פרו: מעט המחזיק את המרובה

אחד מבתי הספר הטובים בדרום אמריקה הוא זה של הקהילה היהודית בלימה

הקהילה היהודית בפרו היא אחת הקהילות הקטנות באמריקה הלטינית והיא מונה כ-2,500 איש. יהודים רבים מתגוררים בלימה הבירה, ומיעוטם במספר ערי שדה.
לימה היא עיר הבירה וגם העיר הגדולה של פרו, ושוכנת על חופו של האוקיאנוס השקט. שמה הראשון היה עיר המלכים, אולם מאוחר יותר שונה שמה ללימה ולמקור השם סברות שונות.
הקהילה היהודית בלימה מורכבת משלוש קהילות מרכזיות: הגדולה היא הקהילה האשכנזית, יוצאי פולין ורומניה, המונה כ-500 משפחות. רב הקהילה הוא הרב שלמה כהן, אשר החליף את הרב איתי מאושר, שכיהן שמונה שנים כרב הקהילה. בעבר כיהן כרב הקהילה במשך למעלה מעשר שנים הרב אפרים זיק.
הקהילה הספרדית, רוב חבריה יוצאי טורקיה ומרוקו, מונה כמאה משפחות וכרב הקהילה מכהן שנים רבות הרב אברהם בן חמו, והקהילה השלישית היא קונסרבטיבית שחבריה יוצאי גרמניה, והיא מונה כמאתיים משפחות.
חיי התרבות בקהילה מאורגנים, והפעילות מתקיימת בבתי הכנסת השונים וגם בהיבריקה, שהוא המוסד החברתי-תרבותי יהודי המשותף לכל הקהילה והפתוח בכל ימות השבוע. תחת קורת גג אחת מתקיימת פעילות תרבותית ספורטיבית, חוגים לבני נוער, אמנות ועוד. בנוסף לכך היא מהוה מקום מפגש יהודי, מוסד המאפיין את היהודים במדינות אמריקה הדרומית והלטינית.
בלימה יש בית ספר יהודי יומי, "ליאון פינלו", לומדים בו כ-300 תלמידים בכיתות גן-י"ב והוא אחד מבתי הספר הטובים באמריקה הלטינית. בית הספר נוסד בשנת 1946, אז למדו בו למעלה מ-800 תלמידים. עם השנים מתמעט מספר התלמידים.
אוכל כשר ניתן להשיג בסופרמרקט הכשר בלימה ובו מגוון מוצרי מזון כשרים, כולל עופות הנשחטים בעיר על ידי הרב שלמה כהן – רב הקהילה שהוא גם שוחט. בסופר פועלות גם קונדיטוריה ומסעדה כשרה. בלימה קיים בית חב"ד, וכך גם בעיר קוסקי, מרכז תיירות אטרקטיבי, שהייתה עיר הבירה של שבט האינקה.
היהודים הראשונים הגיעו לפרו במאה ה-16, מיד לאחר כיבושה על ידי הספרדים, אולם הם הסתירו את זהותם היהודית. בשנת 1570 הוקם בית דין של האינקוויזיציה בדרום אמריקה והתגלו יהודים, אשר נאסרו בשל כך. האינקוויזיציה בוטלה בשנת 1822 ומאוחר יותר המוסד היהודי הראשון, שהוקם בשנת 1869, היה "אגודת גמילות החסדים היהודית".
שנים רבות מנתה הקהילה כמאה איש בלבד, בתחילת המאה ה-20 הגיעו לפרו יהודים מפולין ומרומניה ובמקביל גם מטורקיה ומסוריה. ערב מלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה 300 איש, שרובם התגוררו בלימה. חיזוק משמעותי קיבלה הקהילה ערב מלחמת העולם השנייה, כאשר מהגרים יהודים נמלטו מהשלטון הנאצי בגרמניה. לאחר המלחמה הגיעו גלי הגירה גדולים לדרום אמריקה וחלקם גם לפרו. בתקופה זו התכנסו והתרכזו היהודים בלימה הבירה ומספרם עמד על 4,000 יהודים. במהלך עשרות השנים האחרונות הקהילה התמעטה גם בשל נישואי תערובת וגם בשל העובדה שאין הגירה מחוץ לפרו אליה.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר' זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »

שא נא עיניך

שא נא עיניך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל גבעת ארטיס שבבית אל ממוקמת במקום שהוגדר בתנ"ך "שער השמיים" – אך היא בהחלט מציעה תצפית נפלאה

קרא עוד »
נגישות