מעל פסגת הר הצופים

חורבן ותקומה בשביל ירושלים: מבית הקברות הפעיל העתיק בעולם, עבור בנחל קדרון ועד לכותל התפילות

“פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר צוֹפִים, קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק, אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְשַׂחֵק?
אמר להם: תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה. עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָה (“לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר”), הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה (“עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִם”), עַכְשָׁיו שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּמֶת”.
לפי המסורת, חי רבי עקיבא 120 שנה, ובשנים אלה הספיק לפגוש את הכל: את בית המקדש בתפארתו אך גם את החורבן והשממה, הוביל את מרד בר כוכבא ואת המדינה העצמאית שהקים, וחווה גם את כישלון המרד והגלות, ועל אף הכל – האמין בגאולה.
השבוע נצא לטיול של חורבן ותקומה מהר הצופים ועד לכותל המערבי בשביל ירושלים. בדרך נפגוש ארכיאולוגיה, שרידים אדירים, נוף מופלא, ואפילו קצת טבע. יצאנו לדרך!

הר הצפייה והציפייה
רכס הר הצופים והר הזיתים שוכן מצפון מזרח להר הבית ולעיר דוד – ירושלים העתיקה. מפני שסוג הסלע ממנו הוא עשוי הוא בעיקרו סלע קירטון רך, שהוא סלע נוח לחציבה אך לא לבניין בתים, היה הרכס הזה ברוב התקופות גבולה המזרחי של ירושלים.
הסלע רך זה נוצל במהרה לשימוש מתאים, וכך הפך הר הזיתים לבית הקברות של העיר ירושלים, ולמעשה כיום – לבית הקברות הפעיל העתיק ביותר בעולם.
ברכס זה גם עברה הדרך שהובילה מירושלים מזרחה לכיוון מדבר יהודה וים המלח, כפי שמתואר למשל בסיפור מרד אבשלום התנ”כי: “ודוד עלה במעלה הזיתים עולה ובוכה…”.
לאור מיקומו הבולט של ההר, לא נפקד מקומו בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, שכולן קושרות בו מסורות וסיפורים שעיקרן הצפייה מההר הגבוה אל העיר הקדושה, והציפייה לגאולה, לאחרית הימים ולתחיית המתים.
בתנ”ך מסופר על פולחן הבמות בראש ההר, ומאוחר יותר – על שריפת אפר הפרה האדומה במקום. גם לאחר חורבן המקדש המשיך הר הזיתים למלא תפקיד חשוב בחיים הדתיים, הציבוריים והלאומיים של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות, ובשעה שנאסר על היהודים להיכנס לעיר נחשב ההר מעין תחליף להר המוריה.
המדרש מתאר את גלות השכינה מהר הבית להר הזיתים ושובה אליו באחרית הימים ובמדרשים מאוחרים יותר, הוא מתואר כמקום תחיית המתים.
בין העיר לבין הרכס מפריד נחל קדרון – בין החיים למתים, בין ההר למדבר ובין הקודש לציפייה.

סובו ציון והקיפוה
מסלולנו יתחיל בהר הצופים, ממנו ירד לנחל קדרון, וילך לאורך הנחל עד יד אבשלום – ממנה נטפס לכותל המערבי.
מסלול זה הוא חלק מ”שביל ירושלים”: שביל המקיף את העיר ירושלים ועובר באתרים מרכזיים בה. שביל זה הוא השלמה לשביל ישראל (שאינו נכנס לתוך העיר) ומתחבר אליו – למעוניינים להוסיף את עיר הבירה למסע שלהם.
השביל מסומן ברובו בסימון שבילים כחול, ובשלטים העירוניים בסימון מיוחד בצבעים כחול-זהב-כחול.

תצפית הר הצופים
ברחוב בנימין מזר בהר הצופים ישנן שתי תצפיות נהדרות לכיוון העיר העתיקה של ירושלים – אנחנו נתחיל מזו שקרובה למפגש עם רחוב מרטין בובר, ממנה מתחיל המסלול ויורד במדרגות אל תוך גן לאומי עמק צורים.
בגן הלאומי פועל פרויקט ארכיאולוגי ייחודי בו תוכלו לעזור בסינון עפר מהר הבית ומחפירות ארכיאולוגיות נוספות בעיר ובמציאת העתיקות המסתתרות בו. ההגעה מומלצת בהחלט ומבטיחה חוויה ארכיאולוגית מגניבה ומצננת בימי הקיץ, בתשלום ובהתאם לשעות הפעילות של האתר.
מעמק צורים נמשיך בשביל ירושלים יחד עם הסימון, נחצה בזהירות את הכביש ונלך בין עצי הפרי ובעיקר חלקות הזיתים העתיקים, שגדלים שם מימים ימימה (הר הזיתים, כבר אמרנו?). בצד ימין נראה את חומת העיר העתיקה ובה השערים המזרחיים – שער האריות ושער הרחמים. כשנגיע לרחוב יריחו נראה משמאלנו את כנסיית גת שמנים המפורסמת וממנה נרד לעמק יהושפט.

עמק המלך
העמק מופיע בנבואת אחרית הימים בספר יואל: “וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט… כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב”.
זהו כנראה גם מקור שמו הערבי של העמק: “ואדי ג’וז”, שהוא שיבוש של השם “יהושפט”.
בערוץ הנחל ניצבים מספר מבני קבורה עצומים, עתיקים ויפים חצובים בסלע. המפורסם שבהם הוא “יד אבשלום”.
המסורת מקשרת מצבה זו למצבה שנבנתה בידי אבשלום בנו של דוד המלך, כפי שמתואר בתנך: וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (שמואל ב’, י”ח). אך לפי הארכיאולוגים, זהו קבר המתוארך לתקופת בית שני – מאות שנים אחרי אבשלום.
מנהג ירושלמי מעניין הקשור במצבה מתואר בכתבי צליין מימי הביניים:
“קיים מנהג, שכל הילדים העוברים ליד מצבה זו… מרימים אבנים מן הארץ ומשליכים אותן לעומת המצבה… אם יש למישהו בירושלים בן-סורר, הוא מוליכו לשם ומכריחו… להשליך אבנים אל המצבה ולקלל את אבשלום, והוא מספר לבנו את פרשת רשעותו ומותו של אבשלום.
כתוצאה מזריקת אבנים זו בידי ילדים כה הרבה, נערמו ליד המצבה צרורי האבנים לערמות גדולות. ואילולא היו מסירים אותן משם מפעם לפעם, היה מקום זה מזמן רב מכוסה כולו באבנים”.

אזוב ועצבת
מעמק המלך נטפס במעלה המדרגות אל עבר העיר העתיקה. נחלוף על פני העופל – שרידי מבניו של שלמה המלך, ובסמוך לשערי חולדה מהם נכנסו לפני אלפי שנים עולי הרגלים להר הבית, ונמשיך אל עבר שער האשפות, דרכו ניכנס אל העיר העתיקה והכותל המערבי.
בדרך זו נכנסו אל העיר לוחמי החטיבה הירושלמית במלחמת ששת הימים, וממנו המשיכו אל הרובע היהודי.
המעוניינים יוכלו לעלות להר הבית, ואלו שלא – יוכלו לעלות לתצפית המרהיבה בראש ישיבת הכותל, או למכון המקדש, העוסק בלימוד המקדש ובהכנות לבנייתו העתידית (שני המקומות בתיאום ובתשלום).

עקיבא, ניחמתנו
אני יודעת, אין נדוש מזה, אבל אני מוכרחה לחזור למדרש שפתחנו בו, ולצטט את נבואת זכריה: “עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִים… וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹובֹותֶיהָ”.

מוזמנים ליצור קשר:
בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע 02-9975516
לתגובות: herutluvich@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

מה אסור לפספס בפריז

אל תפספסו בפריז מאת: עדי.א מפארק יצחק רבין לנקודה היהודית בלובר. נקודות חן בבירה הצרפתית תיירותמרכז פומפידו הוא אחד המבנים הייחודיים ויוצאי הדופן בנוף של

קרא עוד »

טיפ טיפה מזל

טיפ-טיפה מזל יוצאים חמשוש מאת: איתי וגשל טיפים קטנים ונקודות שוות שכדאי להכיר לקראת עונת הטיולים הגדולה פינת חמד חבויה בשטח המושבה מגדל. בריכה גדולה

קרא עוד »
נגישות