תיתן אמת ליעקב

על הסכנה שבהיעדר עמוד שדרה אידאולוגי – או: מה באמת הדאיג את רבקה ההרה?

“וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת ה'”.
רבקה בהיריון. היא אינה מודעת לכך שיש לה תאומים בבטנה והם מציקים לה ומתרוצצים בקרבה. היא חוששת. ממה חששה רבקה כל כך?
“רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת” (מדרש בראשית רבה סג, ו).
כשעברה רבקה ליד בית המדרש הרגישה שתינוקה מתלהב וכשעברה ליד בית עבודה זרה הוא שוב התרגש. החשש הגדול של רבקה היה שיש לה בבטנה ילד אחד שאין לו עמוד שדרה חינוכי. התינוק יוולד כאחד שאינו בעל אמת אידאית אחת, אלא הוא יגדל ויהיה פוסט מודרניסט או פולתאיסט בעל ריבוי זהויות ומהויות.
החשש של רבקה מתפוגג כשאלוקים אומר לה:
“וַיֹּאמֶר ה’ לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר”.
שני עמים שונים ייצאו מבטנך, כל אחד עם מהות שונה. דבר זה קירר את דעתה של רבקה והיא הסירה דאגה מלבה. ואנחנו תוהים – מדוע נרגעה רבקה? הרי אמרו לה במפורש שמבין שני ילדיה אחד יצא עובד עבודה זרה ויהיה רשע?
אנחנו מבינים שכל עוד יש לאדם אמת פנימית ואידיאה עליה הוא מוכן להגן בחירוף נפש, זה עדיף על פני אדם שאין לו חוט שדרה מחשבתי ואידיאי, אפילו במחיר שאחד יהפוך להיות עובד עבודה זרה.
ביטוי דומה לרעיון זה אנו מוצאים במעמד אליהו בהר הכרמל. אליהו מכנס את עם ישראל למרגלות הר הכרמל ונוזף בהם על זה שהם עובדים עבודה זרה.
“וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים–אִם ה’ הָאֱלֹקִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר”.
אליהו לא באמת נותן אופציה לעם ישראל ללכת אחרי עבודה זרה: “ואם הבעל לכו אחריו…”, אלא הוא מדגים את הסכנה הגדולה שבהיעדר אמת פנימית. אדם שהוא נטול אמת פנימית כשיטה, לא יהיה ניתן לשכנעו לאמץ אף פעם אידיאולוגיה ואמת כל שהיא.
אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר לתופעה זו של חוסר אמת פנימית ואידיאולגיה מצאנו גם בירידתו של משה רבנו מהר סיני.
“וַיְדַבֵּר ה’, אֶל-מֹשֶׁה: לֶךְ-רֵד–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. סָרוּ מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם–עָשׂוּ לָהֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה […]”
משה יורד אל העם ופוגש את יהושע, וכך הוא אומר לו:
“וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְאֵין קוֹל, עֲנוֹת חֲלוּשָׁה; קוֹל עַנּוֹת, אָנֹכִי שֹׁמֵעַ“.

יהושע אומר למשה רבנו שהוא שומע קול שנשמע כקול מלחמה – דבר מסוים שאנשים נלחמים עבורו, אך משה מעמידו על טעותו: אין פה קול של אמת פנימית הנובע מנהנתנות כאידיאולוגיה או מהתרסה כלפי אלוקים כאידיאולגיה, אלא “קול ענות” שהוא קול שאינו מחובר לאמת כל שהיא, קול המשאיר את האדם ללא כל דרישה מוסרית או אידיאולוגית – עם הפרוע בדעותיו, ולא מחויב למהות כל שהיא: – “וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא”.

שלוש הדוגמאות הללו מבהירות לנו שהשאיפה לאמת פנימית צריכה להיות נר לרגליו של האדם:
ללא אמת פנימית העולם לא יכול להתקיים. האנושות לא תוכל ליצור קידמה, מדענים לא יוכלו להגן על התזות שלהם בפני חוקרים אחרים, משוררים ומוזיקאים לא יכולים לכתוב סימפוניות מדויקות והמוזיקה תהיה כאוטית, רופאים אינם יכולים לדבוק במטרתם לרפא על פי שיטות שהם פיתחו. האמת הפנימית של האדם והאפשרות להגן עליה, ועליה בלבד, היא זו שיצרה קידמה בעולם.
בעולם שאין צורך באמת פנימית והכל תלוי במזלות ובכוכבים, האלים שולטים ולא מעשי בני האדם, האחריות אינה מוטלת עלינו ואין משמעות לעשייה האנושית מכיון שהכל הוא יחסי. הוותרנות שולטת בכל והעולם מפסיק מלכת.
יעקב אבינו בפרשיות הבאות יוצא למסע תהפוכות בעולם האמת: הוא מרמה ומרמים אותו, מהתל ומהתלים בו, גונב וגונבים ממנו, נאבק ונאבקים בו. מסע כזה אפשרי רק כשלנגד עינך עומד עולם שהשאיפה בו היא אמת, ללא נרטיבים מקבילים, ללא אמתויות חופפות, וללא רב תרבותיות. יש אמת אחת ואיתה צריכים להתמודד לטוב ולמוטב… תיתן אמת ליעקב.

אולי יעניין אתכם:

חייל ומשורר

חייל ומשורר

חייל ומשורר טיול קצר בשישי / שבתאי שירן, מורשת הגליל חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. בגיל 18, בשנת 1925, עלה אברהם שטרן

קרא עוד »

שפיים ונהנים

שפיים ונהנים מאת: איציק רחמים מנצלים את ההפוגה שבין הגשמים לרכיבה אל דיונות שפיים-געש נראה שכל מערכות הגשם לאחרונה מתקבצות לסופי השבוע. טוב לחקלאים, למשק

קרא עוד »

מתגלגלים אחרת

מתגלגלים אחרת מאת: קרן חמיאל ב”עידן אופן” שבקיבוץ רבדים משכילים לייצר מגוון חוויות לקהל רחב במיוחד     נפתח בגילוי נאות: מרוב הפעמים שכבר הייתי

קרא עוד »
נגישות