האח הגדול משגיח

השימוש במצלמות אבטחה כחלק מהליך הפיקוח של מערך הכשרות מעורר מחלוקת – אך יתרונות רבים בצדו

בלידתו של המדור הדגשנו: השגחה כוללת לעולם שני דברים: א) חומרי גלם ב) תהליך. הפעם נתמקד בהשגחה על התהליך. היכן נוכל לגייס טכנולוגיה לטובת ההשגחה על הכשרות? האם ניתן להסתייע במצלמות כדי לפקח על קו היצור (למשל ברפתות, כדי לוודא ‘חליבת ישראל’)? האם ניתן להסתייע בחיישנים על מנת לפקח על הדלקת האש ע”י יהודי (ולא גוי מטבח של מסעדה)? האם ניתן להסתייע בחסמים אלקטרוניים שיחסמו את האפשרות להפעיל ציוד בשעות מסוימות במפעל או במטבח?
כאשר מועלה נושא הזה מיד קמים מתנגדים וטוענים כי במיוחד ברפתות אין די בהשגחה ע”י מצלמות כדי להחשיב את החלב כחלב ישראל, מפני שאין זה נחשב “ראייה” הלכתית שתמלא את הצורך של “ישראל רואהו” וכי היות שצופים בסרטים לאחר החליבה אין בכך כדי להתיר את החלב שכבר הפך לחלב נכרי. נראה כי טענה זו יש בה מן השיבוש. לא המצלמה עצמה מהווה את ההשגחה, אלא האדם הצופה בה! זאת ועוד, כל מי שמסתייע במצלמות בעולם הכשרות יודע כי פעמים שהמצלמות מהוות השגחה טובה יותר מההשגחה האנושית, שכן היא מאפשרת לנו קבלת מידע גם בשעות בהן משגיחים לא יכולים להגיע למפעל או לרפת – 24 שעות. המצלמות מסייעות למשל לראות חלקים ברפת שהמשגיח אינו מגיע אליהם כלל אם מפני הלכלוך ואם מסיבות אחרות. זאת ועוד, המשגיח האנושי, בשר ודם, פעמים שמתעייף, פעמים שלא שם לב ופעמים שח”ו מתרשל. אולם אם אכן מדובר במערכת מצלמות טובה ואמינה המסוגלת לספק בתדירות הנצרכת תמונות באיכות גבוהה – הרי למעשה איכות ההשגחה טובה פי כמה מאשר השגחה אנושית!
אולם מה לגבי הטענה כי כדי שהחלב ייחשב כ’חלב ישראל’ יש צורך דווקא בראייה אנושית? למעשה טענה זו נסתרת מן הגמרא (ע”ז לט) הקובעת כי אפילו אם יש בהמה טמאה בעדר והיהודי יושב ואינו רואה את החליבה עצמה, אך עקרונית הוא מסוגל לעשות זאת אם יעמוד – עדיין נחשב החלב כחלב ישראל. דברי הגמרא כאן הם למעשה המקור לכך שאין אנו מצריכים השגחה צרופה בחליבה אלא מסתפקים ב”יוצא ונכנס” (יו”ד קז , א ובש”ך והט”ז) – אין ספק שזהו מצב גרוע יותר מעדשת מצלמה המצלמת את החליבה ברציפות. זאת ועוד, גם הטענה שצפייה מאוחרת איננה יכולה להתיר את החלב שנחלב כבר נסתרת מהגמ’ (ע”ז לה) שעקרונית אם הייתה בדיקה טובה בעזרתה היינו יכולים להוכיח שהחלב הוא חלב בהמה טהורה, היה די בכך (ובימינו ברור שישנן בדיקות מעבדה ו… המצלמות הזולות בהרבה). מסברא קשה מאוד לומר שחלב מצולם כזה יהיה אסור ועוד במקום בו אין כלל בהמות טמאות (מנחת יצחק א, קלח), ואכן בשנת תשע”א התפרסם מכתב מאת הגר”ש וואזנר זצ”ל שהתיר השגחה ע”י מצלמות ובלבד שהמשגיח האנושי יבקר במקום מדי פעם (יש להסתפק ב-20 פעמים בשנה). הרב מרדכי גרוס שליט”א (ראש ועדת מהדרין של תנובה) סובר שאכן יש חיוב לראות את הצילומים לאחר החליבה. לדעתו, הצפייה ולא עצם הצילום יוצרת את ההשגחה בפועל.
אחת הטענות העולות נגד ההשגחה הממוחשבת או המצולמת היא…’חדש אסור מן התורה’. אולם, במקרה זה ‘החכם עיניו בראשו’ (תרתי משמע!) – האם באמת צעד כל כך משמעותי שמעלה את ההשגחה לרמה כה גבוהה יהיה פסול? ובמיוחד שהוא מוזיל במיוחד את עלויות ההשגחה! לא נותר אלא לקוות כי בעתיד תמצא האפשרות לשלב יותר ויותר אמצעים טכנולוגיים על מנת להשיג כשרות טובה יותר ומפוקחת יותר.

הכותב הנו מומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית ומשמש ראש ועד הכשרות – השגחה פרטית.
בכל שאלה ניתן לפנות rabbiod@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות