.48, לאחר שהעיר המשוחררת חזרה לשגרתה וחיילינו יושבים בבית הקפה ולוגמים גזוז, פורצות 3 שיריוניות ירדניות שכנראה חשו לעזרת הנצורים במבנה המשטרה (כמו יפתח, גם הם איגפו את העיר בחסות ערפל הקרב ופרצו ממערבה), פוגעות בחיילים שנחו בבית הקפה וממשיכות אל תוך העיר תוך ניהול קרב עד לנסיגתן דרך תחנת הרכבת. אנשי העיר הערבים, שלמראה השריון שכחו את הסכם הכניעה שאך נחתם, שולפים נשקים שהוסתרו ומתחילה מהומה בה צרים 40 אלף תושבי העיר על 200 חיילי יפתח, מהומה בה נהרגים מאות מערביי העיר עד להשתלטות מחודשת של חיילנו על המקום.

בית כנסת אביר יעקב
בית הכנסת המפואר אביר יעקב, מעיד כי הקהילה במקום עדיין פעילה וחזקה. את קהילת המקום הנהיג לא פחות מאשר הבבא סאלי לפני שהעביר את חצרו לנתיבות. מדריכנו מתאר את המאורעות אשר התחוללו במסגד דהאמש הסמוך למבנה בית הכנסת בבוקרו של יום ההתקוממות, אשר בו נאסרו כמה עשרות שבויים וגם פרצה מהומה ומרד בעקבות כניסת השריון הירדני, נשקים מוסתרים הוצאו והופנו אל קומץ החיילים אשר הגנו על המקום. תוך כדי הקרב קטל רימון אשר הושלך אל המסגד עשרות מבין המורדים, אירוע אשר בעקבותיו חדלה ההתקוממות במסגד והוא נסגר למשך עשרות שנים.
יוסי מסיים ביום 14.7.48, יום בו נותרו בלוד 200 ערבים בלבד, כתוצאה מבריחת התושבים לאחר בוקר המרד מחשש כי יבולע להם – בריחה אשר עודדה על ידי מטה מבצע דני, לאחר שהוברר כי לא ניתן לסמוך על שום הסכם כניעה עם המקומיים.

גן רחבעם זאבי
את סיורנו אנו מסיימים בגן הציבורי המטופח ורחב הידיים על שם רחבעם זאבי. יוסי משרטט קווים לדמותה של לוד, עיר אשר לאחר שחרורה במבצע דני התאכלסה בפליטים יהודים אשר מצאו במקום מרכזי תעסוקה בדמות שדה התעופה ותחנת הרכבת המרכזית. עד שנות ה-70 היתה לוד עיר פיתוח משגשגת, אז החלו ממשלות ישראל להעביר לכאן ערבים אשר פונו מסיבות שונות מיישוביהם, תהליך אשר הגיע לשיא שלילי עם העברת מאות משתפי פעולה משטחי הרשות הפלסטינית לאחר חתימת הסכמי אוסלו. ניהול גרוע של העיר שהביאו לקריסת המערכות העירוניות בראשית שנות אלפיים ומינוי ועדה קרואה.
בשנים האחרונות ממשלות ישראל התעוררו, העבירו תקציבים ובנו מרכזים ממשלתיים בעיר ליצירת מקורות תעסוקה, גרעינים תורניים וכפרי סטודנטים בשכר דירה מסובסד משכו שוב אוכלוסייה איכותית למקום ואל אלו חברו תושבים ותיקים אשר נאבקו למען שיקום העיר והשבת ימי תהילתה.
נראה כי גורמים אלו, כמו גם מיקומה של לוד על צומתי דרכים חשובות, הביאו את העיר להתעורר ולעלות שוב על דרך המלך.

למען מי שהחמיץ את הסיור המרתק, השנון והמקסים בלוד, אנשי מדרשת בשבילוד כתבו אפליקציה נוחה ונגישה המאפשרת לסייר בעיר באופן עצמאי. להורדת האפליקציה היכנסו ללינק: goo.gl/tsAkPQ

תודות: לד”ר יוסי לונדין על חשיפת סודותיה של לוד ומסע בלתי נשכח אל שלושת הימים בהן שוחררה העיר בתש”ח, ולמדרשת בשבילוד על ההפקה המוקפדת והמושקעת.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS : 052-7906090

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

מהמדבר עד המבצר

מהמדבר עד המבצר מאת: עמיתים לטיולים, כתב: ירון בוצר בהובלת מאור דרור וד”ר חזי הורן טיול עומק למרחב מצודת הורקניה, מאמות המים ועד המדרגות לשומקום

קרא עוד »
נגישות