לפצח את הבוטן

חמאת בוטנים ובמבה נהנות מפופולריות יוצאת דופן, כל אחת במקומה. סיבה טובה לוודא אחת ולתמיד את סוגיית הכשרות

פתגם ניו יורקי אומר: “אם מישהו אומר לכם שאתם שמים יותר מדי חמאת בוטנים על הלחם, תפסיקו לדבר אתו”. יחד עם זאת, אם אתם אלרגיים לבוטנים – דלגו למאמר הבא. המדור יעסוק הפעם באחד המאכלים האמריקאים האהובים – חמאת הבוטנים (אם אתם מעוניינים, אז 24 בינואר הוא national peanut butter day בארה”ב). הבוטנים אמנם מוזכרים בספר בראשית, אך אלו אינם הבוטנים המוכרים לנו היום. את הבוטנים שאנו מכירים החלו לגדל כבר לפני 7,500 שנה בדרום אמריקה, ומשם על ידי סחר העבדים הגיע הפרי למערב.
רבים אינם יודעים, אך הבוטן גדל בתוך האדמה בתוך התרמיל העצי. קטיף הבוטנים מתבצע בשני שלבים: חליצה של הפרי מהקרקע ע”י תלישת הצמח, ולאחר שבוע יבוש בשדה, דיש של הבוטן והפרדתו. לאחר החליצה והקילוף עוברים הבוטנים קלייה, כאשר זו צריכה להיות מדויקת מבחינת הטמפרטורה והזמן ע”מ שהפרי לא יאבד את השמן האצור בו, שהוא עיקר יתרונו וחיוני ליצור החמאה. מכאן ואילך תהליך היצור פשוט למדי: הפרי עובר הרתחה מהירה על מנת לרכך אותו, לנטרל בקטריות שבו ולהאריך את חיי המדף שלו. לאחר קירור עובר הפרי טחינה חוזרת ונשנית. ריסוק הפרי עם השמן שבתוכו מביא לידי היווצרות הממרח הידוע. בשלב זה יש בידינו חמאת בוטנים טהורה.
עקרונית היה ניתן לשווק את המוצר כך, אלא שעל מנת למנוע התפרקות המוצר מוסיפים לו בדרך כלל מייצבים שונים על הרצף שבין E470-786 ואלו ימנעו הפרדות הנוזלים מן המוצקים. בעבר למדנו במדור כי למייצבים אלו נדרשת כשרות, כיוון שהם עשויים להיות מופקים מן החי. כיום מתרחב השימוש בלציטין סויה כמייצב, שכמובן נחשב כשר. לכן היתר חמאת בוטנים אינו אוטומטי והוא תלוי בכשרות התוספים (ישנם מוצרי חמאת בוטנים שיש בהם תוספת טעמים שונים וחלבה מחמאת בוטנים, שכמובן דורשים בדיקה).
לאמריקאים יש חמאת בוטנים ולנו הישראלים יש… במבה! הבמבה הומצאה אצלנו בשנות ה-60 ומאז 2007 היא החטיף הנמכר ביותר בישראל, וכל ניסיונות החיקוי מחו”ל נכשלו. הידעתם כי בישראל מיוצרות כ-27 אלף שקיות במבה בשעה?!
בתהליך יצור הבמבה נדחס באקסטרודר תירס גרוס בטמפ’ של 140C לצורת גליל ומצופה בחמאת בוטנים בטכניקה של התזה בסחרור, ולאחר מכן מצופה המוצר בשמן דקלים. הבמבה המתוקה עוברת תהליך נוסף של טבילה בסירופ. הסוגיה הכשרותית העיקרית, מעבר למה שפורט לעיל, היא הכשרת קו היצור של במבה לפסח (על השאלה אם בוטנים נחשבים כקטניות נדון בעתיד), כיוון שלא פעם מיוצרים על קו היצור מוצרי חמץ גמור.
השאלה האחרונה שנותר לברר ביחס לבמבה היא שאלת הברכה. הגמרא (ברכות לח) קובעת שגם על תמרים מרוסקים מברכים ‘פרי העץ’ ולכאורה זהו המצב בבמבה. רש”י והרמב”ם נחלקו מהי מידת הריסוק שאחריה כבר אי אפשר לברך ‘העץ’ או ‘אדמה’. הרמ”א (או”ח רב, ז) כתב שעל ריבה יש לכתחילה לברך ‘שהכל’, כיון שהיא מרוסקת לגמרי, ורק אם בדיעבד בירך ‘העץ’ יצא. המשנה ברורה (שם, ס”ק מב) הכריע שכאשר לא ניכרת כלל צורת הפרי, הרי שלכל הדעות יש לברך ‘שהכל’ . בעקבות מחלוקת זו מצאנו מחלוקת גם לגבי הבמבה. הגר”ע יוסף זצ”ל (יביע אומר ז, כט) פסק שעל במבה יש לברך ‘אדמה’, אולם הגר”מ אליהו זצ”ל (וזאת הברכה יב) פסק כמשנה ברורה לברך ‘שהכל’ – ודומני שזהו המנהג הרווח בציבור.
נציין ונאמר שמחלוקת זו נכונה גם ביחס לאכילת כדורי פלאפל. ובינתיים נזכור שאין כמו במבה, והכשרות מעל לכל…

הכותב מומחה לכשרות תעשייתית ומשמש ראש ועד הכשרות של ‘השגחה פרטית’. בכל שאלה ניתן לפנות: rabbiod@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

חייל ומשורר

חייל ומשורר

חייל ומשורר טיול קצר בשישי / שבתאי שירן, מורשת הגליל חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים, וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. בגיל 18, בשנת 1925, עלה אברהם שטרן

קרא עוד »

שפיים ונהנים

שפיים ונהנים מאת: איציק רחמים מנצלים את ההפוגה שבין הגשמים לרכיבה אל דיונות שפיים-געש נראה שכל מערכות הגשם לאחרונה מתקבצות לסופי השבוע. טוב לחקלאים, למשק

קרא עוד »

מתגלגלים אחרת

מתגלגלים אחרת מאת: קרן חמיאל ב”עידן אופן” שבקיבוץ רבדים משכילים לייצר מגוון חוויות לקהל רחב במיוחד     נפתח בגילוי נאות: מרוב הפעמים שכבר הייתי

קרא עוד »
נגישות