תורה של טורינו

סיפורה המיוחד של הקהילה היהודית הרביעית בגודלה באיטליה

הקהילה היהודית בטורינו היא הרביעית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא, מילאנו ופירנצה.
רשומים בה כאלף איש, רובם אנשי מסחר, האחרים בעלי מקצועות חופשיים ואנשי אקדמיה. רוב היהודים מתגוררים בחלק ההררי של העיר, מעברו השני של נהר פו החוצה את העיר, שהוא האזור היוקרתי שלה.
הקהילה מאורגנת בצורה מסודרת ויפה, משרדיה שוכנים בקומפלקס בניינים במרכז העיר השייכים לקהילה והמכילים את בית הכנסת, משרדי הקהילה, מקווה טהרה, בית ספר ובית אבות.
סיפורה של הקהילה היהודית בטורינו הוא מיוחד במינו. בעבר היא הייתה עיר ואם ביהדות איטליה. שורשיהם נטועים באזור מאות בשנים. בסוף המאה הקודמת מנתה קהילת טורינו 6,000 איש וביקשה לבנות בית כנסת מפואר. הקהילה לא עמדה בתוכנית היומרנית של בניית בית כנסת גדול ונאלצה למכור את המבנה בשלבי בנייתו האחרונים, ולבנות קטן ממנו במקום אחר. המבנה הלא גמור הפך להיות רכוש העירייה, הוא נקרא "מולה אנטונליאה" והפך להיות סמלה של העיר טורינו, גובהו כ-170 מטר והצריח והכיפה שבקצהו בולטים. מהמרפסת נשקף נוף מרהיב של העיר ושל הנהר החוצה אותו.
בית הכנסת הנוכחי, שנבנה בסמוך לרחובה הראשי של העיר, גדול אף הוא ויכול להכיל כ-500 מתפללים. אולם הקהילה משתמשת בו רק בימים הנוראים, כאשר מגיעים יהודים רבים להתפלל. לאורך כל ימות השנה מסתפקת הקהילה באולם קטן יותר המכיל רק כמאה מקומות.
בית הספר היהודי היומי הוא סיפור מעניין. בית הספר הוקם לפני כ-140 שנה והוא אחר מארבעה בתי ספר יהודיים יומיים באיטליה. בעת הקמתו למדו בו כ-180 ילדים. מספרם פחת בהדרגה, ובסיומה של מלחמת העולם השנייה עמד על 120 תלמידים. באותה תקופה פנה כומר פרוטסטנטי למנהל בית הספר וביקש לרשום את שתי בנותיו כתלמידות וזה יצר תקדים. בעקבותיו פנו אחרים וביקשו גם הם לרשום את ילדיהם לבית הספר היהודי. אט-אט, מספרם של הילדים הלא יהודים גדל ובסוף שנות השישים הוא עמד על רבע מכלל אוכלוסיית התלמידים. כיום לומדים בבית הספר כמאה ועשרים תלמידים, מתוכם פחות מרבע ילדים יהודיים.
היהודים הראשונים הגיעו לטורינו בשנת 1424 והתקבלו יפה. הם הקימו בנק ופתחו בית כנסת, אטליז כשר והקימו בית קברות יהודי. מאוחר יותר הקהילה עברה תקופה קשה ובשנת 1679 הם רוכזו בגטו, ורק בשנת 1848 המלך קרל אלברטו העניק שוויון ליהודים והם הורשו להתגורר בכל חלקי העיר. בתחילת המאה ה-20 מספרם עמד על 6,000. מלחמת העולם השנייה לא פסחה על יהודי טורינו, רבים גורשו מהעיר. 400 יהודים נרצחו בזמן השואה, ובסיומה נותרו בעיר 2,800 יהודים.
בתחנת הרכבת המרכזית של העיר ניצבת מצבת זיכרון ליהודים שגורשו מטורינו ונספו במחנה ההשמדה אושוויץ, בירקנאו.
בקהילה יש מוסדות תרבות ועזרה לזולת. בית האבות הוא מבנה מודרני משוכלל עם רמה רפואית טיפולית גובהה, המשרת את חברי הקהילה שהגיעו לגיל זקנה, והוא שוכן בקומפלקס בנייני הקהילה. מזון כשר ניתן למצוא בעיר. הקהילה מפעילה תוכנית לשיקום בתי הכנסת היהודים באזור טורינו והיא מעודדת ביקורי תיירים במקום ועורכת סיור מאורגן בהם.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה "התאנה חנטה פגיה"

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות