לאור ירח, הדברים נראים אחרת: קסומים ומאתגרים בדרכם שלהם. 24 טיילנים יצאנו מהישוב כרמל בשעה 21:30 בדיוק – התחלנו בניווט קשה מבחינה פיזית בקצב הליכה מהיר לעבר “אום דרג'”. עצירה ראשונה – רק בחלוף שעה ויותר: טיפסנו מהנחל על רכס כדי לפגוש בור מים, וכדי להוריד סופית את הקפוצ’ונים…
חזרה לנחל ועלינו לאחר צעידה ל-אום דרג’, השעה כבר אחרי חצות. לאחר עצירה קלה, שבמהלכה עצרנו לאכול קצת, להתחמם מהמדורה, לשמוע את נביחות הכלב של כמה מטיילים מהישוב אביגיל ולשמוע הדרכה ותצפית מעוזי (הישובים היהודים כרמל ופני חבר נראו יפה) – התפללנו תפילת ערבית במניין, כשחלקנו קיים שיחה בערבית עם כמה בני דודים (מחמולת ג’עברי בחברון) ויאללה, להמשך הדרך.
עוזי שדמון ניווט בצורה יוצאת דופן במקביל לשביל הכחול, לאחר מכן במקביל לאדום, כשהמדורה מאום דרג’ כל הזמן מעלינו ואנחנו ממשיכים לכיוון מזרח-צפון. מולנו מנצנצים ישובי עבר הירדן והרי אדום ומואב. הירח שליווה אותנו עם אור חזק לאורך כל הדרך החל לשקוע, לכן אנחנו הולכים קצת עם יותר חושך והנה עם אור ראשון נכנסנו לשמורת הטבע מדבר יהודה, ולאחר מספר קילומטרים, אנחנו כבר עומדים בראש הר צרויה – “ואוו”, אין לי מילה אחרת לתאר את ים המלח שפרוס מתחתינו, את הבולענים שנראים ברור גם מגובה שכזה, את עבר הירדן שנמצא מולנו ואת הקיבוץ שנמצא למרגלותינו, יאללה אומגה קטנה וסיימנו… ועוד במים…
כדור השמש עלה לאט-לאט. הנוף המרהיב הפך לצבעוני וחי יותר והתחלנו לרדת, זה לקח כפול ממה שחשבנו… הפיתולים היו רבים והירידה חדה, אבל ים המלח עם הנוף של ההרים המסותתים ליד היו מרהיבים ויוצאי דופן. “אין צייר כאלוקינו”…
בתום “הגלישה” מטה, חלקנו המשיך לשמורת עין גדי וחלקנו נסעו לכיוון ירושלים וצפונה.
לסיכום: הלכנו למעלה מ-30 ק”מ, עם כ-1,500 מ’ ירידה מצטברת וכ-350 מטר עלייה מצטברת.
ישר כוח גדול לעוזי שדמון על התכנון, ההדרכה, ההסברים, הקצב והניווט ותודה לחוג מטיילי הר חברון ויהודה – דוד ואחיקם.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-araratamit7@gmail.com